בוקר טוב,
מי שעקב אחר השרשור הקודם שם לב אולי שציינתי כי ברצוני להעלות עוד שני קונספטים נוספים קצת יותר "חריגים".

הקונספטים הנ"ל קשורים לרעיון השמדת הבונקרים אך גם לאפשרות התקיפה מרחוק ללא סיכון כוח אדם (הערה: בשל המורכבות החלטתי לחלק גם הפעם ולהציג כל רעיון בשרשור נפרד).

קצת רקע:
תותחי על (תותחים בעלי מהירות לוע וטווח גדולים) אינם דבר חדש. עוד במלחמת העולם הראשונה השתמשו הגרמנים בתותחים עצומים שירו לטווח רחוק (ראו למשל "תותח פריס" עם טווח של 130 ק"מ).

אחת הדמויות החשובות ביותר בפיתוח הארטילריה הכבדה במאה ה-20 היה המהנדס הקנדי ג'רלד בול אשר חלם לבנות תותח שישגר לווינים לחלל. בול עבד על פרוייקט HARP של ארה"ב וקנדה לפיתוח תותח על בשנות ה-60. הפרויקט בוטל אך בול מעולם לא נטש את הרעיון ועבר לחפש לקוחות אחרים - הוא מצא כאלו בדרום אפריקה (ואולי גם בארץ) ופיתח מערכות ארטילריה ("רגילות") טובות מכל אלו שהיו בשוק באותה העת. לבסוף מצא עצמו בול עובד בשירות העירקים ומפתח עבורם את פרויקט בבילון. במסגרת הפרויקט פותחו 2 תותחים - אחד קטן יחסית - עם קנה באורך 46 מטרים והשני גדול עם קנה עצום באורך 156 מטרים שאמור היה לשגר לווינים לחלל אך גם (אולי) להיות מסוגל לשגר פגזים שיגיעו עד לישראל.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fas.org/nuke/guide/iraq/other/02_supergun.jpg]

בבילון על צלע הר במערב עירק (מקור)

בול נרצח ב1990 באירופה ולמרות שזהות רוצחיו מעולם לא פורסמה רבים מאמינים כי הייתה זאת ידו הארוכה של המוסד שהגיעה אליו.

חסרונות - לתותח העל יש לא מעט חסרונות - הוא גדול מאד, כבד, יקר לבנייה ומורכב לתחזוקה. תותחי על הם סטאטיים מה שהופך אותם לפגיעים לפעולות חבלה ולתקיפות אויריות ואחרות. מן הבחינה הטכנית בנייתו של תותח על היא משימה מורכבת מאד משום שהארכת קנה פשוטה ושימוש בכמות גדולה יותר של הודף איננה מבטיחה הגדלה של הטווח - הסיבה היא שתותח אמור לעמוד בלחצים - מכיוון שהוא למעשה מכיל בתוכו פיצוץ חומר נפץ. ישנו גבול לחוזק המתכת ממנו עשוי התותח וכמובן גם שיקולי עלות נכנסים כאן. בעיה נוספת היא שחיקת הקנה - כל ירי גורם לשחיקה פנימית (לא תמיד אחידה) של הקנה - בתותחי על כמו זה שתיכנן בול עבור העירקים הייתה השחיקה כה גדולה עד כי מספר שיגורים בודדים היו מחייבים החלפה כוללת של הקנה (אם אינני טועה נבדקו אפשרויות של הוספת שרוול פנימי אבל הדבר מן הסתם היה הופך את הפרויקט המורכב גם כך למסובך עוד יותר).

עם כל כך הרבה חסרונות לא פלא שידוע על מעט מאד פיתוחים בתחום. יחד עם זאת בשנים האחרונות מתחיל הרעיון של תותח על לחזור בוריאציה קצת שונה - תותח על אלקטרומגנטי. אין זה סוד שהאמריקנים עובדים מזה מספר שנים על פיתוח תותח אלקטרומגנטי עבור ספינות הDDX החדשות שלהם (שכבר החלו להיכנס לשירות). תותח כזה יהיה מסוגל לשגר קליעים לטווח של כ-300 מייל וברמת דיוק גבוהה מאד באמצעות GPS וכנפונים. מהירות הקליע תהיה 6 מאך ויותר ועוצמת הפגיעה במטרה תהיה כה גדולה עד שלא יהיה צורך להשתמש בחומרי נפץ והפגיעה הקינטית היא שתגרום את הנזק.

