15-08-2012, 19:22
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
מצאתי תשובה לשאלה הנ"ל. בספרו של נשיא המדינה המנוח, האלוף חיים הרצוג, מופיע בעמוד 207 הציטוט הבא: "בשעה 8 בבוקר ה-16 באוקטובר חלש דני מט על ראש-גשר איתן, אשר, כמתוכנן השתרע מחופו הצפוני של האגם המר הגדול ועד כ-4 ק"מ צפונה. ההתנגדות בה נתקל היתה חלשה ובהתקדם כוחותיו על סוללת העפר המצרית, הם נתקלו במשלשים מצרים אשר איישו ציוד אלקטרוני כקילומטר וחצי צפונה מן האגם. חלק מכוח זה נהרג וחלקו נלקח בשבי. נג"משים מצרחם בודדים התקרבו אל הכוח בבלי-דעת, והושמדו על-ידו. בעוד הצנחנים ממתינים בעמדותיהם הפונות כלפי צפון, הם הבחינו בשיירה בת שבע משאיות ובהן כמאה וחמישים מצרים שהתקרבו ללא חשד- ואף הם הושמדו. הצנחנים השתלטו על ארבע מעברות על תעלת המים המתוקים". (מתוך הספר "מלחמת יום הדין", מאת חיים הרצוג, מהדורת 1975, עמודים 206-207, הוצאת "עידנים - ידיעות אחרונות")
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|