נא להקליק כאן לקריאת המקור

למה פליטי כל העולם מטופלים (ביעילות והצלחה) בידי נציבות האו"ם לפליטים, ואילו ה"פליטים" הערבים הם היחידים אשר "מטופלים" בידי אונר"א ומספרם רק הולך וגדל עם השנים?

המלצת עו"ד גריף: לסלק מיידית את מתקני אונר"א מאדמות הבית הלאומי היהודי, למען בטחון ישראל היהודית.

אונר"א מול נציבות האו"ם לפליטים

מבוסס על ספרו ומחקריו של עו"ד הווארד גריף

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.kr8.co.il/BRPortalStorage/a/33/42/61-sfJsDgELJd.png]

במשוואה הידועה (כמעט לכולם) או"ם אנטישמי = רוצה בחיסול המדינה היהודית, ישנו פריט מידע אשר עדיין נעלם מעיני רוב הציבור / דרג מדיני.

נא להכיר את:

United Nations High Commissioner for Refugees

או בשמו העברי: נציבות האו"ם לפליטים

נציבות האו"ם לפליטים נוסדה בידי האו"ם בשנת 1951.
הנציבות זכתה בפרס נובל לשלום.
הנציבות אחראית להטמעת פליטים במדינות סובבות ובפתרון בעיות פליטים ברחבי העולם.
מליוני פליטים טופלו (העברה והטמעה במדינות סובבות ושכנות) בשקט, ביעילות ובצורה נקייה והומאנית ע"י הנציבות.
למעשה הנציבות כה יעילה בפתרון בעיות פליטים, עד אשר רבים מאיתנו אפילו לא שמענו על קיומה.
היא פועלת בשקט, ביעילות כאמור וככל הידוע ללא כשלונות.

ישראל אפילו חברה בנציבות

מתוך הערך העברי בויקיפדיה
"
ישראל חתומה על אמנה בדבר מעמדם של פליטים האו"ם משנת 1951 ועל הפרוטוקול משנת 1967[1].
נציגות של נציבות הפליטים פועלת בישראל, והיא מתמקדת בסוגיית דורשי מקלט מדיני בישראל. נציג הנציבות בישראל הוא מיקי בבלי
"

אך שימו לב רבותי, ישראל בחברותה מחוייבת לעזור לאמץ פליטים. וזהו.

היות ישראל חברה בנציבות היא מחוייבות חד צדדית, חד כיוונית

הנציבות מטפלת בכל הפליטים בעולם במשך עשרות שנים,
אך איננה עוסקת בפליטים הערבים אשר ברחו מארץ ישראל (שוב - למרות העובדה שישראל חברה בנציבות).
ישראל קיבלה את ה "זכות הגדולה" (במרכאות כפולות ומכופלות) להיות מטופלת ע"י מה שמכונה בידי רבים -

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. - אונר"א

להלן כמה מהדברים (מעבר למה שכבר ידוע לנו) אותם כותב עו"ד הווארד גריף על אונר"א - כלי הנשק הפרטי של האו"ם לחיסול מדינת ישראל היהודית.


האו"ם אחראי ישירות להפיכת הערבים ל"עם ערבי פלסטיני", השקר של המאה העשרים הוא יוזמה וביצוע של האו"ם.
מתייחס לצילומי מסך מספר 1, 2 בתחתית העמוד