פרויקט אחר אשר נמצא כנראה בשלבי פיתוח די ראשוניים בארה"ב הוא גרסה מודרנית של החלום של בול - תותח אלקטרומגנטי לשיגור לווינים. בניגוד לגרסה של בול כאן מדובר Slingatron - מעין מאיץ מעגלי ענק שבמקום חלקיקים יאיץ לווינים (מן הסתם ידרשו לא מעט שינויים תכנוניים בשביל לאפשר את ההגדלה האדירה במסה - מצד שני לווין לא צריך להאיץ ל0.999 ממהירות האור). הפרויקט כבר קיבל מימון ראשוני והוא נבחן כיום.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.gizmodo.com/assets/resources/2007/01/launchpoint_ring.jpg]


איור המתאר את ה-Magnetic Satellite Launch System (מקור)

הבעיה לדעתי עם הפרויקט הנוכחי הוא הצורך האדיר באנרגיה - אין לי חישובים משלי (למרות שאשמח אם מישהו יוכל לספק) אבל תידרש לדעתי תחנת כוח לא קטנה שתפעל במשך כמה שניות לטובת כל שיגור. בארה"ב עם רזרבות האנרגיה והמימון הנדיב של הצבא הדבר אולי אפשרי. פיתוח מקביל בארץ הוא לא ממש סביר. לכן עלה בדעתי הרעיון לשלב תותח על רגיל עם תותח אלקטרומגנטי - תותח אלקטרו-היברידי אם תרצו. אני לא חושב שהרעיון חדש במיוחד ויש לו ללא ספק בעיות אבל בעיקרון במקום להאיץ את הקליע ממהירות 0 יהיה צורך להאיץ אותו ממהירות התחלתית גבוהה יחסית (אך עדיין קטנה משמעותית מזו שנדרשת לשם שיגורו לאלפי קילומטרים). היתרונות ברורים - מצד אחד אין צורך בפיתוח קנה שיעמוד בלחצים אדירים - לחצי שיגור רגיל עשויים להספיק. מצד שני צריכת החשמל של התותח האלקטרומגנטי מצטמצמת משום שאין צורך לשגר ממהירות 0.

למה ישמש תותח שכזה? יש כמה אפשרויות - כמו האמריקנים ניתן לחשוב על משגר לווינים זול אבל אני דווקא חושב על המערכת בהקשר ההתקפי שלה. אם הDDX תהיה מסוגלת לשגר פגזים לטווח של כמה מאות קילומטרים מספינה - תותח על אלקטרו-היברידי יוכל לשגר קליעים לטווח של אלפי קילומטרים. מהירות הפגיעה שלהם תאפשר בסבירות גבוהה חדירה די משמעותית של קרקע והעובדה שניתן לשגר קליעים אלו אחד אחרי השני באין מפריע יכולה לאפשר השמדה גם של מטרות מבוצרות היטב או לכל הפחות להוות שלב מקדים לשיגור חימוש מתקדם באמצעות טילי שיוט למשל שלהם אין יכולת חדירה משמעותית.

איפה יוצב תותח כזה? הינה מתאר אפשרי - הר בנגב יוסב לבונקר שיגור עבור התותח. העירקים בנו את תותח העל שלהם על צלע הר - אני מציע לבנות את התותח בתוך ההר. למעשה הצעתי היא לבנות מספר תותחים במקביל הנטענים ונשלטים כולם מתוך בונקר בלב ההר. ניתן למקם בהר אחד 5-10 קנים אשר חלקם מכוונים לכיוון מזרח (אירן/עירק) וחלקם לכיוון צפון מזרח (סוריה/לבנון). בטווחים גדולים יכולת תיקון המסלול (ושינוי המסלול) באמצעות כנפונים צריכה להיות גדולה למדי (צריך לעשות את החישוב ולראות למשל איזה שטח ניתן לכסות בירי לטווח של 1500-2000 ק"מ מאותה זוית שיגור רק באמצעות GPS וכנפונים). בירי לטווח קרוב יותר יש קצת יותר קושי לדעתי - ואפשר אולי לתכנן מנגנון הידראולי כלשהו לשינוי של כמה מעלות בזווית הירי - למרות שמנגנון שכזה יסבך מאד את המערכת ויעלה את מחירה משמעותית.

