אני מבין אנשים שפונים לצמחונות מטעמי דת, מטעמי טעם, ואפילו מטעמי גועל
אבל כשאדם מנסה להצדיק זאת בטיעונים אתיים, המסתמכים על אתיקה אנושית סובייקטיבית, זה מצחיק אותי.
לא התכוונתי להגיב ברצינות לנושא, כי נמאס לי להתווכח עם צמחונים. להתמודד עם אותן טענות שלהם, ולהקשות עליהן את אותן קושיות.
אבל לך הפריעו ההתלוצצויות, אז הנה.
המטיף מדבר למעלה על "סוגנות", Speciesism, אפליה על רקע מין ביולוגי, אך מה עם אפליה על רקע ניידות?
אם רצח הוא גדיעת חיים, אז מדוע אסור לרצוח תרנגולת אבל מותר לרצוח עגבניה? הרי שניהם חיים, שניהם נושמים, גדלים ומתרבים.
צמחים אפילו זזים, רק מאד מאד לאט, אם תציב פרח בעציץ ליד החלון, תראה איך במשך הזמן הוא מפנה עצמו אל מול השמש.
למה ש־"סוגנות" תתייחס רק למינים ביולוגיים
ממלכת בעלי־החיים (metazoa)? אנחנו הרי לא היחידים בעולם הטבע.
ל־"לא תרצח", הנ״ל טוען, אין הערה שאומרת "אלא אם יש לכם קרניים, נוצות ושיט", אז למה שתהיה כזאת שאומרת "אלא אם יש לכם שורש ואתם מתקיימים מביצוע פוטוסינתזה"?
ומה גם עם אפליה על רקע גודל? מדוע לזבוב אין אותן זכויות בעיני צמחוני כמו לפרה?
כשיתוש מזמזם ליד אוזנו של צמחוני, ונוחת על זרועו, האם הלה נותן לו למצוץ בחופשיות את דמו, או שמא סופק כפיו במטרה להרגו?
כשצמחונית נתקלת במקק, האין היא תקפץ מעל לכסא ותצרח לבן־זוגה שיחסל המטרד?
ומה עם טפילים הפוגעים בצמחים שאותם הצמחונים כה אוהבים (כמו שדייג "אוהב" דגים), האם מישהו מהם חס עליהם?
זה מזכיר לי את האנשים המערביים אוכלי־הבשר שיוצאים נגד אכילת כלבים במזרח הרחוק, שהרי מה ההבדל בין כלב לפרה? רק שהראשון נחשב בעיניים המערביות כחיית־מחמד.
אז מה ההבדל בין כבש לזבוב? שלכבש אתה יכול לראות את הלבן בעיניים (ולהזדהות עמו בשל כך).
כמו שאמרו למעלה, צריך לשים הפרדה בין צער בעלי חיים לאכילת בשר.
או כמו שכתב פעם אחד הגולשים: