 |

08-11-2011, 08:32
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,822
|
|
כך החל "מבצע קדש", שנועד לשבש את התקשורת המצרית בסיני
http://www.idf.il/1133-13584-he/Dover.aspx
גורם ההפתעה שיחק כאן תפקיד מרכזי. אפילו בתוך ישראל, בכל הקשור לפתיחתו של "מבצע קדש" שררה האפלה מוחלטת. קול ישראל שידר הודעה תמציתית של דובר צה"ל, לפיה כוחות של צה"ל תפסו עמדות בסמוך לתעלת סואץ ופגעו ביחידות פדאיון בעקבות פגיעות צבאיות באזרחי ישראל. המטרה הייתה ליצור אצל המצרים את הרושם המוטעה שמדובר בפעולת תגמול בלבד. על פי התכנון המקורי, מטוס דקוטה היה אמור להצניח בובות הטעיה בקרבת שדה התעופה כברית וליד איסמעיליה, ושני מטוסי מטאור T-7 תוכננו לביים נתיב טיסה בגובה 30,000 רגל לאורך ציר רפיח-קנטרה. הכל חלק מתוכנית ההונאה שנועדה להסתיר את שלב הפתיחה של "מבצע קדש".
כיוון שחיל-האוויר קיווה להצניח את לוחמי גדוד 890 מבלי שהדבר יתגלה, המבצע עצמו נפתח בניתוק הקשר - פשוטו כמשמעו - בין הכוחות המצריים בסיני למפקדותיהם בעורף. שני מטוסי מוסאטנג של טייסת "מגיני הדרום" המריאו בשעות הצהריים על מנת לקטוע את חוטי הטלפון בחצי האי סיני, בפעולה שזכתה לשם המרשים: "מבצע מספריים".
אימונים סודיים בבית דראס
הפעולה הפשוטה לכאורה דרשה ימים ארוכים של הכנות. בגלל הסודיות הרבה שאפפה את המבצע, שותף בתכנון רק טייס המוסטאנג סגן אמיתי חסון, ולקראת סוף האימונים הצטרף אליו סרן הארי קרסנשטיין.
חיל-האוויר בנה בחשאי מתקן מיוחד, שהוסתר בבית דראס: תפאורה מדויקת של המטרה, או במילים אחרות, ארבעה עמודי טלפון שביניהם נמתחו חוטי נחושת. הנשק אף הוא היה פשוט להפליא: משקולת כבדה שנקשרה בכבל לזנב המטוס ונועדה לקרוע את חוטי האויב.
ב-29 באוקטובר לקראת הצהריים נערך התדריך. מפקד הטייסת, רס"ן יצחק יבנה, הנחה לבצע את המשימה בכל מחיר, גם אם ייתלשו כבלי הניתוק מעל המטוס, כפי שאכן קרה באימונים. את ההשראה שלו הוא שאב דווקא מפרח טיס חסר-מזל, שבטעות ניתק חוטי טלפון באמצעות מדחף מטוס סטירמן שהטיס במהלך הכשרתו בבית-הספר לטיסה. בדיעבד, השתמשו צוותי המוסטאנג בפתרון יצירתי אפילו יותר.
עוף מוסטאנג, חתוך את השמיים
בשעה 14:00 המריא דרומה המטוס הראשון, לעבר היעד המרוחק יותר מבין השניים שנקבעו, סמוך לתעלת סואץ. הם טסו בגובה 100 רגל בדממת אלחוט, עם חימוש פנימי מלא, כאשר הכבלים הכבדים נשרכים מאחוריהם. תוך דקות אחדות המריא גם הזוג השני, וראה את שורות הצנחנים שהצטופפו ליד 16 מטוסי הדקוטה, שלוש שעות לפני הרגע ההיסטורי. "רק אז חשנו לראשונה את דחיפות המבצע - כמה גדולה האחריות הרובצת עלינו", תיאר סגן אמיתי חסון.
המציאות, כהרגלה, ווידאה שמה יכול להשתבש - ישתבש. הכבלים של שני המטוסים ניתקו לפני שהזוגות הספיקו לקטוע את קווי הטלפון. הזוג הראשון הצליח לאלתר באמצעות המדחף, אך הזוג השני מצא פתרון אחר. "באתי לקראת החוטים ולפתע ראיתי שלא אצליח להתרומם מעליהם", סיפר מאוחר יותר סגן אמיתי. "ירדתי מתחתם ויצאתי מצד שני. אחרי זה כבר התחלתי להוריד כנף. הכנף חתכה בחוטים כחמאה".
עד היום, לא ברור מה הייתה מידת ההשפעה של ניתוק קווי הטלפון על האויב. הפעולה אומנם שיבשה את הקשר והקשתה על המצרים לקרוא את תמונת המצב, אך מפקדת גדוד מכוניות הגבול שחנתה באזור הצליחה בכל זאת לדווח למטכ"ל המצרי בזמן אמת על מעבר 16 הדקוטות והצנחת הכוח. עם זאת, דבר אחד ברור: בשעה 16:59, בדמדומי השקיעה, הסתיימה בהצלחה הצנחתם של 395 הצנחנים מעל סיני. הלוחמים התקדמו לעבר מצבת פארקר ובערב אף תפסו את ה"מזלג" הסמוך לו ללא התנגדות מאורגנת. "מבצע קדש" החל.
|
|