24-11-2011, 22:16
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 17,061
|
|
ביקשתי מאלוהים כוח, הוא נתן לי אתגרים. רק כשגברתי על כולם הבנתי שעם כל אתגר שעברתי, גבר כוחי.
ראשית כל, אל תתייאש לגבי הקרבי. שום דבר ששווה להשיג לא בא בקלות. זה שמשהו רשום באינטרנט לא אומר בהכרח שהוא נכון. על כל אדם שיודע בדיוק על מה הוא מדבר תמצא באינטרנט שלושה ברברנים, טרול אחד, ואיזה מישהו שלא לגמרי מחובר למציאות. גם אם כן, אתה חכם ובעל מוטיבציה - אם תאבק על מקומך, יש מצב שתרוויח אותו בכך זאת.
שנית, והיה ולמרות הכל, לא צלחה הדרך, זכור תמיד: קרבי זה חוד החנית של צה"ל. אתה יודע מה היא חנית שהיא רק חוד? סיכה עבה וחסרת תועלת. גם אם לא תוכל להגיע לקרבי, תוכל לתרום. כל טייסי חיל האוויר ומטוסיו עתירי הטכנולוגיה היו משותקים ללא אנשי התחזוקה והחימוש. כל ניצחון בקרב מתחיל במודיעין ועובר בלוגיסטיקה.כשאין מודיעין והלוגיסטיקה כושלת... יש לך את הימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. להיות תומכ"ל אולי לא בא עם הילת זוהר של קרבי אבל תאמין לי, תומכ"לים מצילים חיי אדם כל הזמן. גבורתם של תומכ"ל איננה תמיד ברורה ונראית לעין כזו של הקרביים אבל תומכ"לים טובים פירושם פחות שמות שמתווספים למשפחת השכול כל שנה. אתה יכול לעשות הבדל, לעשות שירות משמעותי ורב ערך גם אם אינך קרבי.
לבסוף, הרשה לי לצטט מסרט הקאלט "רדיו חזק" (הציטוט לא מדוייק אך שומר על רוח הדברים): "להיות בן עשרה זה דפק רציני ותמיד נראה כאילו זה עונש שיימשך לנצח... אבל זה עובר. זה לא לנצח." אתה בתקופת גיל מאוד בעייתית, גם ביולוגית, גם נפשית. הגוף והאישיות שלך מתעצבים, מתבגרים, ובדומה לפרפר היוצא מן הגולם, זה תהליך לא קל, כואב ודי ארוך.... אבל הוא עובר, ובסופו של דבר, הפרפר פורש כנפיים. זכור תמיד: "גם זה יעבור"
ואם סתם בא לך לפרוק, יש פה אנשים שיאזינו לך.
_____________________________________
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים
|