אני מסיים בימים אלו עריכת סקר גדול בלב השרון (יפורסם באינטרנט עם סיומו, ויש להניח שיעניין חלק מהגולשים כאן).

במהלך איסוף המידע נתקלתי בשם "באר איתנים" כשם של באר ממזרח לכפר הס. לא ייחסתי לעניין חשיבות רבה, אלא שנתקלתי באקראי בידיעה מדצמבר 1947 על התיישבותה הזמנית של קבוצת "איתנים" במקום זה לפני עלייתה למקום היישוב הקבוע.

אין לי מושג באיזה יישוב קבע מדובר. מן הסתם אין הכוונה למוסד המפורסם בהרי ירושלים..

אשמח לקצה חוט בנושא.

תודה מראש.

טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info

http://www.palmach.org.il/show_item...5390&itemType=0

הענין הוא שלא מופיע ברקורד שלהם באתר הפלמ"ח - פרק בשרון

____________

יש גם את 'קבוצת איתן' שהגיעה באוניה תאודור הרצל ונכלאה בקפריסין. רוב החומר נראה כי הועלה ע"י זלמן אקרמן ואולי חיפוש תחת שמו יהווה קצה חוט.

http://www.aquariantrade.com/zalman...ciprus10-2.html

"הקבוצה שלנו "איתנים" הייתה מבחינת הגיל הומוגנית, סולם הגילים השתרע מ- גיל 15 עד 17 . אך מבחינת הידע היה פער גדול בין נערי הקבוצה. היו שלא למדו בכלל ואחרים שסיימו מספר כיתות יסוד. אלה שהגיעו מברית המועצות היו ברמה הרבה יותר גבוהה מאלה שהגיעו אלינו מהיערות, מהמנזרים, מהמחבואים או ממחנות הריכוז של הגרמנים. ל"איתנים" הייתה מוטיבציה ללמידה. הם השתתפו באופן סדיר בלימודים. מקרי השתמטות מן הלימודים היו נדירים ביותר. הרצון להתקדם בלימודים בלט גם אחרי שעות ההוראה בבית הספר. בפינות שונות נראו נערי הקבוצה עוסקים בהכנת שעורי בית. נערים שהיו חזקים בלימודים עזרו לחלשים ועל כך הם זכו ליוקרה רבה."

http://www.aquariantrade.com/zalman.../haapala02.html


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.aquariantrade.com/zalman/1945/haapala/pic/haapala01-3.jpg]

http://www.tal-shahar.org.il/about-1/history/h1



גרעין איתנים מקים יישוב-משלט


בשלהי שנת 1944, לקראת תום מלחמת העולם השנייה, יצאה קבוצה של 26 צעירים וצעירות חניכי תנועות נוער ציוניות, בני שבע-עשרה עד שמונה-עשרה, מאיזמיר שבתורכיה לארץ ישראל. הם נסעו ברכבת במשך שלושה ימים דרך סוריה ולבנון, והגיעו לבת-גלים שבחיפה. שם נפגשו עם "האמא של עליית הנוער" - הנרייטה סולד.

בבת-גלים חולקה הקבוצה לדתיים ולא דתיים. האחרונים הופנו למושב כפר ויתקין שבעמק חפר כחברת נוער. היה זה הניסיון השלישי והאחרון לשבץ קבוצה מעליית הנוער במושב ולא בקיבוץ.

בכפר ויתקין פוזרו חברי הקבוצה בין בתי המשפחות. בבוקר עבדו במשקים, אחר הצהריים למדו בבית-הספר ובערב קיימו פעילות חברתית. לאחר כשנתיים בכפר ויתקין, שבהן למדו עברית ורכשו ניסיון בעבודה חקלאית, יצאה הקבוצה לחיים משותפים במחנה הוועד הלאומי ליד כפר ויתקין. הם חיו כקומונה עצמאית והתפרנסו מעבודות בפרדסים ומבניית בתים במושב השיתופי בית חירות. מגמת הגרעין היתה להקים מושב עובדים בארץ, אך הקבוצה היתה קטנה מדי. הם התאחדו אפוא עם קבוצה ממשק הפועלות בחדרה ועם קבוצת איתנים, שהגרעין המורחב אימץ את שמה. לגרעין הצטרפה גם קבוצת בני נוער מיוון.

לפרנסתם נאלצו חברי הקבוצה להתפזר במקומות שונים בארץ. הם הקימו מחנה אוהלים בסביבת מקום העבודה וממנו יצאו לעבוד, לרוב בפרדסים ובבנייה. במהלך כל התקופה שימש ניסן קורי כמזכיר פנים וכמזכיר חוץ לחלופין. המדריך מטעם תנועת המושבים היה יגאל בן דרור.

עם פרוץ מלחמת העצמאות, הוחלט במוסדות המיישבים ליישב את גרעין איתנים בגוש תל-מונד, מול הכפר הערבי טירה. על חברי הגרעין הוטל לבצע משימות שמירה והגנה, אף כי היו חסרי ניסיון צבאי. במשך השבועיים שבהם התארחו בבתי משפחות בכפר הס, עברו אימון שהכשיר אותם לעמוד לבדם מול התקפה אפשרית וצוידו ברובים איטלקיים וקנדיים, סטן ואקדח. קבלת הפנים בכפר הס היתה חמה ובני המושב עזרו להם בהקמת המאחז שכלל את מבנה הבאר (שלימים תיקרא באר איתנים), בהקמת מבנים למגורים ובהכשרת שטחים לגידולים חקלאיים.

יגאל בן-דרור ציין את המורל הגבוה במיוחד ואת הגיבוש בקבוצה, למרות התנאים הקשים והרעב. לאחר זמן מה גויסו כל חברי הגרעין לצה"ל. הנקודה נעזבה ויותר לא דובר על הקמת מושב הקבע בסביבה.

במחצית אוקטובר 1948 הצליח יגאל בן-דרור לאתר את כל חברי הגרעין וסיפר להם על התוכנית להקים יישוב-משלט בדרך לירושלים. חברי קבוצת איתנים התקבצו בחולדה, וב-27 באוקטובר עלו על הקרקע. הקרן הקיימת לישראל הכשירה עבורם את השטח שנועד להתיישבות. 4,000 דונם הוקצו למושב.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info