04-02-2012, 10:30
|
|
|
|
חבר מתאריך: 09.12.06
הודעות: 12,669
|
|
קודם כל, ברוכה הבאה! את מוזמנת לקרוא, להגיב ולהשתתף בדיונים בפורומים. לכל בעיה מוזמנת לשלוח הודעה פרטית לאלינור, ארז או אלי (יעל). [עמוד ראשי של הפורום, תגללי למטה מופיעים הכינויים שלנו. לחצי על אחד מהם ויפתח לך דף המשתמש שלנו. מצד שמאל למעלה יש אופציה של "שלח הודעה פרטית"]
ולעניין, חבל לסיים קשר אם חוץ מהתנגדות חיצונית השאר טוב לכם.
החייל צריך לפתור עם המשפחה שלו את הבעיה. זה לא משהו שאת יכולה לעשות בנידון. זה קשר לא ארוך, ואת עדיין לא יודעת לאן הוא ילך. אני חושבת שאת צריכה להמשיך עם מה שאת מרגישה, וללת לבחור לעשות את ההחלטות שלו. אם הוא מחליט להיות איתך, מה טוב. אם לא, אני בטוחה שלא תשארי לבד.
השאלה היא האם את מוכנה להיות סיבת הויכוח. לא מהבחינה של "את גורם מפריע". חלילה וחס!! אלא מהבחינה של האם את מוכנה לקבל את היחס של משהו שאינו מקובל (מבחינת המשפחה). נטו מבחינתך את והכבוד שלך.
למעט האהבה, שהיא גורם חשוב, ללא ספק, בואי נסתכל שנייה באופן רציונלי:
זה תלוי גם במידת הפוטנציאל שאת חושבת שיש לקשר שלכם. אני מניחה שמכיוון שיש לך ילד, את צריכה מערכת יחסים יציבה. בן זוג אמין וארוך טווח, ואני ארשה לעצמי גם להוסיף עם יכולות כלכליות עמידות בפני עצמו. זה חשוב לך ולילד, תסכימי איתי?
במידה ואת כן חושבת להמשיך את הקשר, ולתת לזה סיכוי, כדאי מאוד לדבר עם בן הזוג וביחד לדון בכל ההשלכות, הטובות והרעות של הקשר. אולי גם להפגש עם המשפחה שילמדו להכיר אותך מעבר לטייטל שניתן לך "אמא ובן".
אני לא את, אני לא מכירה את הסיטואציה ולא את הצדדים. הנסיון שלי בחיים "לא רשאי" להמליץ לך מה לעשות. אז תסתכלי על השיקולים שהצגתי לך, ותשקללי אותם בעצמך:
- אהבה ביניכם.
- הערכת הקשר- האם הוא נראה רציני ולטווח ארוך.
- טובתך האישית וטובת הילד.
המון בהצלחה, והכי חשוב, אל תקחי את הדברים ללב! נושא הויכוח הוא לא האישיות שלך ואת כאדם, אלא מערכת יחסים רצינית שחייל נכנס אליה.
_____________________________________
|