מגבלות וקשיים - למרות שעל פניו לדעתי הרעיון מוצלח אני בספק אם יבנה - הצבא (כל צבא) סולד ממערכות סטטיות ויקרות בעיקר בשל פגיעותן - אני חושב לעומת זאת שבמקרה הנ"ל אין זה בהכרח נכון - מערכת כזאת המבוצרת הייטב ומוגנת הן קרקעית והן באמצעות נ"מ איכותי (וכמובן חיל האויר) יכולה להיות אמידה מאד. המחיר וצריכת החשמל הם ללא ספק מגבלה מרכזית נוספת - מצד שני תותח כזה הינה מכפיל כוח משמעותי בכל מצב של מלחמה - קצב האש שלו הוא אולי הסוגיה המרכזית אשר תקבע את מידת יעילותו - קצב אש גבוה יאפשר השמדה מסיבית בעומק שטח האויב מבלי לסכן חיי טייסים ומבלי צורך לפעול מעל מדינות זרות.

לסיכום: עבודתו של בול ואחרים כמו גם ניסויים בתותחים אלקטרומגנטיים בשנים האחרונות הראו כי פיתוח תותח על הוא משימה אפשרית (גם אם מורכבת ויקרה). אני העליתי במסגרת זאת את רעיון פיתוח התותח ה-אלקטרו-היברידי אשר ישלב ישן וחדש. נשאלת השאלה - אותה אני מפנה לחברי הפורום - האם תותח זה אכן אפשרי מבחינה טכנית והאם אכן יש לו יתרון יחסי כלשהו על פני האלטרנטיבות הקיימות.

דיון פורה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ובכלל, ה-Advanced Gun System הוא תותח קונבנציונאלי ולא אלקטרומגנטי. ראה למשל:
http://www.uniteddefense.com/prod/ags.htm

את דעתי על הצעתך הכוללת כבר שמעת..

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

טוב כמה תיקונים בחסות ידידנו NSDQ160.

א. אכן בניגוד למה שחשבתי בטעות לDDX יש עוד דרך בטרם תיכנס לשירות.
ב. כרגע נראה שהתותח האלקטרומגנטי שתוכנן עבורה הוחלף בתותח קונבנציונאלי עם טווח מוגדל. אני עדיין עומד על דעתי שהאמריקנים ממשיכים לפתח תותח אלקטרומגנטי לשלב מתקדם יותר של הפרויקט - האם יכניסו אותו לשימוש בסופו של דבר, על איזה כלי, מתי ובאיזה תקציב - זה סיפור אחר.

בכל מקרה כל זה כמובן אינו גורע מעצם הדיון בהצעה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אם אני זוכר נכון, פגזים מגיעים בקנה התותח לתאוצה של אלפי g, ואני בספק שלוויין טיפוסי מסוגל לעמוד בזה.

בתותח רגיל סביר שאתה צודק. אחד היתרונות של תותח אלקטרומגנטי היא שההאצה היא הרבה יותר אחידה - תותח משולב יהיה קצת יותר קיצוני אבל עדיין סביר לדעתי. לא חושב שהאמריקנים היו משקיעים בכך אפילו כסף למחקר היתכנות אם על פניו זה היה בלתי אפשרי בעליל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ולכן, בגלל שאמריקנים מפתחים תותח אלקטרומגנטי גרידא (ממה שהבנתי), אני מניח שהסיבה לכך היא יכולת שיגור לוויינים טיפוסיים, בלי קפיצות קיצוניות של כוח ה-g. ואם אנחנו מדברים על תותח היברידי, אז אותו הקטע "הקונבנציונלי", שבו התאוצה ניקנת ע"י חומר נפץ, לא יכול גם להקנות מהירות התחלתית שניה (במעבר לקטע האלקטרומגנטי) משמעותית, ויחד עם זאת וגם לא לגרום לתאוצה מסוכנת. ואני מניח, שמפני שהרעיון שלך הגיוני וכמעט מובן מאליו, אז הסיבה שלא משתמשים בו (אם הכן לא משתמשים) היא העניין שהזכרתי. אבל אם אנחנן מדברים על תותח לשיגור פגזים, אז פה אין את הבעיה הזאת, לפני דעתי, שהרי כבר עכשיו קיימים לא מעט סוגי תחמושת עם רכיבים אלקטרוניים לתותחים.

מעוט (קטאפולה) אלקטרומגנטי אינו רעיון חדש - חשבו עליו כבר לפחות מאז שפראדיי חקר את המגנטיות לפני כמאתיים שנה, ומאז שמדאם קירי הוכיחה שכל מתכת אפשר להפוך למגנט קבוע, בטמפרטורה אופיינית ליסוד ונוכחות שדה מגנטי חזק דיו. טמפרטורה זו קרויה נקודת קירי (לפני כמאה שנה).

