|
30-10-2011, 21:08
|
מהנדס אווירונאוטיקה, עוסק במגוון נושאי תעופה שנים רבות
|
|
חבר מתאריך: 17.07.05
הודעות: 6,249
|
|
שייך מונייס
ראשית, סליחה על ההקפצה. אני מוצא עניין להוסיף כאן מספר פרטים. בחרתי באשכול זה מסיבה מסוימת שאסביר אח"כ, אבל אתייחס גם לאשכולות אחרים בהם עלה נושא השכונה. אנסה לעבור בזהירות נושא-נושא ואם אשכח משהו, אוסיף לאחר מכן.
כיליד השכונה גרתי שם עד גיל 16 וגם לאחר מכן הייתי קשור למקום בשל העובדה שקרובים וחברים המשיכו לגור שם, עד דעיכת השכונה.
אקדים ואגיד שעוד בצעירותי תמיד חשבתי שהשכונה היא מקום מרהיב להקים בו כפר אומנים, עם הבתים הציוריים שהיו שם ועם הנוף, הן מערבה והן מזרחה. שעות הייתי יושב על קצה הגבעה הפונה מזרחה, בערך היכן שהיום הפקולטה להנדסה וצופה לכיוון השומרון, למרחקים (גם אח"כ, כשהקימו את הדרייב אין היה משיכה לאזור בשעות מסוימות ). גם לכיוון מערב הנוף היה (בצעירותי) מקסים, עוד כשרמת אביב היתה דלה בבתים ואת ההקפות של מסלול 29 בשדה דוב היו עושים מזרחה ודרך חלון ביתי בקומה השניה (שמופיע בתמונה שהעלה פרטרידג' ושצולמה מבנין מדעי החברה - נפתלי. רואים משם, לשאלתו של esamaha את הקצה הצפון מערבי של השכונה, ראה בהמשך לגבי המאפיה )הייתי צופה במטוסים שגרמו ל"נזק" המשמעותי בחיי והנחו אותי למקצועי היום.
אשכול זה מתחיל בשאלות לגבי הבנין שכעת נמצא בו מרכז הרישום של האוניברסיטה. לפני כן , בשנות ה-70 המאוחרות בנין זה היה "מסופח" לפקולטה להנדסה והיו בו מספר מעבדות. מעבדת צילום בקומה הראשונה ומעבדת מוצקים (מחקר) בקומה העליונה. כאשר הבנין הוסב למרכז רישום (לאחר הקמת בניין פליישמן להנדסה, בערך שנת 79) הוא גם הורחב. הבנין היה ממש על גבול שכונת אפקה והאזור היה אזור של פרדסים ושדות. עוד לגבי בית זה – למיטב זכרוני, למרות הכיבוש ובריחת הערבים, המשיכה להתגורר בבית זה משפחה ערבית לאורך זמן, לדעתי עד שנת 1970 שאז הם פונו וקיבלו דירות מגורים בבתים שנבנו בצומת המערבית לשם - לבנון וקלצ'קין.
קצת דרומית מזרחית מהמבנה, לכיוון היכן שהיום הטלביזיה הלימודית בערך במקום בו היתה האוניברסיטה הפתוחה בראשית פעילות, היה ביתו של ד"ר נוימן, האופה. מאוחר יותר, עם פינוי השכונה הוא עבר להדר יוסף והרבה זוכרים את דברי המאפה שלו לאורך שנים. עוד לפני סמי בורקס היו לו בורקס מיוחדים וטעימים. באזור של הטלויזיה הלימודית היתה בריכת אגירה למי גשמים. אני זוכר שהיינו יורדים לתוכה, כי היתה בנויה במדרגות. בריכה דומה היתה בצד השני של השכונה, היכן שהיום בריכת השחייה הלימודית, מול מוזיאון ארץ ישראל. ממש במקום שבו הבריכה הלימודית היתה בריכת אגירה למים. בדרך לשם היינו עוברים דרת "המחנה" – כיום מקום מוזיאון הפלמ"ח ובית תזמורת צה"ל. אז היה שם בסיס גדנ"ע ואת ניסיוני הראשון בנשק קיבלתי שם ובמטווח שהיה על השיפוליים המזרחיים, שם קיימים היום מספר מבנים מוזרים.
