תעשיית הביטחון הישראלית מצליחה לפתח טכנולוגיה צבאית בעשירית מחיר ובזמן קצר יותר מכל תעשייה ביטחונית אחרת בעולם. פרופסור נינו לוי, מנכ"ל אלתא לשעבר, מסביר לישראל דיפנס טק איך עושים הנדסת מערכות מנצחת בלי ספר הוראות

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

זאת כתבה מעניינת והיא גרמה לי לחשוב על משהו.
אחת הדברים המוזכרים בכתבה "כפיתרון" לירי הרקטי קשור להתמגנות. מן הסתם הפתרון צריך להיות כולל - הרתעה, יירוט רב שיכבתי, התראה ומיגון.

אבל הדיון בסוגיית היירוט דווקא מעלה אצלי תהיה - אנחנו מדברים כאן בפורום די הרבה על לייזר כפתרון. האם באופן תיאורטי ניתן ליצור באמצעות מיקוד של שתי קרנים או יותר לנקודה מסויימת באויר (לא דווקא קרני לייזר - יכול להיות קרני מיקרו או קרינה אחרת) סוג של גל הדף או פיצוץ מקומי. אם נדע לכוון את הפיצוץ הזה בדיוק למיקום בו צפוי הטיל או הרקטה להיות בנקודת זמן נתונה (משהו שאנו יודעים כבר היום לעשות הודות למערכות המכ"מ המתקדמות שפותחו למטרה זו) אולי ניתן יהיה להסיט את הטיל ממסלולו או אפילו להשמידו באויר.

האם אפשרי ברמת העיקרון?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

זה אפשרי באופן עקרוני באמצעות לייזר. אם אני לא טועה, ה"נאוטילוס" הצליחה ליירט כך רקטות בניסויים. הסיבה שישראל בסוף ירדה מהפיתוח היו בעיות בפיתוח, בעיות שונות במערכת, קצב התקדמות לא מספק ובעיקר הצורך במקור אנרגיה עוצמתי בשביל הלייזר שתופס שטח גדול ובך כופה מערכת נייחת עם בסיס הפעלה גדול, שאי-אפשר לנייד בין זירות. האמריקאים עדיין עורכים ניסויים ביירוט באמצעות לייזר.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

ממש לא. הנאוטילוס יירטה באמצעות חימום בלייזר של גוף הרקטה. לא על זה אני מדבר.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

במהלך לימודי היה לי קורס בטכנולוגיה צבאית מפי ד"ר עזריאל לורבר
הטענה שלו היא כי פיתוח כיפת ברזל היה רק מישום שזו טכנולוגיה ישראלית שניתן למכור אותה הלאה בעוד שמערכת הנאוטילוס היא אמריקאית ולכן היא לא מכניסה למדינה כסף.
אני ממליץ להיכנס לאתר מגן לעורף שזה כל יעודו http://www.magenlaoref.org.il
ולקרוא את המאמר http://www.acpr.org.il/lorber_laser.htm שמדבר בדיוק על הנאוטילוס
בנוסף מבחינת גודל האב טיפוס היה בגודל של כ-8 קרונות אבל החברה אמרה כי היא יכולה את הדגם המבצעי להקטין לכ-2 קרונות

התגובה הראשונה שרציתי להגיב לך היא: "תעשה חיפוש! הנושא נטחן עד דק בפורום!!!!"

אבל לפני שכתבתי את התגובה נכנסתי שוב לאתר של מוכרי השקרים (עמיחי, פדהצור, מילמן, ושחקן החיזוק שקיבל קביעות - פרבר) וראיתי כמה דברים יפים.
אז קודם כל - אני מודה לך (למרות שכל מה שכתבת מבוסס על שקרים שהאכילו אותך - אבל זה לא באשמתך).

ולעניין - אני חשבתי שארבעת המוסקטרים ינמיכו את קולם, או יתחבאו מתחת איזשהו סלע.
במקום זה, הם רק מתחפרים בטענות השיקריות שלהם ומגבים אותם ב"כאילו הבנה" מטופשת וחישובים שילדים בכיתה ה' יודעים שהם שגויים.
אני לא יכול לומר שקראתי את גיבוב השטויות הזה במלואו אבל מה שקראתי הספיק בהחלט.
כמות המאמרים שהם פירסמו מאז הסבב האחרון מביש.

לגבי הסטת רקטות: לא הבנתי מה המנגנון הפיזיקלי שאתה מציע. מה זה "מיקוד קרן לנקודה שייצור פיצוץ מקומי"? יינון האויר? תחושתי היא שלעשות זאת בהיקף שייפגע בטיל או יסיט אותו ממסלולו (ומדובר במאות מ', לא בס"מ) יידרוש הספק רב בהרבה מההספק הנדרש להשמדה ישירה של טיל. אני מדבר על הספק ולא על אנרגיה: אחרי הטיל אפשר לעקוב, אתה מדבר על חימום מ"ק רבים של אוויר (כי הרי לא ידוע בדיוק היכן הטיל עובר, ולא ממש ניתן למקד את הקרן ברזולוציה של מטרים) בפרק זמן זעיר. כלומר, זה אפשרי רק בטווח קצר בהרבה מטווח של מערכת "רגילה".

