04-07-2012, 15:00
|
תחמושת בע"מ
|
|
חבר מתאריך: 09.03.04
הודעות: 27,743
|
|
הנה נתת כבר תשובה חלקית....
רימון היד הגרמני מהמודל עליו אתה מדבר נקרא בשעתו M 24 וזכה לכינוי "מועך תפוחי האדמה" /"פוטאטו -מאשר" (כמה זה נראה מוזר בעברית) עקב צורתו.....
הרימון המקורי הכיל חנ"מ ולא ממש כלל רסס מבוקר, בשלבים מאוחרים יותר פותח גם דגם עם תוספת של רסס אך למיטב ידיעתי הוא היה פחות נפוץ.
עקרונית, יהיה קשה להתווכח עם הקביעה שהאחיזה וההטלה של רימון זה הן הנכונות והיעילות יותר מאופן האחיזה וההטלה של רימוני היד בעלי התצורה המוכרת יותר אלא שיש בהחלט כמה בעיות...
1. רימוני יד בתצורה של רש"ק המחובר לידית אחיזה/הטלה מטבע הדברים יהיו יותר גדולים פיזית, דבר שמביא למגבלה בכמות אותה ניתן לשאת.
2. מנגנון הרימונים הללו התבסס על חוט משיכה שמשיכה בו גרמה לחיכוך בין אלמנט הדומה לראש גפרור על נייר חיכוך כמו הצתת גפרור....הרשף שנוצר היה מצית את פתיל ההשהייה שבסיום הבעירה היה יוזם את החמר נפץ שברש"ק דמוי הכוסית, מנגנון ההפעלה הזה סבל מלא מעט בעיות שנבעו בעיקר מהעובדה שמשיכה חזקה מדי יכלה להביא לקריעת החוט, אין ממש אינדיקציה שהפתיל אכן בוער מה שמהווה סכנה לזורק עקב אי וודאות, הפתיל היה רגיש מאוד ללחות וחשיפה למים ומשך ההשהייה באופן כללי היה ללא ממש מדוייק עם סטייה של כ 2.5 שניות לכאן או לשם...
3. אחת מנקודות הכשל הגדולות של רימונים בעלי תצורה שכזו, נקודה שהעלית בעצמיך...היתה העובדה שהחלק הרגיש ביותר ברימון היה החיבור שבין הרש"ק לידית האחיזה, החלק הזה היה מתברג ומחוזק באמצעות שלושה "ניטים" בלבד...תוצאה של התפרקות הרימון עקב החלשות החלק....גרמה להרג הזורק!!!
אגב - היו שניסו לאמץ את תצורת הרימונים הללו גם לאחר מלחמת העולם השניה (סין)...עובדתית....זה לא היה שלאגר גדול והלך ודעך....
לבני.
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
|