V-3, נסיון נאצי להפציץ את לונדון עם תותח על. הנסיון נכשל. הרעיון היה להאיץ את הפגז באצמעות חנ"ה, מספר פעמים לאורך המסלול. הנסיון נכשל, מפני שצריך לחסום את הגזים מצד ההפוך לזה של יציאת הפגז, באמצעות דיסקית דקה כלשהי זהו סיבוך הנדסי.

* מה שמעניין אותי, הוא האם אפשר לתכנן תרמיל מיוחד עבור תותחים בקליבר גבוה, וקוטר סנטנדרטי, כך שאפשר להדוף את הפגז לפחות פעמיים (פעם עם התרמיל, ופעם בעזרת התרמיל, עדיין בתוך הקנה).

חשמל - בדומה לשימוש במאיצים אלקטרומגנטיים, לייזרים רבי עוצמה לניסויי היתוך וכיוצ"ב, מקור החשמל או ההספק שלו אינו רלוונטי. החשמל נאגר לאורך הזמן הדרוש בתוך מערכות קבלים עצומה, שנפרקת אלקטרונית בבת-אחת כדי לספק לחלקיק שניה את כל ההספק הנרדש לפעולת הלייזר, מעוט וכד'...

תותחים אלקטרומגנטיים - ישנם מספר רעיונות, כל אחד עם חסרונותיו שלו:
תותח מסילה rail gun. הקליע סוגר מעגל חשמלי ומואץ באמצעות שתי מסילות ישירות לכיוון הרצוי.
חיסרון: סגירת המעגל החשמלי דורשת מגע בין הקליע לבין שתי המסילות המחושמלות. דבר שיוצר חיכוך רב, חום ובסוף בלאי עצום. יש ציפייה לסגסוגות חדשות שיפחיתו את הבלאי, אבל בסופו של דבר, עדיין יהיה צריך להחליף את הקנה בחדש.

תותח גאוס Gauss - אותו רעיון כמו עם הרכבת המרחפת MegaLev, הקליע מואץ מגנטית ללא מגע או חיכוך.
כשמדובר במהיריות גבוהות של מספר מאך, יש צורך בתיזמון מדוייק של מערכות המגנטים. למרבית המגנטים לוקח חלקיק זמן מסויים כדי שיגיע לשיא העוצמה שלו, ועם מעבר הקליע, על המגנט לכבות מייד את השדה, דבר שגם הוא לוקח חלקיק שניה מסויים. הן התזמון והן התכונה המסויימת הזו של המגנט מקשה על הרכבת כוח מגנטי אחיד ורצוף.

עוד בעיה, ברגע שקליע נעשה ממוגנט בהשפעת השדה שמסביבו, אי אפשר להפעיל עליו כוח נוסף.
(רעיון שלי, אולי הקליע יכול להיות ממוגנט בעצמו בכיוון ההפוך באמצעות סליל וקבל?)

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

"ברגע שקליע נעשה ממוגנט בהשפעת השדה שמסביבו, אי אפשר להפעיל עליו כוח נוסף".

איזה עוד כוח אתה רוצה להפעיל?

וגם לא ממש הבנתי בעצם מה אתה מנסה לומר - בגדול אני מדבר בעיקר על מה שאתה הגדרת כתותח גאוס - אין טעם בחלקים נוגעים - יחד עם זה ספק אם אפשר ליצור פיצוץ כל כך מדוייק שימנע נגיעה של הפגז בדופן הקנה.

מה שהיה מעניין אותי זה קצת חישובים מספריים - מהירות הקליע / טווח / עוצמת פגיעה בקרקע / חדירות למטרת השמדת בונקרים וכו'.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט "ברגע שקליע נעשה ממוגנט בהשפעת השדה שמסביבו, אי אפשר להפעיל עליו כוח נוסף". איזה עוד כוח אתה רוצה להפעיל?

יש גבול לכמות הכוח המגנטי שאפשר להפעיל על קליע ברזל. ככה בדיוק כתוב במקורות שלי.

ציטוט:

וגם לא ממש הבנתי בעצם מה אתה מנסה לומר - בגדול אני מדבר בעיקר על מה שאתה הגדרת כתותח גאוס - אין טעם בחלקים נוגעים - יחד עם זה ספק אם אפשר ליצור פיצוץ כל כך מדוייק שימנע נגיעה של הפגז בדופן הקנה.

אין פיצוצים בתותח גאוס. באנרגיות שקליע תותח חשמלי עובד, חיכוך בין הקליע לבין הקנה דורש החלפה תדירה של הקנה ומוריד מאוד את הכלכליות של המערכת.

