המונח "לענ"ד" אינו אלא ר"ת של "לעניות דעתי". כשאדם מביע את דעתו ורוצה להישמע עניו הוא אומר "לעניות דעתי". אני משתמש בביטוי הזה הרבה. במקום להגיד "אני חושב ש..." אני אומר "לעניות דעתי...". זה לגיטימי, זה נחמד, זה מוסיף.
אבל כשמישהו אחר משתמש בביטוי הזה עלי, זה מעיק ומציק.
למה הכוונה?
שוחחתי עם מישהו ואמרתי "לעניות דעתי..." ואח"כ אותו אדם אמר: "אז לעניות דעתך..." ואני חושב לעצמי: רגע? לי מותר להגיד את זה על עצמי, אבל אני לא רוצה שמישהו אחר יגיד את זה עלי".
מה הדבר דומה? לאותה אישה שאומרת על עצמה שהיא שמנה. לה מותר להגיד את זה, אבל לאחרים אסור, כי זה לא מנומס.
דוגמא נוספת: תשאלו רב לשמו. הוא יגיד את שמו בלי התואר רב. כי זה מראה על ענווה וכו. אבל אני לא אפנה בשמו אלא אומר "הר'..."
בקיצור, "לעניות דעתי" כן. "לעניות דעתך" לא!

ומה דעתכם?

לעניות דעתי, אתה צודק.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

תבחר יותר בקפדנות את אנשי השיח להם אתה אומר את הביטוי. אם אתה חש במעט חכמולוגיות + חוסר טקט, זה הזמן להפסיק להשתמש בביטיים מליציים שספק אם בן שיחך מבין את משמעותם.

..

אני חושב שכמו הרבה ביטויים הוא איבד את משעותו המקורית ולכן רוב האנשים רואים אותו כדרך מליצית לומר "אני חושב ש...".

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy