31-01-2012, 14:34
|
 |
L'enfer, c'est les autres
|
|
חבר מתאריך: 21.11.01
הודעות: 29,238
|
|
פעם פעם בעבר הרחוק הייתי צריך לנסוע לארה"ב לחתונה. הבעיה; לא היה לי דרכון בתוקף, וגם לא ויזה בתוקף. לא שנזכרתי מאוחר מדי, פשוט במשרד הפנים הייתה שביתה, ובעוד אני מחכה שתסתיים, הזמן עבר לו, ונותר פחות מחודש.
קניתי כרטיס (והובהר לי שאם לא אצליח להשיג דרכון וויזה בזמן, אתחייב בדמי ביטול 200$) ואז במאמצים ופרוטקציות, שכללו המתנה של יומים מחוץ לדלת משרד הפנים הצלחתי להכנס ולקבל את הדרכון הנכסף. לפחות לא היה תור בפנים. שביתה וזה.
ואז הגיע תור הויזה. שילמתי, ולאחר המתנה של שבוע הגעתי לראיון. בשגרירות החליטו שאני בטלן, ושאין שום סיכוי שאחזור לארץ אחרי העניין, ונפנפו אותי משם בלי ויזה. לאחר הפעלת קשרים ופרוטקציות (ותשלום נוסף של אגרה) נכנסתי שוב לראיון אחרי יומיים, ואז סוף סוף הואילו בטובם לתת לי ויזה.
בזמנו ההסדר היה שהדרכונים מוגשים לשגרירות דרך חברת הנסיעות, וגם מוחזרים אליה. כיוון שבפעם השניה הגעתי לראיון באופן עצמאי, ועם הדרכון ביד, הייתי אמור לקבל אותו דרך איזו חברת שליחויות כלשהי. עברו יומים, חמשה, שבוע, ונאדה. בשגרירות טוענים שזה בחברת שליחויות, ובחברה טוענים שאין דבר כזה.. הזמן עובר, הטיסה מתקרבת ודרכון אין. ואז נזכרתי שבפעם הראשונה שהדרכון נשלח, הסוכנות הדביקה עליו איזו מדבקה שלהם, ככה שיתכן שזה פשוט חזר לשם. התקשרתי לסוכנת ושלחתי אותה לחפש בכספת (למרות שטענה שזה לא יתכן) ואכן, האבדה נמצאה שם. וכך, שבוע לפני הטיסה הצלחתי להשיג את הכל.
נראה לי שעל דבר כזה מקבלים איזה אות על מלחמה בבירוקרטיה 
_____________________________________
..
נערך לאחרונה ע"י זיו בתאריך 31-01-2012 בשעה 14:37.
|
ראשי
צ'אט
נשמע לי כמו אחד המקרים האלה שחוק פרקינסון מכה מתחת לחגורה :-\סיפורי ביורוקרטיה יכולים להרתיח את העצבים באמת 
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים 
בתור מי שמכיר היטב את הירוקרטיה האמרקנית, זה לא רק אות המלחמה אלא גם עיטור העוז.... 
מצב כלאיים