תותח העל, בזמן הקרוב, יראה יותר כמו תותח אוניה ממלחה"ע מאשר כל טכנולוגיה אחרת. בתותח חשמלי, דרישות האנרגיה, משפיעות על יכולת התמרון או קצב הירי, אפילו הנדסת החומרים תאפשר בניה של תותח כזה בצורה כלכלית.

המעוט הנזכר בכתבה נועד לשיגור מטענים קטנים או לווינים (או פצצות). זהו מתקן נייח לחלוטין.
המעוט מאוד חיוני בעיני, והלוואי וגם לנו היה פרוייקט כזה, אבל הוא לא צפוי להופיע על טנקים או צוללות בעשורים הקרובים.

ציטוט:

מה שהיה מעניין אותי זה קצת חישובים מספריים - מהירות הקליע / טווח / עוצמת פגיעה בקרקע / חדירות למטרת השמדת בונקרים וכו'.

גם אותי המספרים מאוד מעניינים. בכל הכתבות שקראתי אין מספרים. לא התעמקתי מספיק כדי לקרוא מאמרים מדעיים בנושא. השימוש העיקרי הנראה לעיין בטכנולוגיות האלו הוא צבאי, לכן קשה לי להאמין שאפשר למצוא נתונים עדכניים.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Gilgamesh עוד בעיה, ברגע שקליע נעשה ממוגנט בהשפעת השדה שמסביבו, אי אפשר להפעיל עליו כוח נוסף.

בעיה די קריטית כשמדובר בלווינים, לא?
ההשפעה של שדות אלמ"ג חזקים על מערכות אלקטרוניות יכולה להיות הרסנית.

אני מקווה שכאשר יבנו לווינים המיועדים לשיגור במעוט, יקחו את עיניין השדות האמ"ג בחשבון. שדות אמ"ג הם בעיה חמורה מאוד אם לא לוקחים אותם בחשבון. יש פתרונות כמעט פרימיטיבים להתמודדות עם שדות אמ"ג (קליפה מוליכה והארכה).

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

האמת שעדיין לא לגמרי ירדתי לסוף דעתך גילגמש. אני יודע שתותח גאוס איננו היברידי - אני הצעתי תותח היברידי בשביל לפתור בעיה אחת אבל על פניו נראה שהוא יוצר בעיות אחרות (אולי במקום חנ"מ הודף אפשר להשתמש במאיץ רקטי קטן).

בקשר למספרים הינה מאמר חביב שטרם התעמקתי בו מספיק אבל מרפרוף נראה שיש בו כמה נתונים מספריים - לפחות כמה כאלו שיכולים לאפשר אקסטפולציה (על ידי אנשים עם פיזיקה קצת יותר טובה משלי) לנתתונים שאנחנו רוצים.

בשורה התחתונה אני כאמור רוצה לדעת האם ניתן לבנות היום בעלות לא אסטרונומית תותח עם טווח של 1500-2000 ק"מ עם פגז קינטי במשקל כמה עשרות קילוגרמים שיהיה מסוגל לחדור בונקרים מבוצרים ועמוקים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

תודה על המאמר, אבל התשובה החד משמעית, ע"ס כל מה שקראתי על הנושא עד כה, היא לא מוחלט.

כבר היום אפשר לשגר מטענים קינטיים לטווח המדובר ובדיוק רק מאוד, אבל הם לא כלכליים.
כדי לשגר מטען בליסטי לטווח האמור יש להניף את הקליע אל מחוץ לאצטמוספירה. דרוש מתקן (טיל) גדול למדי ויקר באופן שלא מצדיק סוג כזה של מטען.

ישנם רעיונות טובים ופרקטיים מאוד, לטילים סילוניים, טילים יעילים יותר וקטנים זולים יותר. אך גם טכנולוגיה זו רחוקה משימוש קרוב.

מעוט חשמלי כמו זה שמתואר בהודעת הפתיחה של האשכול, יכול להנחית תחמושת כבדה בכל נקודה על כדוה"א, אבל הוא לא מתוכנן להיות מתקן צבאי התקפי, בגלל דרישות האנרגיה והפגיעות שלו.

לפי מה שקראתי על פרוייקטים קיימים, תותח חשמלי אמור לפעול לטווחים של מאות קילומטרים בלבד, במהירויות של 6-9 מאך, ומשוגרים מאוניות מלחמה גדולות או צוללות גרעיניות.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אין בעד מה - אני מקווה שאנשים יוסיפו לשרשור עוד מאמרים כולל טכניים יותר.

