13-03-2012, 02:57
|
 |
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
|
|
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,133
|
|
|
|
מצאתי רק מקור אחד שמייחס זאת לו (בשינויי כתיב קלים):
http://www.blabla4u.com/sites/blabl....asp?ID=2230332
הרעיון מופיע, דרך אגב, בספר "אורחות צדיקים", מסביבות המאה ה־15:
"הענווה ניכרת באדם בששה דברים:
...
השלישי - אם ישמע שהעולם משבחים אותו על חכמתו ועל מעשיו הטובים, לא ישמח בלבו על זה, אלא יחשוב שמעשיו הטובים הם מועטים נגד מה שהוא חייב לעשות, ואינם אלא כטיפה מהים. וכל-שכן אם יאמרו עליו מעשים טובים שלא עשה, שלא ישמח, אלא יצטער בלבו על שיצא לו שם בדבר שאין בו. ואם אחד ספר עליו מעשים רעים - אם אמת הדבר, לא יחפש לעוות האמת לנקות עצמו, כמו שאמר יהודה "צדקה ממני" (בראשית לח, כו), ואל ישתדל להכחיש אותו האיש שספר עליו, ואל ישנאהו על שגלה הדבר, אך ייכנע לבורא ברוך הוא אשר גלה מעט מהרבה לייסרו ולהוכיחו כדי שישוב אליו. ואם מה שספר עליו הוא שקר, אל יכלים המספר ולא יכעס עליו." (אורחות צדיקים, שער השני – שער הענווה)
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/orhot/2-2.htm
נערך לאחרונה ע"י ShoobyD בתאריך 13-03-2012 בשעה 18:57.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