"
במועד המאוחר דצמבר 19, 1968 העצרת הכללית העבירה החלטה בדבר השטחים שנתפסו ע"י ישראל במלחמת ששת הימים, בה כל ייעוד לאומי ייחודי לא ניתן לתושבים הערים המקומיים אשר חיו שם. החלטה זו (החלטה 2443), אשר עסקה בהפרות לכאורה הישראליות של זכויות אדם במה שהיא כינתה 'שטחים כבושים', התייחסה לתושבים שלהם או ציטטה התייחסויות מחלקים אחרים של האו"ם אליהם, בשש דרכים שונות מבלי להשתמש אפילו לא פעם אחת במונח 'פלסטינים'.
[...]
השינוי הגדול במינוח של האו"ם בהתייחס לייעוד של האוכלוסיה הערבית ביהודה, שומרון ועזה הגיע בהחלטת האסיפה הכללית של דצמבר 10, 1969
[...]
ה'זכויות' שלהם נועדו בראש ובראשונה לזכות לחזור לבתיהם באיזורי שליטה ישראלים פלשתינה לשעבר מהם הם ברחו כדי לחדש את חייהם הנורמלים. החלטה זו לוותה בהחלטה של נובמבר 4, 1970 המכירה ב 'כיבוד זכויות הפלסטינים הוא מרכיב חיוני בכינון שלום צודק ובר קיימא במזרח התיכון'
זו הייתה קפיצה קוואנטית, זכויות אלו הורחבו ב נובמבר 30, 1970 וב דצמבר 8, 1970 לכלול את הזכות להגדרה-עצמית.
[...]
אחת מהבולטות הייתה ההחלטה של נובמבר 22, 1974 אשר אישרה מחדש את זכויות צאן הברזל של העם הפלסטיני בפלשתינה כולל:
א) הזכות להגדרה עצמית ללא התערבות חיצונית
ב) הזכות לעצמאות וריבונות לאומית
ג) הזכות הבלתי מעורערת של הפלסטינים לשוב לבתיהם ורכושם אשר מהם הם הוזזו ונעקרו.
"

מתייחס לצילום מסך מספר 3
"
מנהיגים פוליטים ישראלים מעולם לא הבינו אילו השלכות משפטיות מזיקות עבור הזכויות הלאומיות היהודיות יהיו בקבלתם את המושג של 'הלאומיות הפלסטינית', לא רק בקשר ליהודה, שומרון ועזה אלא גם על מדינת ישראל בגבולותיה הצרים הנוכחיים
"

אונר"א איננה פותרת את בעיית הפליטים, להיפך. היא מנציחה ומגבירה את בעיית ה"פליטים הערבים" ככלי ניגוח והשמצה כלפי ישראל.
מתייחס לצילומי מסך מספר 4, 5
"
אונר"א מעולם לא סייעה לפתור או להביא לסיום את הבעיות של אותם ערבים אשר ברחו ממה שהפך להיות מדינת ישראל בשנת 1948 ואת שאר הערבים מירדן בשנת 1967, אלא, להיפך, החמירה והנציחה את אותן הבעיות. לערבים אשר זכו למעמד פליטים בשנת 1948 יש עדיין מעמד זהה כיום, ביחד עם עוד מליוני צאצאיהם.
[...]
התנאי של להיות פליט, המוחזק לנצח כמחלקה כלכלית שמורה של האו"ם, לא נועד להיות היבט של חיי קבע. ובכל זאת, זה מה שמנצח היום, בין היתר, ברצועת עזה שבה עד 80% מהאוכלוסיה הערבית נתמכת ע"י אונר"א או ארגוני סיוע בינלאומיים אחרים.
ערביי ארץ ישראל הם לא המועברים היחידים של המאה העשרים.
למעלה ממאה מליון בני אדם הפכו לפליטים או בגלל מלחמה או גירוש, או כדי להימלט מרדיפות. כמה דוגמאות בולטות היו הרוסים אשר ברחו מהמהפכה של 1917, ארמנים ויוונים אשר נמלטו מטורקיה בתחילת המאה העשרים, יהודים נמלטו מרדיפות של היטלר
[...]
רוב פליטים אלו מצאו בתים חדשים והתחילו חיים חדשים במדינות מחוץ לארצות מולדתם, במיוחד 869,000 יהודים אשר נאלצו לעזוב את מדינות ערב בין השנים 1948 ל 1967 ואשר בשבילם מעולם לא הוקמה מקבילה של אונר"א.
מצב הפליטים היחידי אשר מעולם לא הסתיים או פחת אלא התרחב עם הזמן היה זה של הפליטים הערבים.
"


