07-03-2005, 14:54
|
|
|
|
חבר מתאריך: 16.08.04
הודעות: 3,996
|
|
עוד כמה פרטים
1. שני טייסי הקוברה, רס"ן א.מ. וסרן א.ח. קיבלו צל"שים על פעולתם.
2. טייס המטוס הוא סא"ל (מיל') ישי א. שם משפחתו הופיע בכתובים בעבר (אם איני טועה בחליפת לחץ) ושמו הפרטי ותמונתו בבטאון עת ביצע את טיסתו האחרונה. בנו, ע"פ הבטאון, משמש כטייס מסע"ר.
3. יחידה 669 הוקמה לאחר מלחמת יוה"כ, כחלק מלקחים (בין השאר) של תאונה של שני קורנסים לפני המלחמה (ארבעת אנשי הצוות, למיטב ידיעתי, ניצלו).
4. אנשי הצוות לא נטשו את המטוס, הוא התפוצץ באוויר כתוצאה מתקלה באחת הפצצות.
הנה הצל"ש של אחד מהשניים:
סרן ח. א. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/files/0/26170.gif] על גילוי תעוזה ודבקות במשימה.תיאור המעשה:בתאריך 16.10.1986 הוזנקו זוג מסוקי "צפע" כדי לחפות על מסוק "אנפה" שנשלח לחלץ צוות "קורנס" שנטש בשמי לבנון. מאחר ונסיבות שנוצרו בשטח מנעו מה"אנפה "לבצע את משימתה, הציע מוביל מסוקי ה"צפע" לנסות הוא ולחלץ את טייסי ה"קורנס". אולם, תקלה שהתגלתה במסוק במהלך ההתקרבות, חייבה את חזרתו לבסיס. צוות מספר שנים במבנה מסוקי ה"צפע", הטייסים רס"ן א.מ. וסרן א.ח. המשיכו בתהליך החילוץ, איתרו את מקומו של אחד משני אנשי צוות ה"קורנס" בתוך וואדי צר ומצוקי ובהנחייתו הצליחו לרחף מעליו בגובה נמוך ותוך סיכון רב, עד שהתאפשר לו ללפות בידיו את מגלשי המסוק. בהתרחקם מן המקום ומתוך דאגה לשלומו של הטייס הניצול, טסו השניים בגובה ובמהירות נמוכים, על אף היות השטח מאויים. שני נסיונות שעשו מאוחר יותר בנתיב טיסתם לאורך חוף הים, האחד לנחות כדי להושיב את הטייס הניצול על דלת תא התחמושת של המסוק והשני כדי להעבירו למסוק חילוץ שחבר בינתיים, לא צלחו מחמת אש אוייב שנורתה לעבר המסוק. רס"ן א.מ. וסרן א.ח. המשיכו בטיסתם, כאשר הטייס הניצול יושב על אחד ממגלשי המסוק וחובק בזרועותיו ברגל המגלש, עד להביאם אותו לאדמת מבטחים. במשימת חילוץ זאת, הפגינו השניים, תעוזה ודבקות במשימה, הראויים לציון לשבח.על מעשה זה הוענק לו : צל"ש הרמטכ"ל ניסן תשמ"ז אפריל 1987, משה לוי, רב אלוף, ראש המטה הכללי
|