בכלל, הכתבה היא יח"צ למסלול הנדסת מערכת במכללת אפקה, שם פרופ' לוי מרצה.
כשחושבים על סיבה מדוע הפיתוח בארץ מהיר וזול יותר, יש לזכור שאחת השיטות בהן "מורידים 80% מהסיכון עם 20% מהמשאבים" (אגב- כאילו האמריקאים עצמם לא שמעו על שלב מדגים טכנולוגיות, TRL, וכו') היא פשוט ע"י שמחכים עד שהאמריקאים הוכיחו שהתפיסה אפשרית.

הי, חכיתי לשמוע ממך בשרשור הזה באמת.
בגדול הבנתי הייתה שיודעים היכן עוברת הרקטה/טיל עד לרמה של מטרים ופחות - הרי אחרי הכל אנחנו יודעים לפגוע היום בטילים ורקטות ברמה של מתכת למתכת (או מאד קרוב לכך).

לא הצעתי מנגנון - שאלתי האם מנגנון כזה אפשרי פיזיקאלית ואם כן אילו אפשרויות עומדות בפנינו והאם הן ריאליות. ברור שאם יש צורך ליצור חימום מהיר שיגרום לפיצוץ עצום באויר זה לא ריאלי ועדיף להשתמש בלייזר או באמצעי דומה לפגיעה ישירה בטיל/רקטה. אני חשבתי שעשויים להיות יתרונות מסויימים ביצירת סוג של גל הדף מקומי באויר בנקודה ידועה מראש על פני מערכת שעוקבת אחר מעוף הטיל ומכוונת אליו לייזר ברציפות (למשל מה קורה אם יש ענן בדרך? או שהגוף מתמרן באופן חריף? או שהוא מוגן כנגד לייזר).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני רוצה להתייחס להערה האחרונה שלך:
יש לא מעט דוגמאות בהן חברות ישראליות לא חיכו לאמריקאים, אלא פיתחו במקביל או לפניהם מערכות מבצעיות שלמות, אשר את חלקן האמריקאים אף רכשו מישראל.
האמריקאים עבדו כמה שנים על מזל"ט האקילה בשנות השמונים, אבל אחרי שהשקיעו 750 מיליון דולר (של שנות השמונים!), רכשו (אחרי מכרז) את הפיוניר הישראלי שאני מבטיח לך שלא הושקעו בו תקציבים בסדר הגודל הזה.
האמריקאים גם רכשו בישראל פודי לייטנינג וטילי פופאי, ואי אפשר להאשים אותם שלא פיתחו פודים וטילים לפני כן...
יש דברים שאכן בישראל מבצעים באופן זול יותר משמעותית.
אגב, לי יש את הדעות שלי למה זה קורה, וניתן לציין למשל את העובדה שבישראל משקיעים הרבה פחות בהוכחות של המערכת לפני הכרזת מבצעיות.
את טילי הסיידוינדר שיגרו מאות פעמים בהוכחת הפיתוח, אבל את הפיתון הרבה פחות.

היה לי העונג לשמוע את פרופ' נינו לוי בקורס ניהול הטכנולוגיה במסגרת תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת ת"א לפני יותר מעשור שנים ואני חייב לציין שזה היה אחד הקורסים היותר מוצלחים בתואר.
גם הספר שלו שפירסם באנגלית על ניהול הטכנולוגיה היה מוצלח ומעניין.

מוזמנים לבקר באתר הצילומים שלי

Rocketman כתב: אגב, לי יש את הדעות שלי למה זה קורה, וניתן לציין למשל את העובדה שבישראל משקיעים הרבה פחות בהוכחות של המערכת לפני הכרזת מבצעיות.
את טילי הסיידוינדר שיגרו מאות פעמים בהוכחת הפיתוח, אבל את הפיתון הרבה פחות.

ואני מוכן להוסיף עוד סיבה אחת nakh מדוע המוצר הסופי כל כך יקר בארה"ב.
משרד הבטחון האמריקאי משלם בנפרד את ה-R&D עבור פרוייקטים, ולכן יש תמריץ לתעשיה הבטחונית לעסוק ב-R&D ולא בייצור, ההכנסה מהפיתוח היא הרבה יותר גדולה לפעמים מפרוייקט הייצור כולו. אני לא זוכר את המספרים, אבל נדמה לי שהפרוייקטים שבוטלו הוערכו בכ-100 ביליון/מיליארד דולר. וכל זאת רק כדי שקצת יותר מאוחר ניתן יהיה להתחיל את אותו פרוייקט מחדש, אותה הגברת רק בשינוי אדרת.