האמת שהתשובה שלך היא מצד אחד מוחלטת (לא) ומצד שלי לא ממש (כי הכלי גם אם יבנה צורך יותר מידי אנרגיה ופגיע מידי). בנוגע לאנרגיה - אני מסכים למרות שטרם ראיתי נתונים ואשמח מאד לקבלם אם ישנם בידי מישהו.

בנוגע לפגיעות - כבר ציינתי אותה ובאותה נשימה אמרתי שדווקא כאן בישראל ניתן לבנות תותח שכזה באופן שיהיה מוגן (בתוך הר) עם הגנות קרקעיות ואויריות כנגד כל סוג של התקפה. כידוע לאויבנו אין ונקווה שלעולם לא תהיה עליונות אוירית מעל שטח ישראל ולפיכך ספק אם בעתיד כלשהו יוכלו לתקוף יעד עמוק ומבוצר היטב (יש לזכור שאפילו אנחנו והאמריקנים שוברים את הראש כיצד לתקוף מטרות כאלו ואין לנו פתרונות פשוטים - בעצם בשביל זה בין היתר השרשור הנוכחי).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מה יתרון התותח על ההנעה הרקטית?

בעיקר לוגיסטיקה ובטיחות - רקטה מכילה חומר נפץ ודלק. תותח חשמלי מאיץ קליעים מוצקים לגמרי.
המשקל של רקטה גדול בהרבה מאוד מהמטען שלה, ואת המשקל הזה אתה צריך לשנע ממקום למקום.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

הלא החד משמעי שלי מכוון ליעד שהצגת - טווח, כוח אש וניידות.
המתקן המתואר במאמר מוכר לי מכתבות קודמות שקראתי: הוא מוגדר לטווח של עד 200 מייל ימי (360 ק"מ). שיוצר בעיות חדשות כמו לתקן מסלול של קליע שטס במהירות של 20 מאך (המהירות המצויינת במאמר).

כל הקשיים הטכניים שתיארתי עבור תותח מסילה מופיעות גם במאמר. אין התיחסות באמר לתותח גאוס.

מעוט חשמלי, הוא נשק אסטרטגי, בדיוק כמו ICBM. ברור שאני רוצה כל אמצעי שיקדם את ישראל, אבל לישראל יש סדרי עדיפויות אחרים, אנחנו עוד לא צריכים ICBM.

תותח מסילה קטן (קוטר של מאות מטרים), כדי להגן על מתקנים (כמו דימונה) מפני טילים ומטוסים, יכול להיות דווקא כן מעניין...

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

טוב יש לי כמה הערות.

ראשית לתותח אלקטרומגנטי יש עוד כמה יתרונות - הראשון הוא קצב אש - בעיקרון הוא מסוגל לירות מספר רב של קליעים בדקה - מה שיכול להביא כמות גדולה מאד של חימוש לנקודה נתונה בפרק זמן קצר. כמו טיל בליסטי הוא מהיר מאד - למעשה לדעתי מהיר יותר מטיל בליסטי - ולפיכך לא ניתן ליירוט על ידי שום אמצעי קיים (לא שלאירנים יש יכולת לפתח טיל נגד טילים בעתיד הנראה לעין).

אני לא בטוח שאנחנו מדברים על אותו הדבר - אני רוצה מערכת שאיננה ניידת כלל ולא צריכה להיות - מדובר כאמור בנשק אסטרטגי המוגן מעצם היותו מחופר עמוק בבטן הר. אגב השאלה האם מדוברק בICBM או בטיל לטווח בינוני היא שאלה של אורך המסילה ועוצמת הזרם - אני חושב שאם כבר בונים כדאי לבנות משהוא שאולי יכול גם להרים לווינים אבל זה כבר שיקולים שתלויים ביכולת.

