http://www.kvgeva.org.il/~info/daf/...0/main.php?pg=7

ציטוט:

[font='David','sans-serif']במוסך עושים את המקסימום. אבל ישנה בעיה רצינית שאתה קשה להתמודד והיא הבירוקרטיה הצבאית.[/font] [font='David','sans-serif']עם כל הרצון הטוב, אסור להתחיל בתיקון בלי אישור הנגד האחראי. הוא מגיע למוסך, בודק והוא הקובע ולא הקצין הלוחם בשטח.[/font]

הכל תלוי מה הוגדר בחוזה. אינני יודע מהי מדיניות חיל החימוש, אך בחה"א כתבתי חוזי אחזקה שאיפשרו העברת ציוד מהיחידה ישירות לתיקון בחברה אזרחית, כשהיחידה צריכה רק לדווח לי במקביל בפקס/טלפון, וזה לא הפריע לאיש במשהב"ט או בגופים הרלוונטיים בחה"א.

זו לא בירוקרטיה, זו שמירה על הנכס של צה"ל!
בודאי שהנגד של חיל החימוש הוא הקובע, בתפקידו והכשרתו הוא בוחן רכב אשר עובר השתלמויות אצל יבואני הרכב למיניהם (לבן וחום המטופלים במוסכי חוץ) ובחיל החימוש.
מי שאחראי על המוסכים האלה הם היחש"מים הפיקודיים (שמשון בצפון, ג'וליס במרכז ונתן בדרום), הם מקבלים את כרטיסי העבודה (של התיקון/טיפול - לא של הנסיעות) של כלי הרכב עליהם חתום הנגד ורק אז הוראת התשלום עוברת למת"ש.

הסיבה לכך היא כלכלית, פעם צה"ל הוציא את הרכבים לטיפול במוסכי חוץ (רנו קנגו לדוגמה) כמעט ללא ביקורת והברדק חגג, מוסכי חוץ מיחזרו חלפים משומשים כחדשים, שעות עבודה מנופחות וכד'.
לפני כעשור אאל"ט הוחלט לא עוד, צה"ל מספק את החלפים והמוסך האזרחי את הפלטפורמה וכ"א תחת עינו הפקוחה של בוחן צבאי המגיע כל יום לעבודה במוסך.
בכל מוסך כזה חייבת להיות מחלקה צבאית בה מטופלים אך ורק כלי רכב של הצבא.
לרוב אלה כלי רכב לבנים (לא רכבי הליסינג), ג'יפי לנדרובר, דווד, זאב ועוד'

אגב, אני מכיר את הנושא מקורב, לבן משפחה שלי יש מוסך כזה המעניק את השירות הזה לצבא במסגרת ההתקשרות שלו עם היבואן.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

עולם הלוגיסטיקה מורכב ויש בו הרבה מודלים עם מידות שונות של מעורבות ובקרה מצד הלקוח .
אין לי מושג מה המודל שמתאים לג'יפי לנדרובר המתוארים;
במדור שלי היתה בזמנו בעיה ספציפית: הנוהל הכלל-חילי לאחזקת מערכות מסוימות כלל העברה שלהן דרך המטה, לאישור של נגד מקצועי (המקביל של "בוחן הרכב"), שהיה מעביר אותן לתיקון בחב' אזרחית, ובסוף מחזיר אותן ושולח ליחידות- מה שהיה מוסיף מספר ימים למשך התיקון.
ליחידה מסוימת זה היה מסורבל מדי, ובנינו לה נוהל בו הקצין/נגד המקצועי ביחידה מדווח על התקלה ובמקביל חייל שלו מביא את המערכת לתיקון, ולוקח אותה בחזרה לאחר התיקון (בד"כ- במקום או למחרת).
היתרונות והחסרונות ברורים. זה פותח פתח לשחיתות- אבל הרי גם הימים שהנגדים מבלים בין המוסכים, ושכלי הרכב ממתינים לאישור לפני/תו"כ/לאחר תיקון שווים כסף.
למי שצריך מנגנון כזה- שיידע שזה אפשרי נהלית (לפחות בחה"א..).

אני מניח שנוהל כזה "נתפר" כפונקציה של אמינות ויעילות הגוף האזרחי, דחיפות הפריט, חשיבות הפריט וכו'
הצבא חייב להשתמש בשירותים של גופים אזרחיים בכל מיני תחומים: רכב, אופטיקה, נשק, ביגוד והנעלה, מזון, בינוי ועוד'

הפתח לשחיתות והפקרות (בגוף האזרחי ו/או בצבא) הוא גדול וכבר קרו מקרים אשר חלקם הגיעו לרמת סכנה לחיי אדם , במקרים מסוימים הצבא הפסיק את הקשר עם הגורמים האלה (לא תמיד זה היה מיד וגם לא בכל המקרים).
מה שלא שמעתי זה שהצבא הגיש תלונה במשטרה נגד הגופים האלה ו/או תלונה אצל הרשות הממלכתית שנותנת רשיונות לגופים האלה.

המוסך הזה מתלונן על בירוקרטיה? המוסכים הביאו את זה על עצמם!

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף