לא מבין אם זו תופעה של המתגייסים האחרונים אבל אני שם לב שחיילים מסוימים (ולא מעט) משום מה מרגישים שהם עושים יותר מידי עבודה. ואני מתכוון לג'ובניקים מהסוג שמתחיל ב-8 ומסיים ב-5...
לא ברור לי מה זה... האם אני חי באשליה שקרביים טוחנים יום ולילה? או שזו לא אשליה ויש פשוט אנשים שנהנים לרכב על טחינתם של אחרים בלי רגשות אשמה? איך חייל צה"ל מסוגל בכלל להגיד "זהו" או "לא" או שלל תשובות בסגנון סירוב, כאילו מישהו שאל אותו בכלל...

זה אתה ששינית פאזה...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מצד שני, גם אם נורא קשה להכיר בזה ולקבל את זה, יש גם ג'ובניקים צהובים מנייאקים גועל נפש טפו עליהם שעושים יותר מדי. כאילו שכל הקרביים "טוחנים יום ולילה" מילולית כל יום, ואילו כל החיילים העורפיים באים כל יום (מאלה שהם טורחים להגיע בהם) ב-10 בבוקר (לכל המוקדם) עם נעלי ספורט צהובות, משחקים סוליטייר שעתיים, אוכלים צהריים ועפים הבייתה...

בעניין "להגיד לא" ו"כאילו מישהו שאל אותו", מסתבר שגם לוחמים יודעים יפה מאוד להגיד לא, ובניגוד לג'ובניקים - הם עושים את זה במחלקות שלמות...
מנגד, עדיין לא שמעתי על ענף או תחום שלם שהחליטו לערוק, אבל אני תמיד מוכן ללמוד, אם מישהו מכיר מקרה כזה.

מה שיש לנו כאן זה לא שינוי פאזה, אלא המרת דת טוטאלית, וכמו מומרים רבים - פונים לורסיה הקיצונית (והמוסרנית) ביותר של הדת החדשה.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

לא הבנתי את ההשוואה שאתה עורך פה. בוא נשווה את התנאים, הסגירות, האוכל, היחס ואת הקושי הפיזי והנפשי -וכמובן הרעות- בין לוחמים לחיילים עורפיים, ואז נדבר על מרידות של מחלקות/מדורים (לא שאני תומך במרידות בכלל) וגם שלרוב מדובר בנפקדות סמלית של מספר שעות ולא עריקה כפי שהגדרת. כמובן בוא לא נשכח שיש הבדל משמעותי בין כשחייל לוחם אומר ״לא״ מדובר בסירוב פקודה והסתה למרד, וכשחייל עורפי אומר אותו דבר, מדובר סה״כ במחאה לגיטימית.

אתה יכול להסביר יותר טוב?

כל בנאדם שואף לשפר את התנאים שלו, וכל אחד ימצא על מה להתלונן איפה שהוא לא יהיה.

אני ממש מתחברת לגישה הלויאלית והלא אגואיסטית שלך ביחס לצבא, ככה זה צריך להיות.
אבל למרות שאתה קרבי טוחן, אתה מוכן לא להכליל?

אני עושה תפקיד שבהגדרתו הוא עורפי.
אני כבר לא עוקבת אחרי מספר הפעמים שיוצא לי להשאר ערה יותר מ30 שעות כדי לטפל במשהו, לעשות לילות לבנים בבסיס בהפתעה ולישון על הרצפה פשוט כי עולה הצורך. (ואין לי ספק שככה זה צריך להיות. אני חיילת ואני אמורה לעשות את כל מה שאפשרותי ומעבר כדי למלא את המשימה)
אני יכולה להעיד על עוד חיילים שמקיפים אותי והשעות שלהן הן דווקא 8-10 באופן סטנדרטי והם לא מתלוננים על זה, אלא מראים תמיד מחוייבות ומסירות לתפקיד שלהם.

אז באמת, כל הכבוד לך, אבל אתה לא יחיד סגולה
ממליצה לא לך להתחיל לבוז לג'ובניקים.

כמו שאמרתי, אני שמחה שאתה מלא מוטיבציה ושליחות אבל זה לא מייחד רק קרביים (אני מכירה מספיק קרביים שזורקים זין). לא היה לי ברור אם אתה עדיין משרת, אבל במידה וכן, אני שמחה שיש חיילים כמוך בצבא שלנו.