באלג'יריה מודאגים מהימצאות אוויוניקה ישראלית במטוסי Su-30MKA


[תרום הכתבה מכתב העת Air Force Monthly]

אלג'יריה מבקשת הסבר רשמי מצד רוסיה בעניין אחוז גבוה של רכיבים מתוצרת ישראל במערכות אוויוניקה של Su-30MKA. זה קרה אחרי שבחיל האוויר האלג'ירי החלו בעבודות אחזקה שך המטוס הראשון שהתקבל בשנת 2007. בחיל האוויר האלג'ירי חוששים שמחשב המשימה - המוח הראשי של Su-30MKA - נתון באופן משמעותי להשפעת טכנולוגיות ישראליות ומתקשר עם מערכת ל"א ישראלית EL/M-8222 ותצוגת טייס עלית SU967 של "אלביט מערכות". החששות נבעו מהעובדה שמערכות אוויוניקה בדור חדש של מטוסי Su-27 יכולות להיחשף להתקפות רשת מצד ישראל במקרה של עימות. לאלג'יריה אין תשתית בדיקה עצמאית, לכן הצד האלג'ירי הסתמך על הבטחות רוסיות בדבר אי הימצאות רכיבים ישראלים במטוסי הקרב.



בשונה ממטוסי Su-30MKM אשר סופקו למלזיה, אלגי'ריה לא הציבה תנאים מיוחדים למטוסי Su-30MKA שלהם ובחרה בגרסאת ציוד המטוס הדומה ל-Su-30MKI, אשר כולל שילוב של אלקטרוניקה צרפתיתף ישראלית, רוסית והודית.

התגלית הזאת יכולה לגרור תוצאות מרחיקות לכת מכיוון שבהווה אלג'יריה מעלה את השאלה בעניין החלק הישראלי ברכיבים אלקטרוניים, המותקנים בלווינים שנרכשו לאחרונה בחברת Istriun, וכמו כן מספר גדול של מארכות לחימה נוספות, הנמצאות בשירות הכוחות המזוינים של אלג'יריה.



לאלג'יריה יש כבר היסטוריה של פסילת הפלטפורמות אשר כוללות רכיבים ישראלים והפסקת שיתוף הפעולה עם הייצרנים שלהם. כך, בשנת 2008, ארבעה שנים לאחר הכנסה לשירות, שני מסוקי "יורוקופטר" EC225 בתצורת ה-VIP הוצאו מהשירות אחרי שנודע על הימצאות מערכות אלקטרוניות מתוצרת חברת "אלתא" בתוכם. הדבר גם שימש לאות הפסקת שיתוף הפעולה הדוק בין אלג'יריה וחברת "יורוקופטר".

במקום זה, המסוקים הצרפתיים מוחלפים במקבילים שלהם המיוצרים בידי חברה יריבה "אגוסטה-ווסטלנד" - AW109, AW139, AW101 ו-"סופר לינקס".

(...)


http://periscope2.ru/2012/01/13/5389

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

הקדמת אותי.

ציטוט:

Algeria alarmed at Israeli systems in its Sukhoi Su-30MKAs Algeria is demanding an explanation from Russia fir the high-level of Israeli avionics in its defense-arab.com on the 1st aircraft, delivered in 2007. The AAF is alarmed that the main mission computer, the nerve centre of the Su-30MKA has been heavily influenced by Israeli technologies & interfaces into an Israel aerospace industries Elta EL/M-8222 EW system & Elbit Systems SU967 HUD. Real concerns have been raised that the new generation flanker's avionics could become a target of cyber warfare from the Jewish state in the event of hostilities. Algeria has no test or evaluation unit & took Russia's word that there was no Israeli equipment on the aircraft. Unlike the Su-30MKM delivered to the Royal Malaysian Air Force, Algeria did not customize their Su-30MKAs to their own specifications, preferring to opt for the Su-30MKI systems that include French, Israeli, Russian & Indian avionics. There are far-reaching consequences with this discovery, because Algeria is now raising questions about the level of Israeli systems integrated into its newly purchased satellite systems, acquired from Istrium & also many other of its military systems. Algeria already has a track record of withdrawing from use platforms with Israeli equipment & then abandoning further dealings with the relevant manufacturer. 2 VIP Eurocopter EC225 helicopters, "7T-WVA" & "7T-WVB" were retired, some 4 years after receiving them, when they were discovered to have Elbit avionics. They are now up for sale. The MiG-29 fiasco in may 2007 resulted in Algeria returning to Russia 15 jets & subsequently canceling the deal, claiming they were of inferior quality. The 2 countries settled their differences & a deal for 28 Su-30MKAs was agreed instead. With deliveries between 2007 & 2009. Against this background, the future is unclear for the Su-30MKA & other Russian deals with Algeria, including the 16 Yakovlev Yak-130. If Algeria decides to cut off ties with Russia over this latest issue, the Russian air force could face major repercussions in its re-equipment plans, as much of the financing of this comes from export orders. Algeria could now start a new fighter competition for up to 60 aircraft, excluding Russia.

או"ם שמום.