התעשיות בארה"ב אוהבות לעשות מו"פ; והפנטגון אוהב לנסות לפתח מערכות מהפכניות (Transformational(, גם במחיר רב.

אם המטרה היא לטפוח לעצמנו על השכם- ארה"ב היא מקום מצויין להשוואה. הם עושים הכל גדול ויקר
אם המטרה היא להשיג תובנות לגבי היכולות והמגבלות של התעשיה הישראלית- אולי כדאי להשוות לתעשיות קרובות יותר לישראל מבחינת היקף, דחיפות צורך מבצעי ואופיו: שוויץ, שבדיה, ד. קוריאה, דרא"פ. מן הסתם, הן פחות מוכרות מתאגידי הענק האמריקאיים. מישהו מסוגל להשוות, או מכיר השוואה כזו?

במוסקבה מתאמצים לחתום על הסכמי רכש צבאיים עם ישראל, שיכללו העברת מידע, בעיקר בתחום ייצור מל"טים

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

אירופה נכנסת לייצור כטב"מים, למטה התמונה של כטב"מ צרפתי שנקרא Talarion, ומכיוון שיש כבר יחסי מסחר צבאיים בין אירופה ורוסיה רצוי לקפוץ על העגלה לפני שהיא תצא מהתחנה.
מעניין אם ביקורו של פוטין בארץ היה קשור לנושא יצור משותף של כטב"מים.

מצד שני עלינו לשאול את עצמנו אילו פיתוחים טכנולוגיים אנו מוכנים שלא תהיה לנו שליטה לאן הם נמכרים. כפי שראינו בשת"פ עם טורקיה, כל מה שהעברנו לטורקים, אין לנו יותר שליטה לאן הוא הולך, כולל למדינות אוייב.
הגישה הרוסית הייתה והינה - למכור נשק למי שיש כסף. פעם זה היה גם תמורת השפעה במקום כסף, אבל היום - רק הכסף ידבר.

מוזמנים לבקר באתר הצילומים שלי

גם ישראל מוכרת נשק למי שמוכן לשלם. מכרנו נשק לעירק, לאיראן לטורקיה וארצות נוספות בכל העולם, אם יש טכנולוגיה מסווגת בכטב"מים האלו, אז הרי כל העולם קיבל אותו, ואין שום סיבה למנוע אותה מהרוסים, מצבנו יכול רק להשתפר אם רוסיה תזדקק לטכנולוגיה שלנו.
אני לא רואה את רוסיה כמדינת אוייב, ולכן אין לי שום בעיה לעשות איתם עסקים אלא להיפך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 גם ישראל מוכרת נשק למי שמוכן לשלם.

ממש לאחרונה סירבנו למכור מערכות מסוימות לטורקיה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 אני לא רואה את רוסיה כמדינת אוייב

זאת בדיוק הבעיה. או המחלוקת, את תרצה להגדיר את זה כך.

או"ם שמום.

מה שלא תמכור היום כדי לממן את הדור הבא
הרוסים יפתחו בבית וימכרו לאותם אנשים רעים עכשיו גם ללא התחייבות חוזית (כמו שיש מרכש ישראלי )

רוסיה היא לא אוייב גם ארה"ב מוכרת נשק לאויבים שלנו (העולם הערבי הוא שוק ענק)

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Taurus84 ממש לאחרונה סירבנו למכור מערכות מסוימות לטורקיה.

אם הממשל הטורקי לא היה הופך את עורו ונהיה אוייב של ישראל אזי אין ספק שעסקאות הנשק איתם היו ממשיכות. כעת לא צריך למכור להם דבר כמו שאנו לא מוכרים לסוריה או למצרים.

ציטוט:

זאת בדיוק הבעיה. או המחלוקת, את תרצה להגדיר את זה כך.

אין בעיה יש מחלוקת וזה לגיטימי. רק עכשיו פוטין ביקר בארץ ואני מניח שזה לא משינאה לישראל.
הוא לא אוייב אלא ידיד, אם הוא היה אוייב מצבנו היה חמור מאד. הידידה הגדולה שלנו מביאה את מיטב הנשק האמריקאי לגבול הדרומי שלנו. תזכור שלפני כ-2,000 שנה מדינה אחרת עם נשר בדגלים שלה הביאה חורבן על ישראל.

אהבתי את החתימה שלך.
ולמי שלא מכיר אלו מילים מהשיר הידוע של אלתרמן "זמר הפלוגות" ולאוהבי השירים הישנים למטה הקישור. בנוסף לשיר רואים קטע מישראל שלפני קום המדינה עם הנוטרים, הסוסים, הגיפ וכלי נשק שהיום רואים רק במוזיאונים.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.