בתאריך 22.6.2011 בשעה 14:05 ברשת ב' תהיה תוכנית מיוחדת לרגל 70 שנה לפלישת הנאצים לרוסיה.
מומלץ!

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

היה לרוסים מזל.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

הכוללים חורף, משאבים אנושיים בלתי נדלים ואופי רוסי עיקש עד טירוף הדעת. ומי שטוען שהעיתוי השגוי של היטלר שיחק לטובתם, טועה, לדעתי. גם אם הוא היה תוקף חודש קודם (לא יכול הרבה יותר מזה - היו עדיין שאריות החורף הקודם להתמודד איתן), מקסימום היה מצליח להתקדם עוד, אולי אפילו לכבוש את מוסקבה. גם נפוליאון הצליח לכבוש את מוסקבה וזה לא עזר לו כלום. הרוסים לא היו מפסידים את המלחמה הזו ולהיטלר לא היה שום סיכוי להצליח בשתי חזיתות. מקסימום היה נמשך יותר זמן. גם לא בטוח.

"מזל" שעלה במחיר כמות האבידות הגדולה ביותר שסבלה אומה בכל ההיסטוריה האנושית.

.

יתכן מאוד שגם אם המבצע היה מתחיל כחודש קודם לכן ומאפשר לגרמנים לכבוש עוד שטחים ואולו גם את מוסקבה, בסופו של דבר החורף היה מגיע וכך גם ההתנגדות הרוסית והגרמנים היו מפסידים.
אבל מצד שני עוד כמה חודשים, או שנים כאלו של לחימה היו יכולים להיות גורליים מאוד ולחסל לחלוטין את העם היהודי באירופה.

האומה שסבלה הכי הרבה מפולש לא הייתה דווקא ברה"מ אלא סין. היפנים עשו בהם שמות משך 14 שנים רצופות, תחילה במנצ'וריה ואח"כ בסין גופא. אחרי זה עוד הוסיפו הסינים עצמם לקצור זה בזה כמעט 4 שנים של מלחמת אזרחים. קרי כמעט שני עשורים רצופים המדינה הנ"ל הייתה נתונה במלחמה.

צריך להפריד בין מלחמת סין יפן השניה (1937-1945) לבין מלחמת האזרחים בסין. עפ"י ההערכות הגבוהות ביותר, נהרגו 20 מליון סינים. במלחמת העולם השניה, נהרגו בפרק זמן קצר יותר כ-24 מליון רוסים (רובם אזרחים) . יש לזכור גם את הפער בין האוכלוסיות.

.

מה שהכי לא ברור הוא, מה היתה מטרת המלחמה הזאת ?
מה הגרמנים ניסו להשיג ? לכבוש ולשלוט בכל העולם ?

הם לא הסתירו לרגע מה הם ניסו להשיג: לבנסראום.
היטלר דיבר עוד בשנות העשרים על מרחב המחייה במזרח אירופה שלו זקוק העם הגרמני.

אבל השאיפות שלהם היו הרבה יותר גדולות ממזרח אירופה, הם נלחמו גם באפריקה ולא ברור איפה הם תכננו לעצור בכיבוש השטחים של ברית המועצות.

חשבתי שאתה מתכוון ספציפית לברברוסה. עד כמה שזכור לי הלחימה באפריקה הייתה נסיון לסייע להסתבכות של האיטלקים שם וחלק משאיפה רחוקה יותר להשתלט על תעלת סואץ ועל שדות הנפט של המשרק.

אולי מישהו יתרגם ללשון הקודש ...

http://svr.gov.ru/smi/2011/prpb20110615.htm

http://colonelcassad.livejournal.com/407144.html

http://nvo.ng.ru/history/2011-06-10....html?insidedoc

http://nvo.ng.ru/history/2011-06-17....html?insidedoc

http://nvo.ng.ru/history/2011-06-10....html?insidedoc

http://nvo.ng.ru/history/2011-06-03....html?insidedoc

http://www.google.ru/search?client=...channel=suggest



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

מילשטיין: צהל כשל במלחמת 6 הימים, כפי שהגרמנים כשלו במבצע ברברוסה ב- 1942.

שיחה עם ד"ר אורי מילשטיין שמשווה בין תבוסת הגרמנים במלחמת עולם השניה
מול ברה"מ בשנת 1942, לבין כשלון צהל במלחמת 6 הימים, 1967 ובמלחמת
כיפור 1973.

הכרעות הן תמיד נקודתיות, ומי שמקדים לנוח על זרי הדפנה עלול למצוא את
עצמו מובס לאחר זמן.

