14-03-2012, 09:27
|
|
בעל תואר שני ביהדות, בהתמחות בהיסטוריה של עם ישראל והגות יהודית.
|
|
חבר מתאריך: 15.02.09
הודעות: 4,513
|
|
עם סיום סבב הטילים הנוכחי...
ליל שבת. הילדים ישנים במיטותיהם. אשתי ואני יושבים בסלון ועוברים על עיתוני סוף השבוע.
השעה 22:00. פתאום ללא התרעה מוקדמת: אזעקת גראדים!
תוך שניות, כולנו בממ"ד. מיד פורסים את המזרונים, מוציאים את השמיכות ומרדימים מחדש את הילדים, בממ"ד. במהלך הלילה היו עוד כמה אזעקות. אנחנו לא שמענו אותם, וגם לא את היירוטים של כיפת ברזל. הממ"ד נעול, אטום לקולות מבחוץ.
שבת בבוקר, יוצאים מהממ"ד. אזעקה!. חוזרים לממ"ד. יוצאים מהממ"ד, עוד אזעקה!
הולך לתפילה. משאיר בבית אשה וארבעה ילדים.
הרב מחליט:תפילה מקוצרת, בלי אנעים זמירות, בלי דרשה. מסיימים תפילת שחרית ומוסף מוקדם מהרגיל.
חוזר הביתה. שבת שקטה. אין אזעקות. מתח נוראי.
מדברים עם הילדים על המצב. הקטנה לא מבינה. אומרת "אזעקה- ממ"ד.
הולך למנחה. חוזר.
הולך לערבית של מוצאי שבת. אזעקה! (תודה באמת שלא ירו במהלך השבת...)
לילה. משכיבים את הילדים לישון בממ"ד. אזעקה.
הולכים לישון בממ"ד.
יום ראשון: אין לימודים. לוקח את הבת איתי לעבודה.
משאיר בבית אשה ותינוקת (שני הבנים לומדים מחוץ לגזרת האש)
כל היום בודק בתקשורת אם היו אזעקות.
חוזר מהעבודה. יש אזעקות מידי פעם. שומעים את הבומים של היירוטים של כיפת ברזל.
הולכים לישון בממ"ד.
יום שני. הולך לעבודה. הבת הולכת לשחק עם חברה. כל פעם שיש אזעקה, האשה מתקשרת ליידע.
ישנים בממ"ד. הבת הגדולה "מפספסת" במיטה.
יום שלישי: שגרת חירום. יש אזעקות: הולכים לממ"ד.
מחליטים לשבור שגרת חירום. עושים על-האש בחצר. אין אזעקות.
ישנים בממ"ד.
קם באמצע הלילה. בודק באינטרנט מה חדש. יש הפסקת אש לכאורה.
יום רביעי. עדיין אין לימודים. מדברים ברדיו על זה שיש הפסקת אש. יש קסאמים בעוטף עזה. אצלינו אין אזעקות.
יום רביעי. הילדים חזורים ללימודים.
כנראה שהסיבוב הנוכחי הסתיים. עד הפעם הבאה.
|