20-02-2009, 23:22
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
הנה כאן:
מתוך זכרונותיה של הגב' ברוריה מרגולין ז"ל:
http://portal.herzliya.k12.il/C13/C...% 99%D7%9F.doc.
כשאבי עלה לארץ הוא טייל ברחבי הארץ והגיע גם לגליל, שם הוא פגש את אלכסנדר זייד והתיידד אתו והיו יחד ב"השומר", הוא אהב מאד את הכינרת ואהב מאד לדוג דגים,
לאחר תקופה הוא חזר לירושלים ועסק בציור בנושאים שונים ובסוגי צבע שונים,
הצטברו אצלו ציורים רבים והוא מסר אותם למוזיאון של דגניה, הוא צייר גם את גורדון עצמו מתוך תמונה והציור הזה ישנו בבית גורדון בדגניה,
יום אחד מביא לו האגרונום אטינגר זרעים של תות שדה, שני סוגים ושאל את אבא אם הוא יכול להנביט את הזרעים האלה, אבא ענה לו אנסה,
גרנו בירושלים בבית של ערבים, בקומה מתחתינו גרה משפחה ערבית עם ילדים והיינו חברים טובים מאד אתם ערבית שלמדתי מהם,
אבא הנביט את הזרעים והצליח, לאבא הייתה תכונה שהיה עובר ממקום למקום בקלות, בלי שום בעיות, ואז החליט לעבור לשכונת בורוכוב , מקום חדש ואני אגדל שם את התות שדה, הבית עדיין לא היה גמור, לקחו ההורים ארבע מחצלאות הקיפו משטח, התקינו דלת מסדין וככה גרנו עם שלושה ילדים, זה היה ב-1923 כשהייתי כבת שבע, פתאום בא גשם והרטיב אותנו עד העצמות. לא היו לנו מים, היינו מקבלים מים פעמיים בשבוע והחזקנו אותם בחבית, את תות השדה השקינו בעזרת דלי, מהתות לא הייתה פרנסה למשפחה אבל באותו זמן אבא גם צייר ציוריי פרסומת למפעלים, כמו ליבר רענן ועוד, הסיפור עם המים הקשה עלינו ועברנו לעיר גנים שם קיבלנו גרנו בצריף, היה לול קטן וקיבלנו במתנה פרה,
אבא גידל שם גם את התות שדה, אחרי כשנתיים הגענו להרצליה, אבא המשיך לצייר
וגם אדינאקס הכל יכול העלה את זה:
באשכול הזה: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E2%E5%EC%E9%EF
|