שיחה עם ד"ר מילשטיין - 15:15 דק'

בשנתיים הראשונות של מלחמת העולם השנייה היטלר קיבל אישור
לאינטואיציה שלו שניתן להכריע אויבים, במידה רבה של צדק, כאשר
צבאו המעולה הכריע בקלות את פולין ואת צרפת. לכן, היום לפני שבעים
שנה בדיוק, הוא הורה לפלוש לברית המועצות במבצע "ברברוסה", להכריע
אותה צבאית ולמחות את קיומה מעל פני האדמה.

במבצע זה היתה לצבא הגרמני הצלחה שכמותה היתה לצבאות מעטים בהיסטוריה,
אם בכלל, בהתחשב בעוצמת הצבא האדום ובהשמדתו המוחלטת כמעט של הצבא
הסדיר, במחצית השנייה של 1941: מליון וחצי חיילים רוסיים נהרגו;
שלושה וחצי מליון נפלו בשבי.

כ-15,000 טנקים, 10,000 מטוסים, ו-67.000 תותחים הושמדו או נלקחו
שלל. תוצאות אלה שכנעו את היטלר כי ברית המועצות הוכרעה למעשה,
וכי התפוררות המשטר הסובייטי היא עניין של זמן...

משה דיין, לא התעמק בהיסטוריה צבאית. לאחר ששת ימי המלחמה, החודש
לפני 44 שנים, הוא העריך שמצרים הוכרעה. בניגוד להיטלר שלא הצליח
לשכנע את הגנרלים שלו שהתחוללה הכרעה, הגנרלים של דיין שמחו
להצטרף לחגיגת הניצחון והפיקו ממנה גם תועלת אישית לא מבוטלת.

דיין ביטא את טעותו בכך שהכריז שהוא "מחכה לטלפון" מנשיא מצרים,
גמאל עבד אל נאצר, לבקש שלום עם ישראל לפי תנאיה. אבל מצרים לא
הוכרעה, ושבועיים לאחר הפסקת האש התחילה במלחמת התשה נגד ישראל,
בתקרית ראס אל עיש בצפון תעלת סואץ, שבה יד המצרים היתה על העליונה...

להמשך ולהורדת ההקלטה:
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=173575


קרב ראס אל עייש:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7...%A2%D7%99%D7%A9

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

מאמר שלי היום ב"הארץ" ושיחת רדיו על המאמר : השוואה בין כשלון מבצע "ברברוסה לכשלון מלחמת ששת הימים
1 message Uri Milstein <urimilsh@smile.net.il> Wed, Jun 22, 2011 at 12:11 To: Uri Milstein <urimilsh@smile.net.il>

שלום

הבוקר התפרסם בעיתון "הארץ" מאמר שלי על השוואה בין כשלון מבצע "ברברוסה", מהמוצלחים ומהמבריקים בהיסטוריה הצבאית , היום בדיוק לפני שבעים שנה, לכשלון מלחמת ששת הימים שהייתה לכאורה מוצלחת מאוד, החודש לפני 44 שנים. במאמר אני מראה שלמרות ההצלחות בשדה הקרב, בשני המקרים, גרמניה הנאצית נכשלה בסופו של דבר במלחמה עם ברית המועצות והוכרעה במלחמת העולם השנייה וישראל נוצחה במלחמת יום הכיפורים ואפשרה למצרים להשיג באותה מלחמה את כל מטרותיה. כישלון צה"ל במלחמת יום הכיפורים גרם לתהליכי קריסה של מערכת הביטחון של ישראל כפי שבאו לידי ביטוי בשתי מלחמות לבנון, בשתי האינתיפאדות, בבריחה מדרום לבנון בשנת 2000 ובבריחה מגוש קטיף בשנת 2005. הטענה שלי היא שלא השקפות אידיאולוגיות של אהוד ברק ושל אריק שרון גרמו לשתי הבריחות, מלבנון ומגוש קטיף אלא חוסר יכולתה של מערכת הביטחון של ישראל לגבות מטרות לאומיות ויעדים מדיניים. במאמר אני מראה שבשני המקרים ההיסטוריים הכישלון הגרמני והכישלון הישראלי לא היו בשדה הקרב אלא במלחמת המוחות שבין סטלין להיטלר בשנות הארבעים ובין נאצר וסאדאת לבין הפיקוד הישראלי העליון: משה דיין, גולדה מאיר, חיים בר בר ודוד אלעזר, בין 1967 ל-1973. התעלמות רוב הישראלים לרבות אנשי צבא בכירים בשרות פעיל ובמילואים ופרופסורים מכובדים, מן התהליכים האלה הינה הרת אסון והיא מצביעה על תרבות ביטחונית ירודה.

