אחרי שאלמנות רבות לא נכללו בחוק שהסדיר תגמולים למשפחות חללי מערך המילואים, הציג היום שר הביטחון תיקון ומעתה הוא יחול על כל הנופלים מאז 1948, אחרי שנקבע תחילה רק על קרובי הרוגים מ-1999 בלבד.
http://www.mako.co.il/news-military...ecdc9331017.htm

כמה כבר נותרו אלמנות חללים ממלחמת העצמאות. הן בוודאי חלשות או חולות ואף אחד לא דואג להן.
מדוע עד היום אלמנת איש מילואים אינה שווה לאיש צבא קבע או שווה לאיש צוות אוויר אשר מסרו את נפשם וחייהם שאנו נהיה ונכתוב כאן. האם הדם חללנו שונה?
אין מילים לתאר את כל ההתחשבנות הקטנונית.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו