 |
22-07-2011, 09:40
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
|
סינית אני מדבר אליכם - כתבה מבמחנה
http://www.idf.il/1483-12507-he/Dover.aspx
תגידו שלום - כלומר, זאיג'יאן - לסיניור קולונל צ'אנגלין מוּ, נספח צבא סין בישראל, שחוזר הביתה אחרי שנתיים וחצי בבוץ המזרח תיכוני
אומרים שמיליארד סינים לא טועים, אבל כנראה שסיניור קולונל (תא"ל) צ'אנגלין מוּ, הנספח הצבאי של סין בישראל, שייך למיעוט שלפעמים מתפלקות לו גם שגיאות. אחרת, למה לו להגיע לארץ הקודש ולהתחיל בתפקיד חדש דווקא כשמסביב התותחים של "עופרת יצוקה" מתחילים לרעום והמדינה כולה נכנסת לפאניקה? יותר משנתיים וחצי עברו, והוא עדיין לא יודע להסביר איך זה קרה לו.
"נחתתי בארץ ממש כמה ימים אחרי שהתחיל המבצע, ובאמת אפשר להגיד שהופתעתי", הוא אומר. "זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בישראל, ובכלל במזרח התיכון, ככה שבכל מקרה לא ידעתי הרבה על האזור הזה. אני זוכר שביקרנו בבסיסים ליד עזה במהלך המבצע, יחד עם שאר הנספחים, ושהדבר שהכי הפתיע אותי היה לראות את השינוי המהיר הזה שיש אצלכם בין שלום למלחמה. לראות עד כמה מהר הקונפליקט הזה עובד. לפני זה אמנם שמעתי על הדברים האלה מאמצעי התקשורת, מהעיתון או מהחדשות - אבל להיות באותו מקום כשזה קורה? זה בהחלט שינה לי את דרך החשיבה".
מאז "עופרת יצוקה" הספיק הנספח הסיני להכיר את ישראל ואת צה"ל מקרוב, ובחודש הבא הוא יארוז את המזוודות ויחזור אל מולדתו עם שק חוויות גדוש מאוד. התקופה שלו כאן אולי התחילה בהפגזה של המון סימני שאלה לגבי המדינה אליה הגיע - אבל היא נגמרת עם לא מעט גילויים על המכנה המשותף שבין הארצות.
"יש הרבה הבדלים בינינו, אבל בתקופה שלי פה אני מצאתי בעיקר נקודות דמיון", הוא אומר. "שני העמים שלנו מתמודדים עם אותם איומים - רובם איומים של טרור - ואנחנו יכולים להבין אחד את השני. אנחנו נקראים 'צבא השחרור העממי של סין', וגם צה"ל שלכם הוא צבא העם. זה שונה, אבל גם מאוד דומה".
רק יהלום אחד
החיוך איתו חותם סיניור קולונל מו (55) את ביקורו בארץ אינו מובן מאליו, וכדי להעריך את חשיבותו שווה לקפוץ כמה עשרות אלפי קילומטרים מזרחה, אל עבר מפקדות הצבא הסיני - או בשמו הרשמי: צבא השחרור העממי של סין. שם, בעומקה של המדינה הרביעית בשטחה בעולם, מעצמה מתפתחת המכניסה את המערב כולו ללחץ, מטפח המשטר צבא מפואר המונה כ–2.3 מיליון חיילים ואנשי מילואים. מלבד מספרים מפלצתיים של כוח אדם, הגוף הזה גם מחזיק בנשק גרעיני, מטפח קשרים ביטחוניים קרובים עם עשרות מדינות, וכמובן - מנהל מערכת יחסים סבוכה עם צבא ההגנה לישראל.
הרומן המורכב הזה התחיל בשנת 1992, אז נוסד הקשר הדיפלומטי בין המעצמה האסייתית למדינת היהודים. בתחילה, על אף חשדנותם של שני הצדדים, הכול זרם על מי מנוחות - אבל בתוך פחות מעשור כבר החלו להתגלות סדקים קשים, שחלקם מורגשים עוד היום.