זה נהדר לקרוא שרכיבים שלנו נמצאים במטוסים של ח"א הרוסי. אם האלגיראים לא רוצים את המטוסים, נשמח לקבל אותם.

מתאים בול לטייסת האדומה. המצב שלה מזכיר את אחד הסיפורים של וודי אלן:
"כשהייתי ילד קטן, הייתי עד כדי כך עני שאלמלא לא הייתי ילד, לא היה לי עם מה לשחק".

איך מכל זה הסקת שיש רכיבים ישראליים במטוסים של ח"א הרוסי?

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

הכוונה שלי הייתה שיצרני המטוסים הרוסיים משתמשים ברכיבים ישראלים כאשר הם מוכרים מטוסים לארצות אחרות ולא רוצים לחשוף את הציוד שלהם. אם נזכור שרוסיה הינה ספקית גדולה של מטוסים, והיא משתמשת בציודים שלנו, זה יופי. לא אכנס לנושא שיקול הדעת הבטחוני בנושא זה, אבל תמיד אמרו שאנו מוכרים ציוד צבאי על מנת שיהיה כסף לפתח מוצרים חדשים.

זה לא קשור האם רוצים לחשוף או לא. אם היו יכולים למכור עם אויוניקה רוסית היו מוכרים. הודים העדיפו רכיבים ישראליים וצרפתיים (בנוסף לרוסיים), זה מה שהרוסים התקינו.

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_last_Apachi זה לא קשור האם רוצים לחשוף או לא. אם היו יכולים למכור עם אויוניקה רוסית היו מוכרים. הודים העדיפו רכיבים ישראליים וצרפתיים (בנוסף לרוסיים), זה מה שהרוסים התקינו.

נאמר בכתבה שהאלג'ירים רצו "כמו Su-30MKI". זה בדיוק מה שהם קיבלו. הם היו רוצים אוויוניקה ללא רכיבים ישראלים, היו יכולים לבקש תצורה של Su-30MK2, שאין בה רכיבים ישראלים מלחתחילה.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ואולי אנחנו צריכים להיות מוטרדים מכך שחברות ישראליות מייצאות טכנולוגיות רגישות למקומות בעייתיים בשמחה ובששון, תוך קריצת "יהיה בסדר, מה אתה רוצה, זה לא שאנחנו מוכרים להם טילים"?
ומילא אלג'יריה. אבל הודו - מדינה שמחזיקה בקשרי ידידות ומסחר הדוקים עם איראן - פחות בעייתית?

אין צורך להיות מודאגים.
יודעים בדיוק מה מייצאים ומה ההשלכות לכך.
אחד מתפקידיו של המלמ"ב הוא לפקח על כך.
את הדברים הרגישים באמת לא מייצאים - ובכך נותר הפער האיכותי.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

לא לאפ"י ולא למלמ"ב, הכישורים, האנשים והיועצים הנכונים והמבינים בדקויות הטכנולוגיות, בנגזרות האפרשיות וביכולות של כל מערכת מורכבת אם זו אלקטרונית ואם זו מכאנית או משולבת מערכתית.

ה"מסננת" הזאת מטיבעה איננה יעילה עד לרמת האמירה: "...יודעים בדיוק מה מייצאים ומה ההשלכות לכך...".

מטבע הדברים המומחים בכל תחום מצויים במגזר העיסקי בעיקר ושם הם עובדים תחת מטרייה עיסקית כלכלית בעיקרה. המשמעת העצמית במקרים רבים מפנה את מקומה לגישת "יהיה בסדר" ו"אין מה לדאוג". ובמקרים אחרים לגישת ה"החלקה" על בסיס טיעונים כגון "אם לא אנחנו אז הצרפתים, או האמריקאים או הבריטים או...." יספקו להם את צרכיהם.

אין זה סוד גדול כי ראשיתם של פיתוחי מערכות צבאיות רבות מאד בארץ, מקורה בבחינתה מדוקדקת של מערכות שרכשנו מארה"ב, מצרפת, מאנגליה ואף מגרמניה. כך יש להניח נוהגים גם מדענים (ויש דבר כזה!) במדינות עימות או במדינות המסיעות לעימות עימנו.

התעשייה הביטחונית הישראלית מתקיימת ומכוונת לפיתוח צרכים מקומיים. כשמזהים לקוח חיצוני, לא בהכרח מתיישבים מנהלי פרויקטים, מדענים ומהנדסים ושוקדים על החסרת יכולות המערכת לייצוא. הדבר יקר מאד, מצריך משאבים גדולים, ובתחרויות בינלאומיות אין תקציבי NRE גדולים כאשר מתנהלת תחרות במכרז זה או אחר. יתרה מכך, הלקוח עצמו במקרים רבים אינו מוכן להוריד את דרישות המערכת, אלא דורש יכולות גבוהות מלכתחילה.

יוצא שבמקרים רבים מסופקות מערכות "רגישות" באמתלות שונות שאינן תמיד עומדות במבחן התוצאה הפוליטית-מדינית והביטחונית העוינת למדינת ישראל. גם כשכזו הינה עקיפה ולא ישירה במקורה.

