11-07-2011, 21:06
|
|
|
|
חבר מתאריך: 21.01.06
הודעות: 22,587
|
|
פרוקצ'יה:
ציטוט:
מעשה ה"העלבה" לצורך הנורמה הפלילית מתמקד בשאלה האם נעשה מעשה של השפלה וביזוי כלפי עובד ציבור, הפוגע בליבת כבודו ועלול לפגוע פגיעה ממשית בביצוע תפקידו. אין הוא עוסק בשאלה האם יש אמת או שקר בתוכנה של ההעלבה. האיסור הפלילי, שאינו מתייחס לשאלת אמיתות תוכנם של דברי ההעלבה, מניח כי לצורך בירור טענות, השגות ותלונות של האזרח כלפי הרשות הציבורית ועובדיה פתוחים בפניו ערוצים שונים שבאמצעותם הוא יכול לשטוח את טענותיו ולהביא לבירורן. דברי העלבה קיצוניים כלפי עובד ציבור, העלולים לפגוע פגיעה ממשית ביכולת תפקודו ולהשפיע על השירות הציבורי בכללו, נכנסים בגדר האיסור, בין אם יש בביקורת המוטחת אמת, ובין אם לאו. שאלת האמת והשקר בטענות המושמעות אינה אמורה להתברר בגדרה של האמירה העולבת, אלא במסגרת תלונה כדין לרשות המוסמכת, שבידי כל אדם להגישה בהתקיים עילה לכך.
|
ריבלין:
ציטוט:
35. העותר מציע כי ייקבע מבחן תוכני המוציא מגדר העבירה ביטויים אשר יוכח לגביהם כי הם אמת. עמדתי, כעמדת הערכאות הקודמות וכעמדתו של בית משפט זה בגדרי הערעור, היא כי אין מקום לקביעה מעין זו.
|
מיותר לציין ש-99% מפסק הדין לא טרחתי לקרוא.
מכאן:
"החלטה: דנ"פ 7383/08, יוסף אונגרפלד נ' מדינת ישראל" 11/07/2011
http://www.news1.co.il/ShowFiles.aspx?FileID=5678
_____________________________________
יהיה משהו, כי יש משהו
|