בשנת 2000, בתקרית שלימים נקראה "משבר הפאלקון", לחצה ארצות הברית על ישראל לחזור בה מחתימה על חוזה ענק מול הסינים, שכלל מכירת מטוס ריגול מדגם "פאלקון" ואפשרות לאספקת שלושה נוספים. ישראל נענתה, והביטול החטוף הזה לא רק עלה לה ב–350 מיליון דולר פיצויים לממשלה הסינית, אלא גם הביא לשיתוק כמעט מוחלט של היחסים הביטחוניים בין המדינות.
בשנת 2005 התברר שהלקח מהמשבר הזה, אם נלמד, לא נשמר לאורך זמן - וההיסטוריה חזרה על עצמה. זה קרה כישראל התחייבה לשדרג לסין מזל"טים מסוג "הארפי", אותם מכר לה משרד הביטחון הישראלי בשנות ה–90 - אך נסוגה כשהדבר נודע לבית הלבן. המזל"טים חזרו לסין בלי שום תוספת, והגבלות הייצוא הביטחוני על ישראל הוחרפו, שכן היא התחייבה לארצות הברית שלא למכור לסין ציוד צבאי או ציוד אזרחי שיכול לשמש למטרות צבאיות. היחסים עם המעצמה האדומה, שבדיוק החלו להתאחות, הפכו רגישים מתמיד.
"זה בהחלט לא עמוד חיובי בהיסטוריה שלנו, אבל הבעיות שנוצרו באותה תקופה היו זמניות", אומר היום הנספח. "אי–אפשר להתעלם מזה, זה קרה - אבל הצלחנו להתגבר על המכשולים האלה. עכשיו כבר יש לנו מטוסים ומזל"טים משלנו, וגם היחסים עם ישראל הם נורמליים. אני שמח להגיד שלפני שאני עוזב טוב לי לראות שאפילו הקשר הצבאי בין סין לישראל מתחזק ומשתפר".
הידוק היחסים הביטחוניים בין ירושלים ובייג'ינג, עליו מדבר סיניור קולונל מו, אינו תוצאה של זיכרון לקוי מצד הסינים, אלא של תהליך ארוך והדרגתי שהתרחש הרחק מכותרות העיתונים. שיאו של הטיפול הזוגי הזה התרחש ביוני אחרון, אז יצא שר הביטחון אהוד ברק לביקור מתוקשר אצל ראשי מנגנוני הביטחון הסיניים, אשר הניב תגובה אופטימית במיוחד מצד שר ההגנה של הרפובליקה העממית, גנרל ליאנג גואנג–ליה, שאמר אז כי הוא מוכן לחזור ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם הצבא הישראלי.
ואכן, לראשונה מאז תקרית הפאלקון, עלתה בחודש האחרון התעשייה האווירית לישראל לשלב הסופי במכרז להקמת מפעל מטוסים בדרום מערב סין. הצעד הזה, אם ייצא אל הפועל, צפוי לשבור את הקרירות ביחסיה של התעשייה האווירית עם סין - ומבחינתו של סיניור קולונל מוּ, משם אפשר רק להמריא.
"אני אופטימי", הוא אומר בחיוך. "כבר עכשיו יש בין המדינות שיתוף פעולה חיובי, וגם סין וגם ישראל מבינות את הפוטנציאל שבמערכת יחסים טובה ואת הרווח שניתן לקצור ממנה. לא מזמן פגשתי סוחר יהלומים ישראלי שאמר לי שהוא היה רוצה שכל אזרח בסין יקנה ממנו רק יהלום אחד - וככה הוא יתעשר. מדברים כאן הרבה על השוק בסין, יודעים שהוא יכול לעשות טוב למדינה שלכם".
גם בבייג'ינג, מדווח הנספח, מרגישים שמערכת היחסים הזאת כדאית. אמנם הצבא הסיני הוא גוף עצום שמתחזק קשרים עם מעל 150 צבאות בעולם, אך על פי הסיניור ג'נרל מו, בארץ הקודש משתלם להגיע לכל שיחה עם צה"ל מצויידים בפנקס ועט. אחרי הכל, מאז שנות ה–90 גם סין מתמודדת עם איומי טרור של קבוצות בדלניות מקרב המיעוט המוסלמי האויגורי, החי במערב סין ותובע מדינה נפרדת - מזרח טורקיסטן. בין 1990 ל־2001, התקופה בה בוצעו רוב פיגועי הטרור, בעיקר במחוז סינג'יאנג, נהרגו מהם יותר מ־160 בני אדם - ושלטונות המדינה עדיין חרדים מפגיעה באחדותה הפנימית כתוצאה מהמשך הפעולות האלה.
"שתי המדינות שלנו עומדות בפני אותו איום - טרור - ובתחום הזה אנחנו בעיקר למדנו מכם", הוא אומר. "לישראל יש המון ניסיון בנושא מ–63 השנים האחרונות, ואנחנו מתעסקים עם אותו האיום הזה תקופה קצרה יותר, ובעיקר בחלק המערבי של סין. לפני זה בכלל לא ידענו מה זה התקפות טרור".
הנספח הצבאי מציין כי אף על פי שתרגיל משותף לא התקיים מאז שנת 2000, הרי ששיתוף הפעולה בין הצבאות כבר כאן - וכך, לדוגמה, מגיעות משלחות של קצינים סינים ארצה במטרה לצפות בהתנהלות השוטפת של צה"ל. "קציני לוגיסטיקה שלנו השתתפו בקורס לוגיסטיקה צה"לי ואפילו שלחנו לכאן כמה קציני רפואה להשתלמות", הוא אומר. "בתרגיל נקודת מפנה 5 היו שישה קצינים מהצבא שלנו שהגיעו לצפות. רצינו לשלוח יותר, אבל כבר לא היה מקום. אני מקווה שבעוד עשר שנים מהיום היחסים בין הצבאות יהיו אפילו טובים עוד יותר. גם צה"ל מעוניין להרחיב את שיתוף הפעולה בינינו, ואני מצפה לכך שנוכל לעשות מה שנרצה. יש לנו כמה תוכניות לעתיד, כמו יותר ביקורי משלחות בשתי המדינות, אבל אני לא יכול להרחיב על היתר".
אתה רואה תרגיל צבאי משותף בעתיד?
"זה בהחלט אפשרי. יש לנו תרגילים משותפים עם הרבה צבאות בעולם - אוסטרליה, תאילנד, רוסיה. בבוא הזמן, אין סיבה שלא, זה רק הגיוני".
היינו מטילים וטו
סיניור קולונל מוּ החל את דרכו הצבאית לפני למעלה משלושה עשורים, כשהתגייס לחיל הרגלים הסיני. מאז התקדם בשורה ארוכה של תפקידי פיקוד ומטה, ואף שירת מספר שנים במשרד ההגנה של הרפובליקה העממית. במדינת ישראל הוא נחת אחרי ששימש כשליח צבא סין באו"ם, וכיום הוא מגיע מדי בוקר אל לשכתו בבניין השגרירות, השוכן ברחוב בן יהודה בתל אביב. הכניסה למקום אמנם חסומה בגדר ברזל לבנה שמעליה סבך תיל קוצני, אך פנים המשרד דווקא מסביר פנים ומקושט בכיסאות גדולים מרופדים בבד עם עיטורים אסייתיים, זכר למולדת הרחוקה.
לא רחוק מכאן, מרחק חמש דקות נסיעה, נמצאת שגרירות נוספת - זו של ארצות הברית. הקרבה בין המשרדים הדיפלומטיים כמעט סמלית, שכן בשנים האחרונות נדמה שאת הקרב על ההובלה העולמית מנהלות בעיקר שתי המעצמות האלה. מעמדה של ארצות הברית מבוסס ולה זרועות ברחבי העולם, אך סין צוברת תאוצה כמוקד כלכלי עולה והופכת לכוח שאי–אפשר להתעלם ממנו.
המתיחות הישנה–חדשה הזאת, הנמתחת מימי המלחמה הקרה ומקבלת לאחרונה פנים עכשוויות, משפיעה גם על הקשרים הביטחוניים של ישראל וסין. די בהסתכלות על פרשת הפאלקון ועל פרשת המזל"טים כדי להבין עד כמה הנושא רגיש.
"ביחסים של ישראל וסין יש בעיות עם צד שלישי", מתנסח הנספח בזהירות. "לפעמים, כשישראל רוצה ליצור מגעים בתחום מסוים, היא צריכה לבקש אישור ממדינות אחרות, וזה יוצר בעיות. לולא המכשולים האלה, אני חושב שהקשר של ישראל וסין היה יכול להיות טוב יותר. אולי היו עסקים ברמה גבוהה יותר, שיתופי פעולה נוספים. אני לא יודע אם המכשול הזה יהיה קיים בעתיד, ואני מקווה שנוכל להתמודד איתו. בכל אופן, אני לא ספקן לגבי העתיד כי גם היחסים הצבאיים של סין וארצות הברית השתפרו לאחרונה. אני לא רוצה להתערב במערכות היחסים של ישראל עם מדינות אחרות. זה העסק שלכם".
בעוד ארה"ב פוקחת עין על הקשר הישראלי עם הסינים, בירושלים מביעים דאגה דווקא ממערכת היחסים שמנהלת סין עם איראן. במשך שנים שומרות השתיים על קשרי מסחר וביטחון, שכללו אף מכירת מטוסי קרב וטכנולוגיית טילים למדינת האייטוללות - אבל סיניור קולונל מו מתעקש שצריך להתייחס לעסקאות האלה בפרופורציות המתאימות.
"יש לנו יחסים נורמליים עם איראן שמתנהלים בהתאם לחוק הבין–לאומי", הוא קובע. "ביצענו איתה עסקאות נשק בעבר, זה נכון , אבל צריך לזכור שבשנות ה–60 גם ארצות הברית עשתה את זה. כרגע, בכל אופן, יש אמברגו על מכירת נשק לאיראן, ולמרות שאנחנו מפסידים מכך כספים רבים אין לנו כוונה להפר אותו. אנחנו בעד חלק מהסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם, ואם לא היינו בעדן היינו מטילים וטו, אבל לעתים יש לנו דעות אחרות בנוגע לדרך שבה יש לפתור נושאים שונים - כמו בנושא הגרעין האיראני, למשל. אנחנו רוצים לפתור את הבעיות האלה, אבל בדרכי שלום".
גם מהקשר הקרוב של סין עם סוריה, אשר בא לידי ביטוי לאחרונה כשהמעצמה האדומה הייתה מהבודדות בעולם שהתנגדו לגינוי משטרו המדכא של אסד במועצת הביטחון, הנספח מציע לא להתרגש. מבחינתו, אין בעיה בניהול קשרי ידידות עם שתי מדינות אויבות כמו סוריה וישראל, והוא קובע שארצו כבר מחכה לרגע בו לא תצטרך לשקול בזהירות רבה כל כך את מהלכיה באזור. "אנחנו לא מערבים בין מערכות יחסים שלנו עם מדינה אחת לאחרת - אין קשר בכלל", הוא אומר. "אנחנו מצליחים לשמור על יחסים תקינים עם שני הצדדים במקביל, וגם אם לפעמים קורה שהקשרים משפיעים אחד על השני - לא מדובר במשהו משמעותי. אני מקווה שבעוד עשר שנים נושא הגרעין האיראני יגיע לסיומו, יהיה הסכם עם הפלסטינים ועם כל השכנות - ואז בכלל לא ניאלץ לבחור באף צד".
רקוויאם לפלאפל
אף על פי שהגעתו לאזור הייתה טראומטית–משהו, והמשך שהייתו פה היה רצוף מהלומות שהביאו איתן המהפכות בעולם הערבי שמסביב, הרי שסיניור קולונל מו חוזר למולדתו מרוצה. אחרי הכול, בזמן שרוב חבריו ובני משפחתו צפו באביב העמים של המזרח התיכון מבעד למסכי הפלזמות (מייד אין צ'יינה, כמובן), הוא עצמו יכול להתגאות שחווה את המור"קים בשטח - וגם שרד.
"הייתי בר מזל", הוא אומר. "שמחתי לראות שלמרות כל הקשיים באזור, ישראל נשארת יציבה. לא היו כאן פרעות או הפגנות, ואני באמת מאמין שהמדינה הזאת היא עוגן של יציבות באזור. למען האמת, לא פחדתי לרגע. יש לי ביטחון מלא בצה"ל שיגן על הגבולות מסביב לישראל".
