הרבה זמן לא כתבתי כאן, אבל תמיד כשמגיע רגע קשה אני משתדל בכל זאת להעזר בכם כדי לעבור אותו.
מקווה שגם הפעם אני אמצא כאן תשובה שתעודד אותי.


אני לא מתכוון לפרט, כי אין לי הרבה זמן לזה.
הבעיה בכלליות - שאני מרגיש שאני לבד. שאין לי באמת עם מי לדבר. למי לספר מה רע לי ומה מציק.
(בגלל זה בעצם אני פונה לכאן. כי אני לא מוצא מישהו אחר שיקשיב.)

כשהתכוונתי לפתוח את הנושא הזה, עשיתי חיפוש על הנושאים שפתחתי וגיליתי את הנושא הזה -
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=475351 (זהירות לא להגיב ולהקפיץ)
שהתפלאתי לגלות שקיבל כותרת כמעט זהה.

מהנושא ההוא עבר זמן ואני כבר בצבא.
אבל בצבא קשה, וכל פעם שאני רוצה להתפרק ולהגיד כמה שקשה לי - אני עוצר את עצמי כי לא מוצא למי לספר. חברים שלי גם בצבא עם בעיות וקשיים משלהם. חברים שמחוץ לצבא, מקשים עליי להתייעץ איתם, כי חלק עוד לא התגייסו, או כי יש להם עיסוקים אחרים או כי הם לא מבינים שקשה לי ופשוט ממשיכים כרגיל בלי לשים לב שאני זקוק לעזרה שלהם.

למשפחה שלי אני מספר שקשה, אבל רק מרגיש שאני מקשה עוד יותר עליהם כי כמה אפשר להתלונן שקשה? אז אני משתדל להראות כאילו הכל בסדר, למרות שבפנים הרגשות בוערות.

בצבא - אני בקושי מצליח להתחבר לאנשים חדשים. נהייתי דיי סגור בגלל המסגרת, ולא מסוגל לשתף או באמת ליצור קשרים עם אנשים חדשים.
קרה כמה פעמים שהתפרקתי וסיפרתי למפקדים שקשה לי, ואז קצת עזרו...
אחרי שהלכתי מהם וכשנהיה קשה שוב.. אני כבר מרגיש שלא נוח ונעים לי לספר להם, כי אני יוצא מפונק מדי או רגיש מדי וכו'. וזה ממש לא מה שהוצאתי מעצמי באזרחות. אבל בצבא, כשנימצאים כל הזמן עם אותם אנשים, ואין טיפת פרטיות, ואין מרחב להתפרק...אז אני אוגר ואוגר ובסוף מתפוצץ.

ימי שבת וראשון הם הקשים ביותר, כשצריך לחזור מהבית לצבא..ואני כמעט כל פעם מתפוצץ [מבפנים] מחדש. קשה לי לחזור למסגרת ואני רק מחכה לצאת עוד פעם לבית.


אני לא מצליח למצוא את הדרך להתמודד עם הצבא, "לקחת הכל בקלות" כמו שאומרים לי כל הזמן וכל דבר שקשור לצבא מעצבן אותי כי אני לא מצליח למצוא שום דבר חיובי במסגרת הזאת.

אני אשמח לקצת עזרה מצידכם.
את האמת, תגובות ארוכות יתקבלו בברכה, כי זה יתן לי מה לקרוא כשקשה בצבא (בלילה, לפני השינה. או כשיש קצת זמן פנוי ורע לי).

סביר להניח שאני לא אגיב כאן בשבוע הקרוב, כי אני אהיה בצבא ולא יהיה לי נוח לענות. אבל תהיו בטוחים שאני קורא הכל ואשמח לכל תגובה אפשרית.

תעשו שיהיה טוב ושמח.
תודה.

שבוע טוב.

