שלום רב,
שאלה מתחום הבלשנות לי ואין לי למי להפנות אותה, כולי תיקווה כי תמצאו בעצמכם את הנכונות להושיט עזרה ולתת לי מענה.
לצורכי סמינר לאוניברסיטה אשמח מאוד אם מישהו יוכל לתת לי את הניתוח הלשוני לפועל רוֹעֵדָה. הפועל מופיע בשירו של המשורר הערבי-ישראלי הכותב בעברית אנטון שמאס "שירשלג". לשון הנקבה של הפועל רועד הוא הלא רועדת. ואם אני צודקת, וייתכן מאוד ואני טועה, אז הפועל רועדה הוא צורה מיוחדת של לשון הווה נקבה של בניין פועֵל. האם זאת היא צורה מקראית? האם יש לה קשר לבניין 'פַאעִל' הוא הבניין השלישי בערבית? (אני נסמכת ככל יכולתי על מאמרה של ברוריה מרגולין "שקיעיים ערביים בלשונו של אנטון שמאס". שם היא מנתחת את הפועל גּוֹלָה כלשון עבר בבניין פועל המקביל לבניין השלישי בערבית פַאעִל.)
ייתכן ואני עושה סלט של חוסר הבנה בסיסי ומינימאלי בשפה העברית, ומציגה בורות מחפירה בידיעת שפת אימי, כל שכן בשפה הערבית אותה אינני יודעת כלל...
בכל מקרה אני מעט אבודה ואשמח לקבל עזרה
מיה

תודה רבה על תשובותייכם.

הייתי שמח אילו נתת ציטוט של המשפט. בכל זאת, הרי תשובתי:
שלוש הצורות אפשריות בעברית.

1. הצורה הראשונה – פּוֹעֶלֶת – "וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" (בראשית), "רוֹעֶדֶת כעלה נידף" (ביאליק).
2. הצורה המצויה יותר במקרא – פּוֹעֲלָה (פּוֹקְדָה) – "נִשְׁמַת ה' כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ (ישעיהו), "קרן אור שהיתה
   בּוֹקְעָה" (מנדלי מו"ס), "לחלוחית מרה היוֹצְאָה מן המררה שבכבד ומתגברת באדם" (רש"י), "אמת המים
   הבורחה", עין דומעה.
3. הצורה השלישית – תנ"כית – פּוֹעֵלָה – "אֶתְאַפָּק כַּיּוֹלֵדָה" (ישעיהו), "וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה" (ישעיהו), "כִּי הִשְׂבִּיעַ
   נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה" (תהילים), אֵשׁ אוֹכֵלָה (ישעיהו), "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים – כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי" (שיר
   השירים), אֵשׁ בּוֹעֵרָה (הקליר), שׁוֹבֵבָה (ביאליק), בּוֹגֵדָה, שׁוֹמֵמָה, הוֹלֵלָה.

לפיכך, רועדה = רועדת (ובאופן דומה אפשר לומר "קוראָה" במקום "קוראת"; גזרת נל"א).