את הביטחון המלא הזה, בכל אופן, השיג הסיניור קולונל מו רק אחרי שהכיר את צה"ל לעומק. כמו כל נספח צבאי זר גם הוא סייר במחנות, נפגש עם קצינים, מילא את הנעליים הצבאיות בקצת חול מארץ הקודש.
כעת, כשהוא מתבקש לספר על הבסיסים בהם ביקר, מסתבך הנספח מעט עם האות רי"ש הישראלית, אך לא מוותר ומתעקש לדווח על רגעי השיא במדי ב'. "הייתי בהמון בסיסים בארץ, כמו ב...ברמת דוד", הוא אומר, ואז משחרר חיוך קטן של הצלחה. "גם במטה של פיקוד הצפון ביקרתי, ואפילו השקפתי על גבול לבנון. האווירה בבסיסים שלכם טובה ואנשים עושים מה שצריך לעשות. משיחות רבות שיצא לי לנהל עם קצינים ישראלים התרשמתי שלא קשה לשתף איתם פעולה. גם כשהיו חילוקי דעות - פשוט דיברנו".
לא רק העולם הירוק סיקרן את הקצין הסיני - גם התרבות הישראלית נראתה לו כמו אגוז ששווה לפצח. המגורים בארץ, הוא מודה, היו עבורו חוויה מאתגרת - אך נדמה שעם הזמן הוא דווקא הצליח ליפול בקסמי החמימות המחוספסת שמסביב. "הישראלים הם באמת אנשים חברותיים, ובכלל עם מאוד אדיב", הוא אומר. "הניסיון הקודם שלי מעבר לים היה בארצות הברית ובלונדון, וברור שכאן יש מנטאליות שונה - אבל לא הייתי אומר שאנשים פה חצופים, בכלל לא. לכל עם יש את התרבות שלו, ואי–אפשר לצפות מכולם להיות זהים. אם אני משווה את הישראלים לסינים אז ההבדל העיקרי ביניהם הוא לא באופי, אלא בדברים שמעסיקים אותם. בסין יש כבר כמה עשורים תקופה של שלום, ולכן עיקר הדאגה של האנשים נתונה לעניינים כמו משכורת או בילויים. כאן, לעומת זאת, אני מרגיש תחושה חזקה של חוסר ביטחון - אולי של קשיחות כזו, אפילו. אני יכול רק להניח שזה קשור לעובדה שכל אחד צריך להצטרף לצבא בנקודה מסוימת - לא כמו במדינה שלי, שם הצבא התנדבותי".
בקרוב מאוד ישלוף הנספח את הדרכונים וישוב עם אשתו לביתו בצפון מזרח סין. היחסים עם הישראלים התחזקו בזמן שהיה כאן, המשמרת שלו לא ידעה אף לא שערורייה אחת - אבל יש דבר מסוים שעדיין מדיר שינה מעיניו. "אשתי ואני נתגעגע לאוכל הישראלי, מאוד נהנינו ממנו", הוא אומר. "יש פה הרבה פירות וירקות טריים שאנחנו אוהבים, וגם אכלתי פלאפל ושמן זית. זה מאוד טעים וגם בריא. ורי גוד" |
|
ראשי
צ'אט
ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח! 
...
A friend in need 
- is a friend indeed 
אינך מוצא בעיתיות כלשהי בכך שאל"ם א' מקדם בחו"ל את מוצריה של חברה ב' וכאשר יחזור לארץ למשל לתפקיד מטה ידרש לבחור בין מוצריה של אותה חברה ב' או אולי דווקא חברה ג' הם המתאימים ביותר לח"א/חיל הים/מודיעין/זרוע היבשה ויעשה זאת בצורה אובייקטיבית? אותה חברה ב' שלקחה אותו ואת הלקוח לקוקטיילים על היאכטה בנמל או לטיול בביתן שלה בתערוכה בפאריס? אותה חברה ב' שמעסיקה בצירוף מקרים גמור גם את סא"ל מיל' ז' ותא"ל מיל' ח' אף הם נספחים צבאיים בעברם? נו באמת
מצב כלאיים
