10-11-2011, 18:49
|
|
|
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 5,639
|
|
אז בו אני אענה לך ככה: יש סיכוי טוב לדעתי החובבנית שהאיראנים יכולים לשגר יותר טילים מאשר מערכות "חומה" מסוגלות ליירט. בנוסף יש גם סיכוי טוב לדעתי החובבנית שסוללות "חומה" הקיימות לא מכסות את כל ערי הארץ. לציבור אין מידע על יכולות וביצועי המערכת "חומה", יש שיגידו שמוטב כך. לדעתי זאת בעיה חמורה - הציבור נמצא בחשיכה גמורה בעניין הזה, ואין לזה הצדקה ביטחונית. כפי שקרה עם מערכת "כיפת ברזל", שלציבור לא היה שום מוסג מה היעדים והיכולות שלה (ועדיין אין הבנה מלאה), אותו הדבר, לדעתי, לגבי "חומה". אנחנו, הציבור חיים בהשליות ואפילו שקרים שהפוליטיקאים מוציאים לאור היום. ככל שהזמן עובר, ככה אני מתחיל להבין יותר ויותר עד כמה באמת אני לא יודע כלום. ומה שאני כן יודע, אלו לרוב סיסמאות ואמירות תדמיתיות של הפוליטיקאים, גנרלים ואנשי תעשיות ביטחוניות אשר מקדמים את האינטרסים שלהם ומכופפים את האמת בלי שום בושה.
יחד עם זאת, אני גם ספקן לגבי האיום הטילים הבליסטיים האיראניים לטווח בינוני. כדי שהטיל כזה יהיה יעיל, הוא מצריך רש"ק גרעיני\כימי\ביולוגי או מערכת הנחייה מדוייקת ביות. טיל בליסטי עם רש"ק קונבנציאונלי ודיוק (CEP) של, נגיד, קילומטר, יהיה נשק טרור בלבד. בדיוק כמו ה"סקדים" העירקיים. קשה להאמין שהאיראנים ישגרו טילים עם רשק"ים לא קונסנציאונליים לישראל, וגם היכולת האיראנית לספק דיוק פגיות רב מאוד לא קיימת לדעתי. לכן האיום הזה של טילים בליסטיים המשוגרים מאיראן הוא משני. לפחות עד שהאיראנים יצליחו לייצר רשק"ים גרעיניים. במצב כזה עדיין יהיה יתרון גדול לישראל למשך שנים רבים, ראשית הודות לעצם קיום המערכת הגנה נגד טילים בליסטיים, ושנית הודות ליתרון הכמותי של רשק"ים הגרעיניים.
אם רוצים להתעמק בשאלת מלחמת הטילים, יש כמה דוגמאות ידועות: שיגור הטילים ע"י הנאצים לעבר בריטניה, מלחמת איראן-עירק בה שוגרו מאות טילים לעבר ערים, ומלחמת המפרץ בה עירק שיגרה עשרות טילים לעבר ערי ישראל ומדינות המפרץ. בכל המקרים הללו, שימוש בטילים, אפילו שימוש מסיבי כמו במלחמת איראן-עירק, לא הביא למפנה משמעותי כלשהו במלחמה. במקרים האלה הטילים היו אמצעי התרדה והפעלת לחץ פסיכולוגיה על האכלוסיה האזרחית בעורף, התרומה הצבאית שלהם הייתה מזערית, להבנתי.
_____________________________________
בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.
|