קצת על החיובי שיש בצבא:החיובי מכירים מלא אנשים מעניינים מערים שונות! יש שאיפה גדולה ודוחפים אותך להשתפר ולהתקדם(תלוי איפה אבל בכללי). בנוסף ממלאים אותך בערכים שונים, אתה מתחבר למדינה שלך, אתה מתבגר והופך להיות עצמי וסומך על עצמך יותר נותנים לך אחריות, בהצלחה.
נכון שהצבא גם מדגיש הרבה מהחולשות שלנו, וזה לא בהכרח דבר רע ניתן ככה לעבוד על עצמנו יותר ולהשתפר, כולם מתמודדים אם זה. גם אני כשהתגייסתי לא התחברתי לאנשים. ועד עכשיו שאני שנה בצבא יש לי חבר אחד טוב וכל השאר חברים כי יש לנו מלא זכרונות יחד... לא בגלל שהתחברתי אליהם.
תיהיה מי שאתה נסה להנות, תשקיע באחרים בחברים. תפתח. אני גם בנאדם רגיש אתה לא לבד.
אז כן תתקשר כל יום לבית, או לחבר, אם אתה בטירונות ספר שקשה לך כי קשה בטירונות. אם לא. אז נסה לחלק את הפריקה שלך של הרגשות לאנשים שונים..
אני יכול להציע גם משהו שעזר לי זה לכתוב יומן בצבא. אלה אם כן יש לך שם אינטרנט אז הייתי מציע בלוג. קיצר משהו לרשום בו ולפרוק רגשות. וזה גם מסדר את הראש הרבה פעמים וכשאתה קורה את זה אחר כך אתה מסתכל על זה מנק' מבט שונה.
יש גם אפשרות לראות קב"ן.שזה כמו פסיכולוג של הצבא. אני יכול לומר לך שאני ראיתי קב"ן כשהייתי בקורס מפקדים, לא הרגשתי שהייתי "צריך" המפקד שלי אמר שיש את האפשרות הזאת ואני אמרתי בסדר.. אבל זה כן עזר מאד. פשוט בנאדם לדבר איתו. לרוב הוא גם יהיה חכם. זה התפקיד שלו.
אלה העצות שלי. ובאמת שזה עובר ובסוף יש הרבה חוויות. ומבט לאחור זה לא יראה לך כ"כ רע.
תעדכן מה קורה : ].

"קח הכל בקלות" אומר שאתה לא צריך לחפש דברים חיוביים וגם לא דברים שליליים - פשוט תרפה ותעשה תרגילים של לחשוב על דברים אחרים - כמו מה אתה רוצה להיות אחרי הצבא, איפה תרצה את חופשת השיחרור שלך.. מה אתה מתכנן ועוד הרבה דברים אחרים. כשבנאדם משתחרר ולא חושב על כל הדברים שכל הזמן גורמים לו להלך רוח רע- הוא נהיה הרבה יותר נינוח עם עצמו ועם סביבתו, והרבה יותר קל לו להתחבר עם כולם ולזרום...

אל תרצה שאנשים יכתבו לך תגובות ארוכות כדי להתמרמר עוד ועוד - תתרחק כמה שיותר מהמירמור. תחשוב על דברים אחרים - הכל חוץ ממה שגורם לך הרגשה לא טובה.

כאשר אתה מפריש ומוציא את כל ה"רעלים" מהגוף ומתרגל להרגיש טוב - אז תתחיל לחשוב לאט לאט ושלב שלב איך אתה פותר כל בעיה... וזה כבר עניין אחר.

CHRIS MARTIN: Coldplay is for people with great taste, intelligence, incredible good lookingness, talent, ability, success, grabbing of life. Coldplay's for people who know what life's about. They're always entertaining. Delightful to talk to. Sweet, charming, incredibly good in bed. Virile. They have incredible success with girls, or boys, or both. They're generally just the world's best citizens.. Maybe I'm biased, but I'm definitely right

מה את עושה פה?