מצורפים סריקות של המאמר בשני אופנים וכתב יד של המאמר שנשלח ל"הארץ", בקובץ WORD.

מצורף קישור לשיחת רדיו אינטרנט על הכישלון הגרמני וכישלון הישראלי להבין שלא היו הכרעות במלחמותיהם המוצלחות.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=173575

מצורף גם קישור לסרט וידאו לסיור שבו שחזרתי את קרב נבי יושע במלחמת העצמאות וקרב עמק הבכא במלחמת יום הכיפורים.

http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=16063

קריאת פורייה,

ד"ר אורי מילשטיין

מרכז הפורום לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים

Dr.Uri Milshtein

P.O.Box 9003

Ramat- Efal

Ramat-Gan 52190

Tel. 972-3-6351062

Fax- 972-3-5351012

Mobile- 972-505-597-907

3 attachments
מחיר של זרי הדפנה 4.jpg
301K
מחיר של זרי הדפנה.pdf
55K
הכרעות וירטואליות ומחירן 1.doc
32K

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

תמונות וסרטונים על מבצע ברברוסה

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

זה הסתכלות מההיבט הצבאי על הנקודה הכי מעניינת:
בשנת 1941 תוך חצי שנה הצליח צבא גרמני להשמיד (לקחת בשבי/להרוג/לפצוע) את הצבא הסובייטי השלם על סך כ-5 מיליון חיילים שהיה לו בטרם כניסה למלחמה. האבידות הגרמניות מול הסובייטיות היו בערך 1 ל-20, דבר שהוא מדהים כשלעצמו, ונחשב לדומה למלחמות קולוניאליות.
זוהי השאלה שבה מתמודדת ההיסטוריוגרפיה הרוסית היום - איך ולמה זה קרה.

שתי תפיסות יש לעניין- הקריסה מול היערכות הכוחות.
1. שיטה הקריסה טוענת שהצבא הסובייטי פשוט קרס, נבהל, נכנס לפאניקה ופשוט לא תפקד. כך
למשל נמצא כי כוחות החזית המערבית שנשבו באזור מינסק(כ-300 אלף עד חצי מיליון) נהנו מאספקה מרשימה של אמל"ח והיו יכולים להתקיים מעל לשנה עם כמות הפגשזים שהייתה ברשותם. וזוהי רק דומה קטנה.
32. הגישה השנייה טוענת שמאחר וכוחות הצבא הסובייטי היו מרוכזים בריכוזים גדולים במרחקים גדולים האחד מן השני, לא השכילו הסובייטים לרכז אותם יחד אלא שלחו אותן "גלים-גלים", וכך הכוחות הגרמניים היו יכולים לפרק אותם אחד אחד. התפיסה הזו טוענת גם שאומנם הצבא הסובייטי של "טרום המלחמה" הושמד הדבר קנה מספיק זמן והתיש את הגרמנים , כך שבמהלך זמן אורגן צבא חדש ומאומן יותר, אשר בסופו של דבר ניצח את הגרמנים.

זה מה שהיה חסר לי בתוכנית.

בדיוק הזמן לשאול מס' שאלות:
1.הטענה שללא סיוע אמריקאי הרוסים לא היו מנצחים נכונה?
2.האם במסגרת הלנדליס (מאויית נכון?)
הרוסים קיבלו נק"ל אמריקאי?
3.עוד מהילדות אני זוכר טענות לפיהן הרוסים איבדו 27 מליון(!!!) חיילים,האם המספר הזה נכון?
כי אני רואה שהמספרים משתנים ממקור למקור.
4.טוב עכשיו זאת כבר יותר דעה:
לא ממש נעים להגיד אך נראה שהרוסים מזכירים את המלחמה ההיא ונצחונם בערך כל שני וחמישי ונדמה לי שזה נובע מכך שפשוט אין להם במה להתגאות חוץ מהנצחון שעלה בחייהם של אנשים רבים.מאוד מאוד.
צר לי שלפחות עכשיו רוסיה לא כ"כ דואגת לווטרנים של אותה מלחמה..

