מנהל המחלקה יצא לפנסיה, ולכבוד המאורע כולנו נפגשנו לארוחת בוקר בבית קפה.
אחד החברה הזמין שוקו חם, והמנהל הפורש הצהיר שהוא לא נוגע בשוקו - בסדיר הם שתו כל כך הרבה שוקו שיצא לו מהאף ומאז אינו מסוגל לגעת בזה.

לו היה מדובר בטייס בחיל האוויר או אולי בלוחם צעיר מדור אחר משלי- הייתי מאמין:
בחיל האוויר היו להם חלביות, בריכות שחיה וכו';
וכיום אין לי מושג מה קורה - אולי הלוחמים מקבלים ארוחת בוקר כמו במלון באילת?..

העניין הוא שהאיש יוצא לפנסיה, הוא באמצע שנות השישים לחייו ושירת בשריון (כנראה במחצית השניה של שנות ה-60).
אני שירתתי בחי"ר למעלה מעשר שנים אחריו ואינני זוכר פינוק כזה.

כאשר שירתתי בקורס מ"כים בגולני (גדוד 17 דאז- מחנה בזק) בשנים 1970-1, היו מחלקים לנו מידי יום, להפסקת 10, כריכים מרוחים בממרח סתמי (שוקו) ולידם שקיות שוקו. השוקו הזה לא נתפס על ידינו כפינוק במיוחד, והאמת הוא די נמאס. חלק מהשקיות הלכו לילדי הבדואים בחמאם (אל-מליח) שגם הם לא התלהבו ממנו במיוחד.

.

בשנים ההן 69,70 ובסביבה חילקו שוקו במוצבים ובקווים כנראה שהוא שבע מזה מאז.
מתאים לגיל שלו.

פעם אחת בארוחת בוקר התלוננתי שלתה יש טעם של קפה. תגובת הטבח- "כן, זה בגלל שהיום יש שוקו"

נצח זה הרבה הרבה זמן

ב1968 כשהיינו בסיני בשיריון, קיבלנו שקיות של שוקו קר.

בקיצור- אומרים שהיה פה שמח לפני שהתגייסתי..

אל תקנא. אחד הדברים הזכורים לי ביותר, היה הרעב המתמיד. מזל שבחמאם היה מגיע אחד מאבות הטיפוס של הגזלנים במכונית ויליס, ומוכר כריכים עבים.

.

אין כמו שקית שוקו בבוקר/צהריים/ערב , כדי לזרז מערכות מסויימות בגוף בזמנים הכי לא נוחים במשך היום , אבל רק במילואים , למרות זאת אני אף פעם לא יסרב לשקית שוקו קרה , אני אפילו מנוי על שרות יומי שבו אני מקבל הביתה שקית שוקו ולחמניה (למרות הסיכונים) . :-)

אגב בשנות האלפיים באספקה למוצבים היו מגיעות שקיות שוקו SHOCK (איזה אירוניה). גם עלי זה די נמאס (גם דני, פרילי ובטח עוד דברים שלא עולים לראש, שאני כבר לא אוכל). בשוקו היינו משתמשים בעיקר לקורנפלקס (גם כזה היינו מקבלים, כמו טונה ושקיות תה - של מותג לא ידוע בשם SHOP RITE ודומיו, נראה כמו שאריות אמריקאיות והלוגו והאריזה בחלק מהמכרים הזכירו את הסימונים מהסידרה "אבודים").
לא אשכח שבשבוע הראשון שלי במוצב היו עוגות עם קצפת ודובדבנים... היו תקופות של הקצאות נהדרות והיה קיץ אחד שבו חודשיים-שלושה אכלנו אך ורק נקניקיות בצהריים.

אעיר רק לגבי השוקו - שוקו שוק אכן לא משהו,לא משהו בכלל!
למה בצבא לא מסתובב שוקו יטבתה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי GeriReshef אחד החברה הזמין שוקו חם, והמנהל הפורש הצהיר שהוא לא נוגע בשוקו - בסדיר הם שתו כל כך הרבה שוקו שיצא לו מהאף ומאז אינו מסוגל לגעת בזה.

לי יש את אותה תגובה לדייסה.
הייתי תקוע לאיזה חודשיים במקום שהטבח בו אהב להכין לכל ארוחת בוקר וערב סיר דייסה רגילה ועוד סיר של דייסת עם שוקו.
באותה תקופה הייתי טוחן בתיאבון קערת דייסה בכל יום, אבל היום אני לא מסוגל להתקרב לדבר הזה ברמה שאם אשתי מכינה דייסה אני בורח מהבית להפסקת סיגריה בחוץ...

למזלי הרב, את החלות המטוגנות והפנקייקים שאותו טבח היה מכין לפעמים לארוחות ערב אני עדיין אוהב. כנראה שהגודש של דייסה בכל יום עשה את שלו.