תשמע כל אחד מפרש אחרת את ה"תקח בכלות" ...
מהצבא כל אחד ואחד מוציא משהו אחר....יש את אלה שמעבירים את כל השירות שלהם בלהתלונן ולחפש דרכים קלות להיפתר מהאחריות...יש את אלה שמשקיעים בזה את כול כולם ועושים קריירה...ויש את אלה שבין לבין.
אני יכולה להגיד לך על עצמי...שכשהתגייסתי ,לא היה לי מושג מה יהיה (כמו לרוב האנשים) לא קיבלתי תמיכה מהבית וגם לא הייתי כ"כ קשורה לבית ולקחתי את זה כסוג של הרפתקאה.
בהתחלה הייתי בגיוס כללי...שיבצו אותי לחיל תקשוב וראיתי שזה לא בשבילי-גם מבחינת האוכלוסיה וגם מבחינת השירות עצמו (משעמם ולא תורם כלום,לפחות לא לי) אז הגשתי 55 שאני רוצה לקרבי והעבירו אותי,העברתי שם את רוב השירות שלי ופשוט בלי סוף עברתי שם חוויות חדשות ומשונות,היכרתי חברים שעד היום אני שומרת איתם על קשר כי עברנו דברים לא פשוטים ביחד...בסופו של דבר גם משם עברתי ליומיות וגם שם בסופו של דבר הסתדרתי (למרות שהיה קשה מאוווד להתחבר).
מה שאני אומרת בשורה תחתונה זה שפעם אחת אתה עולה על הגל ותופס את השיטה להתמודד עם הקשיים שצצים בצבא...וזהו אתה נהייה רגוע יותר ושוחה כמו דג במים.
אני לא יודעת איזה סוג בן אדם אתה אבל אני הבנתי המון דברים על עצמי בצבא,למדתי להתמודד עם קשיים פיזים ונפשיים ויצאתי בן אדם אחר משם...בן אדם יותר "משוכלל" יותר ערוך למציאות.
תנסה למצוא את האור ,את הדברים שכן יעשו לך טוב,ולגבי זה שאין לך את מי לשתף...תשמע לכולנו יש בעיות בחיים וגם אם לא אז סתם מחשבות ולא תמיד בא להקשיב (וואלה גם באזרכות ,לכל אחד יש את החיים שלו וגם החברים הקרובים לא תמיד יש להם את הזמן ואת היכולת לשבת ולהקשיב לצרות שלך וזה בסדר כי אלה החיים) ,אבל אני בטוחה שאתה יכול למצוא את הבן אדם שיהיה באותה סירה איתך (בצבא זה דווקא הכי קל כי כולם באותו סיר עם פחות או יותר אותם תיסכולים)ואז תתפתח לה הדדיות של הקשבה,הרי להיות בבאסה עם מישהו זה עדיף על להיות בבאסה לבד =)

אתה תראה שבסוף אתה תרגיש מלך שכן סיימת צבא וכן עברת את השלב הזה בחיים כי זה חשוב! (לפחות לדעתי) =)

בקיצור יאלללללללה תצא מהבאסה...תאמין בטוב,תאמין בהצלחה וזה יקרה,אם אתה לא תרים ת'צמך אז אף אחד לא יעשה את זה...=)

ב-ה-צ-ל-ח-ה

From one thing, know ten thousand things

אני מניחה שכל מסגרת צבאית באמת מעיקה ומלחיצה...לגבי זה שאתה מרגיש צורך לדבר עם אנשים שמבינים= אני כאו ואתה יכול לפנות אלי מתי שבא לך..
למען האמת אני אפילו אשמח כי גם ככה אינלי יותר מידי לעשות=]
אני לא אחזור כאן על מה שהאחרי אמרו כי זה מיותר..
מה שאני כן יכולה להגיד זה שפשוט תשמור על עצמך, ותחזיק מעמד.
"בסוף הדרך אעוד תתהיה מאושר"
אני מניחה שכרגע אתה בטירונות?אימון מתקדם?
זה התקופות הכי הכי קשות אחרי זה אתה רק תהנה..כמובן שיהיו המון רגעים קשים אבל אם תעבור את התקופה הזו(!) אתה תוכל לעבור הכל.
ובכל אופן שים לב שהשירות לא לוקח ממך את הדבר הכי חשוב: שמחת החיים שלך כי אם זה המקרה אולי הגיע הזמן שתשקול מעבר לתפקיד/בסיס אחר..


אגב אני מבינה אותך..
איך אפשר בכלל להסתכל בצורה חיובית על מערכת שמבטלת את ה"אני" שלך, מערכת שהיא לא סובלנית לקשיים שלך, זה באמת מעיק.
אני ממליצה לך-אם עד עכשיו זה עזר לך- תמשיך לדבר עם המפקדים אל תתבייש..
אתה לא תצא בכיין ולא נעליים אם זה מה שמחזק אותך ועושה לך טוב אני אומרת שכדאי לך להמשיך עם זה!
ותאמין לי שאני לא חושבת שהמפקדים שלך ירצו לראות אותך נובל להם ככה מול לעיניים ולכן עדיף שתפתח את הקלפים על השולחן בפני אדם שמנוסה ממך שיוכל לייעץ לך...

שאלה: יש לך אח/אחות שאתה קרוב אליהם?