אני חושב שכדאי שנתחיל לשמוע מעוד קצת חברה שמעורים קצת יותר משנינו במספרים ממש כי אנחנו קצת מדברים פה באוויר וחבל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כתבת:

חסרונות - לתותח העל יש לא מעט חסרונות - הוא גדול מאד, כבד, יקר לבנייה ומורכב לתחזוקה. תותחי על הם סטאטיים מה שהופך אותם לפגיעים לפעולות חבלה ולתקיפות אויריות ואחרות. מן הבחינה הטכנית בנייתו של תותח על היא משימה מורכבת מאד משום שהארכת קנה פשוטה ושימוש בכמות גדולה יותר של הודף איננה מבטיחה הגדלה של הטווח - הסיבה היא שתותח אמור לעמוד בלחצים - מכיוון שהוא למעשה מכיל בתוכו פיצוץ חומר נפץ. ישנו גבול לחוזק המתכת ממנו עשוי התותח וכמובן גם שיקולי עלות נכנסים כאן. בעיה נוספת היא שחיקת הקנה - כל ירי גורם לשחיקה פנימית (לא תמיד אחידה) של הקנה - בתותחי על כמו זה שתיכנן בול עבור העירקים הייתה השחיקה כה גדולה עד כי מספר שיגורים בודדים היו מחייבים החלפה כוללת של הקנה (אם אינני טועה נבדקו אפשרויות של הוספת שרוול פנימי אבל הדבר מן הסתם היה הופך את הפרויקט המורכב גם כך למסובך עוד יותר).

לרשימת החסרונות אפשר להוסיף עוד אחד. נתקלתי בו בעניין אחר לפני שנים רבות, בניתוח ספרו של ז'יל ורן "לירח ובחזרה" והשאלה שנשאלה הייתה אם אפשר להגיע לירח בפגז תותח.

בניתוח השגיאות בתיזה של ורן הופיעה גם בעייה מעניינת. כשפגז גדול מתקדם בתוך קנה כה ארוך, האוויר בקדמת הפגז צריך להפלט מלוע הקנה. כשהפגז נע כה מהר, האוויר הולך ונדחס ופתח המילוט היחיד כבר לא מספיק. כתוצאה מזה נוצרות שתי בעיות:

א. "פקק רך" עקב הידחסות האוויר וההתנגדות ההולכת וגוברת;
ב. התלהטות האוויר הנדחס שמחממת הן את הקנה והן את הפגז ויכולה לגרום להתכתו או התפוצצותו בקנה.

המחבר, וילי ליי (מדען טילים) פירט חסרונות נוספים ומסקנתו הייתה שהפגז (החלול) שנורה לירח, יפלט כדיסקת מתכת שטוחה, מרחק לא רב מהקנה.

knight1 - טוב לראות שהדיון לא גווע (חששתי לרגע) - אגב השארתי לך הודעה פרטית - תציץ כשיש לך זמן.

לעצם העניין - זאת אכן נקודה מעניינת - נשאלת השאלה למשל האם כמו במאיץ חלקיקים לא ניתן לשגר את הפגז מתוך מסילה המצויה בתנאי ואקום וכך למנוע חלק מן הבעיות הללו כמו גם חלק מבעיות החיכוך (אני מניח שאפשר לחשוב על דרכים בהם פתח הקנה יאפשר יצירת ואקום בתוכו אך גם את פליטת הקליע).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני מציע לקרוא את הספר של ר' ו' ג'ונס, " מלחמה סודית ביותר"
שם מתואר הV-3 ,תותח על שנבנה ע"י הנאצים בצלע הר בצרפת , 15 קנים מסודרים ב 3 שורות
, הרעיון הוא סידרת פיצוצים של חנ"ה לאורך הקנה ,כך שישנה סידרת "הדיפות" אך נשמר לחץ נמוך
לאורך הקנה (חלק קדח) . בסידרת נסוים התותח לא ביצע את המקווה , הקליעים היו מתהפכים ונופלים קצר
חסרון נוסף , על אף שכל העסק קבור עמוק בסלע , הקנים פתוחים וגלויים, כמו כן , היתה מחילה
שהובילה אל "בית הבליעה" - בתקיפה של טייסת 609 , פורצי הסכרים, הוטלו מספר פצצות TALL BOY של 6 טון. אחת הפצצות פגע במחילה ומוטטה אותה כליל , חוסמת את הכניסה והיציאה
מספר פצצות פגעו בקנים כשהן מעקמות ושוברות חלק גדול מהקנים.

תודה על ההמלצה דניאל - אכן אוסיף להזמנת הספרים הקרובה (חבל שאזל באנגלית מאמזון אגב).

לעצם העניין - אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות מוטרדים יתר על המידה מנושא הפגיעות - למדינות ערב אין יכולת תקיפה נקודתית משמעותית מעל שטח ישראל. אני מסכים כמובן שהקנים גלויים אבל ניתן לטפל גם בזה (למשל חיפוי מתכת בעובי שניים או שלושה מטרים ישירות מעל פתח הלוע). אם התותחים עצמם אגב קבורים מתחת לאדמה ספק אם פצצות יוכלו לפגוע בהם קשה (שוב כידוע לי למדינות ערב אין כיום פצצות כבדות חודרות בונקרים שלא לדבר על אמצעים לשגרם ברמת הדיוק הנדרשת - וגם כנראה לא יהיו בזמן הקרוב).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

יש היום כל מיני חובבים שבונים רובים על העקרון הזה. יש רובים בשתי תצורות: rail gun ו сoil gun ומסירטונים שראיתי הם לא נורים במהירויות כל כך גבוהות.