1) הסטטיסטיקה של "החכר-השאל" אמנם מרשימה, אבל בפועל הסובייטים יכלו להסתדר בלי רוב הפריטים שנמסרו להם. הייצור הסובייטי הספיק באופן כללי ואיכות רוב סוגי הציוד שהסובייטים ייצרו ענתה על הצרכים. מה שכן, כלי רכב אמריקאיים סייעו מאוד לניוד הצבא האדום בשלבים מאוחרים של המלחמה ועלו על מקביליהם הסובייטיים.
2) קיבלו כמות קטנה של נשק חי"ר לבדיקות וניסויים, אבל לא מעבר לכך. מה שכן, עם רק"מ הגיעו בד"כ המקלעים המתאימים, וגם אותם הסובייטים החליפו לפעמים במקלעים מייצור מקומי.
3) אין נתונים מדוייקים. יחד עם זאת, ראה נתונים במאמר המוצלח בויקיפדיה על האבידות במלה"ע השניה.

שפונדרה
Good People, Good Food
http://www.shpondra.com/

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94...%97%D7%9B%D7%A8

בהתחלה הוגבל החוק רק לבריטניה, אך כשברית המועצות הצטרפה למלחמה ונראה היה שהיא נתונה בסכנת התמוטטות, הודיע פרנקלין דלאנו רוזוולט לסטלין כי ארצות הברית מעמידה את הפוטנציאל התעשייתי האדיר שלה לעזרת ברית המועצות. האמנה לסיוע בריטי-אמריקאי לברית המועצות נחתמה ב-13 ביולי 1941 וארצות הברית סיפקה מאז נחתם הסכם "השאל והחכר" (30 באוקטובר 1941) ועד סוף המלחמה 8,782 מטוסים, 63,734 טנקים ויותר משני מיליון טון מזון לברית המועצות שתעשייתה נפגעה קשה. כמו כן, הועמד לזכות הסובייטים אשראי בסך של מיליארד דולר ללא ריבית, מטעם ממשלת ארצות הברית.
תוכנית השאל-החכר תרמה רבות לחיזוקן של המדינות שלחמו נגד גרמניה הנאצית והתמשכה גם אחרי שארצות הברית הצטרפה למלחמה באופן רשמי וצבאה נטל בה חלק. השווי הכולל של ציוד שהועבר במסגרת תוכנית השאל החכר הגיע ל-48.9 מיליארד דולר, מתוך זה 493 מיליון דולר למדינות מרכז ודרום אמריקה

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

כפי שכתבתי, למרות הסטטיסטיקה המרשימה, היא לא משקפת את התרומה.
ראשית, קו הזמן. רוב הציוד האיכותי הגיע רק החל מ-1943. בשלב זה הסובייטים כבר הפכו את גורל המערכה. למען האמת, את המערכה המכריעה באמת לפני מוסקבה בחורף 1941/1942 הסובייטים נלחמו כמעט רק עם ציוד סובייטי.
שנית, חלק גדול מהציוד, ובעיקר בשלבים המוקדמים, לא עמד בסטנדרטים הקשוחים של הצבא האדום. לכל הטנקים הבריטיים שהגיעו לא היה כמעט ערך. גם בשרמנים האמריקאיים הסובייטים לא ראה שוס גדול. יותר מאלפיים הריקיינים שהגיעו לברה"מ היו אנכרוניזם כבר ב-1941 וכך גם הטומאהוקים.
שלישית, צריכים לקחת בחשבון את המאמץ הרב שנדרש כדי להעביר את הציוד לברה"מ וכדי לקלוט אותו שם. שיירות PQ, הכשרת נתיבי המעבר באיראן ואלסקה - כל אלא דרשו השקעה אדירה משני הצדדים. חלק ניכר מהציוד דרש שינויים ושיפורים עם הגעתו לברה"מ לפני שניתן היה להפעילו מבצעית. כך למשל דרשו מנועי האליסון של הטומאהוקים שדרוג. באירקוברות (כמעט 6,000 מהן הועברו לברה"מ) היה צריך לחזק את הזנב ולערוך שינויים במנוע. יש כמובן דוגמאות נוספות, אבל אני מקווה שהאמירה הכללית מובנת עתה יותר.

שפונדרה
Good People, Good Food
http://www.shpondra.com/

מדובר היה לא רק בציוד צבאי אלא גם בחומרים אסטרטגיים, כגון מכונות לעיבוד מדויק של מתכות, משאבי טבע אסטרטגיים שחסרו לרוסיה וכן כמויות של אוכל.
כל הדברים יחד סייעו לרוסיה רבות והוויכוח סביב השאלה עד כמה קריטי היה הסיוע יימשך לנצח. ניתן בהכללה לומר כי לא מדובר בסיוע מכריע אלא בסיוע שעזר לקצר משמעותית את זמן הלחימה וכן להקטין את מספר הקורבנות, וכן סייע למאמץ של אוכלוסייה אזרחית באספקת צורכי הצבא.