עו"ד הווארד גריף בספרו, בסוף החלק הרביעי, דן בפתרונות מומלצים.
פתרון הכרחי הוא , יחד עם סיפוח יהודה שומרון ועזה, הוא לחסל מיידית ולהעיף את כל סניפי ארגון הטרור הידוע בכינויו אונר"א.
מתייחס אל צילום מסך מספר 6
"
ביחד עם שילוב יהודה, שומרון ועזה בתוך גבולות ישראל, כפי שפורט לעיל, ממשלת ישראל חייבת לסגור את הפעילות של כל 'מחנות' הפליטים הערבים הממוקמים שם, המנוהלים בידי הסוכנות של הקלה ותעסוקה עבור הפליטים הפלסטינים במזרח הקרוב של האו"ם, הידועה בראשית התיבות שלה אונר"א.
סוכנות זו, בדומה לגוף האב - האומות המאוחדות, משמש כנשק להשמיץ את ישראל ע"י חוג המדינות הערביות והמוסלמיות מאז יצירת אונר"א ע"י האו"ם.
"

כמו כן דן עו"ד הווארד גריף בהסטוריה של תנודות עמים, באהדת הערבים עצמם לרעיון החלפת עמים וסוקר את הקשר בין חיסול אונר"א לבין העברה הומאנית עפ"י החוק הבינלאומי של כל ערבי עויין למדינה ערבית שכנה - בה אותו הערבי (לא "פלסטיני" - ערבי) יחייה בין בני עמו ויזכה לחיים חדשים, הוגנים, מכובדים כשווה בתוך שווים.
מתייחס לצילום מסך מספר 7
"
כל הערבים, באשר הם מתגוררים בארץ ישראל, לא רק במדינה עצמה, אלא גם ביהודה, שומרון וחבל עזה, אשר אינם מוכנים להישבע אמונים למדינה היהודית או אשר תומכים, עוסקים, מסייעים, מעודדים או מסיתים לפעולות טרור ואלימות נגד יהודים, בהתאמה, יש להעביר וליישב אותם מחדש במדינות ערביות ומוסלמיות אחרות באופן מסודר ואנושי ככל האפשר, בהתאם לחוק הבינלאומי.
"

מתייחס לצילום מסך מספר 8

"
דו"ח ועדת פלשתינה המלכותית, אשר בורך כמסמך החשוב והמרשים ביותר שנוצר בתקופת המנדט, הרעיף שבחים גדולים על חילופי האוכלוסיה בין יוון לטורקיה, וכינה זאת כמעשה של מדינאות גבוהה והחלטה נועזת למען השלום.

"

מתייחס לצילום מסך מספר 9
"
זה מאוד מחכים לציין כי התוכנית להעברת ערבים מחוץ לפלשתינה למדינות ערביות שונות אושרה ע"י שלושה בכירים בריטים אשר נחשבו כתומכים הנלהבים ביותר למטרה הערבית.
הם היו לורנס, חבר קרוב ויועץ של האמיר פייסל אבן חוסיין בין השנים 1916-1921, גרטרוד בל, מלומד במזרחנות והמזכיר של הנציב העליון של עיראק, 1917-1920 ובמיוחד הארי סנט ג'ון ברידג'ר פילבי.
"

מתייחס לצילום מסך מספר 10
"
הצעתו של הובר התבססה על נסיונו העצום בפעולות סיוע הומאניטריות באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה ובנוסף פעולות עליהן פיקד לאחר מלחמת העולם השנייה מטעם ממשלת ארצות הברית.
הנה מה שהוא אמר על הנושא כאשר הוא התראיין בעיתון סקריפס-הווארד בנובמבר 1945:
'
בהתפתחות כזו בעיראק יש מקום ליותר ערבים הסך הכולל של ערביי פלשתינה. האדמה יותר פוריה. הם יהיו בתוך הגזע שלהם שהוא מוסלמים דוברי ערבית.
האוכלוסיה הערבית בפלשתינה תרוויח מאדמות טובות יותר בתמורה לאחזקות הנוכחיות שלהם. עיראק תרוויח עקב הצורך הנואש שלה באוכלוסיה חקלאית.
[...]
אני מבין כי התוכנית צופנת בחובה אתגר הן למדינאות של המעצמות הגדולות כמו גם לרצון הטוב של כל הצדדים הנוגעים בדבר.
עם זאת, אני מגיש אותה, והיא אכן מציעה שיטה להתיישבות גם עם כבוד וגם בחוכמה.
'
"











צילומי מסך מספר 1, 2

צילום מסך מספר 3

צילומי מסך מספר 4, 5

צילום מסך מספר 6

צילום מסך מספר 7

צילום מסך מספר 8

צילום מסך מספר 9

צילום מסך מספר 10