אכן יש ממה לחשוש וממה להזהר ולהמנע, גם כשהש"ג ה"ממונה" עומד בשער. לא הייתי ממהר להשמיע צפירות הרגעה בנושא.

תודה על המידע.
מודה שהחכמתי.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

להזכירך, ארה"ב מחזיקה בקשרי ידידות ומסחר הדוקים עם ערב הסעודית.

או"ם שמום.

תוכל בבקשה לקשור את האמירה לנושא ? אני אמנם מנחש למה התכוונת אבל כדאי שאתה עצמך תבהיר מה העמדה אותה ניסית להציג בנושא.

העמדה שלי היא, שקשרי ידידות ומסחר הדוקים בין מדינה A למדינה B, בהינתן יחסים עכורים ביותר בינינו לבין מדינה B, לא תמיד צריכים להוות מכשול ליצוא בטחוני שלנו למדינה A.

זה מתקשר היטב להודו.

או"ם שמום.

כשאתה אומר "מכשול" אתה מתכוון "מניעה אבוסולוטית" או "שיקול לשלילה"?

אני מתכוון למניעה אבסולוטית.

שיקול לשלילה תמיד קיים. לפעמים במגוון השיקולים השיקול לשלילה הוא זניח, לפעמים פחות זניח. כל מקרה לגופו.

או"ם שמום.

אם הדגש במשוואה הזאת הינו על "לא תמיד" הרי שאינני שולל את המשוואה.....

אולם במציאות הבינלאומית, רבים מאד המקרים בהם למשוואה הפשוטה שהצבת נעלמים נוספים, חלקם ידועים, חלקם בלתי ידועים וחלקם אף יופיעו אח"כ, אם בגלוי ואם בסתר. וזאת למרות תנאים חוזיים והצהרות משתמש ומשתמש-סופי, ו - TAA חתומים למיניהם.

אני בין אלה הטוענים כי גם הייצוא הביטחוני להודו עלול להפוך במהלך הזמן ל- "הודו לה' כי טוב..." הדבר אמור גם לגבי תורכיה, אבל כאן הסיבות אחרות במקצת.

כמי שמכיר את מערכת הייצוא האמריקאית למשל (גם הבריטית והצרפתית), אומר כי השיקולים שם ( בארה"ב) שונים בתכלית וההשגחה והמגבלות בנושאי ה- ITAR ורשיונות הייצוא שם קשיחה עד מוגזמת. אבל ב"מלחמה" בין צרכי המדינה לצרכים כלכליים של חברות, השלטון חייב להגזים, שכן "חילחול" ידע דרך מסננת המגבולת מרמת הגזמה, עדיף על חילחול ידע מרמה פחות קשיחה. והנושא הזה בארץ הקודש דורש תשומת לב רבה הרבה יותר משהציבור מודע לו.

להוסיף למשוואה עוד נעלמים זה רק עניין סמנטי. יכולתי לעשות זאת, אבל זה היה מסרבל את המשפט.

אני מקווה שהבהרתי את הכוונתי בקשר לארה"ב.

לא רק הודו, יש הטוענים שגם הקשרים הבטחוניים ההדוקים שלנו עם ארה"ב עלולים להפוך למשהו רע.

או"ם שמום.

כדי להתייחס ברצינות לבעייה שכזו מתחייב לבחון הנושא בהיבטים נגזרים גם כן. לכל הפחות להזכירם כך. אם נבחן את A ואת B בדוגמתך בלבד - הרי שהמסקנה תהייה מוגבלת מאד וקשה לומר כי תהייה אף רלוונטית.

הקשר לקשרינו עם ארה"ב , כפי שציינת כאן, איננו ברור לי. אני מכיר היטב את הטעון הזה אולם מה לו ולסכנות זליגת ידע - נושא האשכול? נא הסבר שכן קשה להתייחס להצהרה מסוג זה בהקשר הנידון מבלי להבינה.

יש הטוענים שכתוצאה מהקשר עם ארה"ב קיימת זליגת ידע מאיתנו לארה"ב.

או"ם שמום.

נו שויין...

על כך רק אומר: לה"דם.

יבושם להם לטוענים כך.

ודאי שקיימת זליגת ידע מאיתנו לארה"ב.
אבל מה המינון? ומה יעשו עם זה בארה"ב? והאם בהנחה שישתמשו בידע, לפחות ישמרו אותו אצלם או שמהם הוא יגיע לכל העולם ואשתו? והאם זה לא מחיר ששווה לשלם תמורת היחסים עם ארה"ב?

מצד שני, חשוב לזכור שקיימת גם זליגת ידע מארצות הברית אלינו...

אני לא הולך להגן על הטענה הזאת, ככה שאותי לא צריך לשכנע. :-)

או"ם שמום.

מילא הודו (שאין לה קשרים כה חזקים עם אירן כמו שאתה מתאר, ויש לה הרבה סיבות להיות בקשרים טובים איתנו), אבל אזרבייג'ן (עם קשרים הדוקים מאוד עם טורקיה) היא בלתי מובנת לגמרי. אם אוסרים על יצוא מערכות מסוימות לטורקיה, אז חובה לבדוק בשבע עיניים גם את אזרבייג'ן.