28-01-2012, 15:46
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 17,061
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Mnemosyne
וואו כול הכבוד על המוטבציה ! אני מאחל לך שמשרדי הפרסום יסכימו
|
חרף הסיכון שהדבר ישמע כדבר רהב - יש אנשים שנועדו לכתוב. האנשים האלו, ואני ביניהם, קמים בבוקר והם חייבים לכתוב. אלה אנשים שהיו כותבים גם אם היו האדם החי האחרון על פני כדור הארץ... והם אלו שמתרפסמים בסופו של דבר. המוטיביציה איננה אלא חלק מן הקיום של סופר.
ותאמין או לא, כרגע זה לא עניין של יסכימו אלא עניין של יקבלו את התנאים שאני דורש אני לא מוכן לוותר על הזכויות לספר סתם כך. אין לי בעיה לתת להם חלק ברווחים - ואפילו חלק גדול, כי דוגרי, אני לא כותב בשביל להתפרנס - אבל אני לא מוכן לוותר על הזכות לקבוע מה יקרה עם הספר שלי.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Mnemosyne
שאלה קצת מוזרה אבל בכול זאת, איך הגעת לנקודה בה אמרת שהסיפור שעד כה כתבתי הוא ספר שלם? אני תמיד נמצא במצב שאני רוצה לתת עוד או לא חושב שנתתי מספיק לקורא.
ואפילו מרגיש לפעמים שסיימתי פרק מוקדם מדי.
האם זה קרה לך במהלך הכתיבה? או שיש לך מין גבול מסויים?
|
את הבעיה הזו מעולם לא הייתה לי. ראה הסבר יותר מפורט למטה
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Mnemosyne
כמו למשל מספר עמודים?
|
להגביל את עצמך למספר עמודים? זה קצת מגוחך...
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Mnemosyne
תוכן מסויים? עלילה מרכזית שנגמרת ואז ספר המשך...?
|
זו התשובה. העלילה. העלילה חייבת להיות הקו המנחה. כתיבת ספר היא מסע. יש נקודת התחלה, יש נקודת סיום. אם אינך יכול מראש לראות איזושהי נקודת סיום מתקבלת על הדעת - אתה לא צריך לדעת איך יסתיים הספר, רק באיזו נקודה פחות-או-יותר בזמן-חלל הוא יסתיים - אז הכתיבה שלך הולכת לכל הכיוונים ומגיעה לשום מקום. סֵנֵקַה כתב פעם - "כשאין אדם יודע לאן הוא מפליג, אף רוח לא טובה לו". יווני חכם שכמותו...
היקום שלך יכול להתקיים לפני ואחרי הסיפור בלי שתכתוב על זה. אם תתחיל לעשות קיצור תולדות הזמן, הספר פשוט לא יגמר.
וכדי להשוויץ קצת, קטע הפתיחה מתוך Lilith - Operation Methis, ספר ההמשך לOperation Genesis, מדבר בדיוק על זה....
Time shares many of the finer qualities of a circle. It often seems to be never-ending, repeating itself, events that happened before seemingly recurring again and again. It is said that children are sometimes doomed to repeat the same mistakes their parents did. This may be true. It is perhaps metaphysical or psychological. One can never know for certain when it's temporality you mess with. Also, it would seem that people who have no connection whatsoever between them are bound to meet again and again, little circles that started, closing seemingly with no relation to the reason they started. This may be because humans are bound to fall back to the things and people they know when in need, or it may be because life is full of strange coincidences. Either way, one aspect that circles and time tend to share is that beginnings and endings are almost impossible to locate. Events lead to one another, the most minor and trivial occurrence can cause the greatest calamity. In essence, one could trace the beginning of today's occurrences right to the point where some ape who just climbed down from his tree began stretching his back and evolving towards humanity as we know it. As 20th Century author Carl Sagan once wrote, If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe. In fact, in most stories there are no real beginnings or ends. There is only the point where you begin following a chain of events and the point where you no longer track it any further. This is why one could find a beginning for this story in three young women, a blonde, a redhead and one with raven hair, running around on an icy glacier celebrating one's birthday. It could be that a group of Orion ships in the Proxima Centauri system, busy with the first piece of what would be an enormous installation present a beginning. One could point to Space Corps Central Command, where a top secret think-tank is drafting plans that would hopefully lead to final victory against the Orions and claim that it would provide an interesting point to begin with. However, all these are possible beginnings. They are dots in the fabric of time, and at this point or the other, the circle will connect them all. This story chooses a different beginning. Even though there are no real beginnings, timing does have its importance. Start a story too soon, and the readers would be bored to sleep as the little mermaid grows up under the sea, playing with water-proof Barbie dolls. End a story too late and the little boy who shouted that the king is naked turns out to be the boy who got spanked really bad for getting daddy arrested by the king's soldiers. In fact, the timing of a beginning or an end, can make a grave difference on the entire perspective that one has on a story. Thus we come to our own beginning, which is timed carefully to match the narrative that this author wishes to impart. Our beginning is not imperious or even dramatic. Good beginnings are seldom such. More often than not, it does not require a big fire to set an explosion, only the smallest of sparks. And so, to conclude this long exposition, we find our spark in one dank, cloudy night.
_____________________________________
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים
|