לגבי ההצעה שלך: לא הבנתי איך זה יהיה בנוי, האם אתה מתכוון שבשלב ראשון קליע נהדף לתוך מסלול מעגלי כמו של התותך שהצגת בתמונה, ובתוך המסלול הוא מואץ עוד יותר?
בכל מקרה אין צורך לכוון את התותך כדי לשנות את מרחק הפגיע, לפגיע במטרות קרובות ניתן להחליש את השדה המגנטי או לכבות אותו לחלוטין.
בעיה אחרת היא הכוון, איך הקליע יכוון למטרה (לא בצורה מדוייקת (הזכרת כבר כנפונים ו GPS) אלה הכוון הכללי, למשל דמשק או ביירות. הקליע לא יכול לשנות כוון בצורה דרסתית בגלל המהירות הגבוהה).

אין קשר בין קשקושי החובבים למה שאנו מדברים עליו פה.

לא באתי עם הצעה קונקרטית בקשר לצורה - הצגתי רעיונות שקיימים וניסיתי באמצעות חברי הפורום לראות מה מהם (אם בכלל) ריאלי.

בנוגע לכיוון - כאמור כנפונים + GPS. אתה צודק לחלוטין שלא ניתן יהיה לשנות כיוון באופן דרסטי - לא תוכל אם תותח אחד לירות גם על אירן וגם על סוריה ולכן הצעתי מספר קנים שחלק מכוון למזרח וחלק לצפון מזרח (ואולי גם כמה רק לצפון). יש אפשרות כמו שכתבתי גם למערכות הידראוליות אבל אני חושב שהן מאד יסבכו את החיים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

וגם אז חשבתי שעוד חזון למועד.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E5%E2%E8%F7%E4

++++++
Intel® Core™ i7-4790K 4.0GHz, Gigabyte GA-Z97X-UD5H-BK
Gigabyte GTX 460SE 1GB, G.Skill RipjawsX 16GB 1600MHz
Samsung 840 Pro 256GB, Dell 2408WFP
Seasonic G650, Fractal Design Define R5

כן זה בהחלט לא משהו חדש.

אגב אנחנו עוד נחזור לרוגטקות בשרשור הבא שהבטחתי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בינתיים עד שהוא יחזור, הנה כתבה על המקורי מתוך בטאון ח"א מלפני 20 שנה

מזה פתחת תוכנית להעלאה באוב של כתבות ישנות מהבטאון? (לא שאני מתלונן חלילה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

Super High Altitude Research Project

http://en.wikipedia.org/wiki/Super_...esearch_Project

התותח פותח במעבדת Lawrence Livermore National Laboratory אחת המעבדות הלאומיות הגדולות והבולטות בארה"ב, שלמרות כפיפותה התיאורטית למשרד האנרגיה האמריקני, הרי שבפועל היא עוסקת ב 60 השנים שחלפו מאז הקמתה בעיקר במחקר ופיתוח צבאיים ובכלל זה רוב (אבל לא כל) הפצצות והרש"קים הגרעיניים שפותחו אחרי מלחמת העולם השנייה. המעבדה נהנית מתקציב שנתי של 1.5 מיליארד דולר, מעסיקה כ 7000 איש, מתפרסת על פני 100 קמ"ר (יותר ממחצית שטחה של בירת ארה"ב!), מצויידת במיטב מחשבי העל הקיימים היום בעולם והיא אחת משתי המעבדות הגדולות ביותר מסוגה בארה"ב (השנייה היא כמובן מעבדת לוס אלמוס, בה נוהל פרויקט מנהטן).

כתבה ישנה בנושא מתוך "תמיד תותחן"

אינני מבין את הצורך להקפיץ אשכול ישן עם מידע עוד יותר ישן.
אילו היה חידוש בתחום; אילו הייתה איזו כתבה מקיפה ומעמיקה; אילו זה היה באמת קשור לנושא....
גם אני, כמוך אולי, קורא הרבה ספרות ישנה. אני נהנה מזה מאד, וזה מספיק לי. אני לא רץ לספר לחבר'ה.