בית ארמון – אכן היה קיים על כביש נמיר, שקראנו לו אז "דרך חיפה". כ 500 מטר צפונה לתחנת הדלק, מהצד המערבי של הכביש. את מסיבת הסיום של כיתה ח' עשינו בחולות שמעבר לבנין ונדמה לי אפילו שבכיתתי למד מישהו שגר שם.
בית דומה לו היה בתוך שכונת רמת אביב, ליד בי"ס אליאנס ובו היה קן של השומר הצעיר. אני לא זוכר אותו מספיק טוב, כי הייתי בצופים.. ). בכלל, כל האזור של רמת אביב היה מכוסה בפרדסים ושדות ואני זוכר את שורת הפרדסים לאורך השביל שהיום נקרא רחוב איינשטיין. אבל חשוב לציין – לא היו פרדסים מערבית למה שהיום הוא דרך חיפה. רק חול וחול (ואת זאת בדקתי שוב עם אמי). החול זכור לטוב, כי היינו חוצים דרכו אל הארץ המובטחת, חוף תל ברוך.
מישהו הזכיר "מעברה". שייך מוניס לא היתה מעברה. זה לא היה מקום זמני אלא שכונת מגורים אליה נאספו תושבים ועולים חדשים למגורי קבע. בימי הזוהר שלה היו בשכונה 4 בתי כנסת, כ-4 חנויות מכולת קופת חולים וטיפת חלב (אליהם היו מגיעים, בסוף שנות החמישים התושבים הראשונים של רמת אביב) בית מרקחת ואפילו מאפייה שעד היום אני זוכר בערגה את הלחם הלבן שלהם שהיה כמין בגט בעובי לחם (קצת דרומית מערבית להיכן שהיום סמולרש, קרוב לפינתו הצפון מזרחית של מכון התקנים בתמונה שהזכרתי קודם לכן, מאחורי הסככה שהיתה בתחילת שנות ה 70 מוסך/פנצ'ריה). אפילו מפעל למילוי סודה היה בשכונה ובית ספר דתי, בו למדתי בכיתה א' ואח"כ עברתי לאילנות ברמת אביב. (לא לפני שסיפרו לעיריה שאני גר אצל דוד של אימא שלי ברמת אביב).
קבוצת הכדורעף של הפועל רמת אביב התחילה במחבר שבין השכונה לרמת אביב. במקום שכיום בנוי (המכון למחקרי בטחון לאומי), אבל היה שטח פתוח מדרום למכון התקנים. גם שתי קבוצות כדורגל היו בשכונה בזמנים שונים ומגרש שהותקן על הגבעה הצופה מזרחה, מזרחית למקום בו נמצא היום השער המזרחי של האוניברסיטה, ליד הנדסה במקום בו שוכן כיום בנין זואולגיה "בסנר".
דובר על מתנ"ס לבנון מערבה מהשכונה, המתנ"ס. אכן גם הוא ראשיתו בבנין "מקורי".
הבית הצהוב – למיטב הערכתי בית זה שוכן היום בתוך תחומי מוזיאון ארץ ישראל. כאשר עוברים ברוקח מערבה, ממש לפני דרך חיפה רואים מימין מבנה נמוך וארוך. לדעתי זה הבית הצהוב.
איני בטוח שה"בית האדום" אכן הכוונה לפקולטה למשפטים, למרות שגם היא אדומה. נדמה לי שמונח זה היה בשימוש עוד קודם לכן.
חשוב לציין. אף על פי שהשכונה היתה "מתוחמת" הרבה בתים שבסביבה הקרובה, בתוך רמת אביב של היום ולעבר שכונת אפקה היו חלק מהכפר שאוכלס על ידי ערבים לפני 48.
[אנסה בקרוב לאסוף תמונות (אצל הורי ובשחור לבן) ואעלה לפורום. אם אזכר או שתעלינה שאלות – אוסיף.
_____________________________________
אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.
נערך לאחרונה ע"י YHS בתאריך 30-10-2011 בשעה 21:34.
סיבה: תיקון טעות
|
|