כתב המהר"ל מפראג שהטעם שבגללו לא הוזכר בכתוב שחג השבועות בא לכבוד מתן תורה, אלא רק שהוא יום הביכורים, הוא משום שאין מקום לעשות יום טוב על דבר שבא בכפיה, כי אף על פי שאנו יודעים בוודאות שתורת ה' היא טוב מוחלט, אין טבעו של אדם לשמוח על מה שלא בחר בו, למרות טובו. מזה יש לנו ללמוד שבכל שנה ושנה עלינו להשלים את מה שהחסיר מתן תורה, על ידי שנוסיף לבחור בתורה מרצון ומאהבה, ללא זכר לכפיה כלשהי בנפש. הדורות האחרונים, שבהם פשטה החילוניות בקרב האומה, נתונים במצב של מתן הזדמנות יחידה במינה בתולדותינו. קיימת זהות יהודית המכירה את עצמה בתור יהודיות, ללא זיקה הכרחית לתורה ולמצוות. זהו מצב חדש המאפשר לבחור מחדש בתורה מתוך הכרה ורצון חופשיים לגמרי, כדברי הנביא ירמיהו: "וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה... נתתי תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה". אף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אנו מוסיפים לימוד תורה בליל שבועות, שלא מתוך חיוב, כי אם מתוך אהבה, ומשלימים את מתן התורה על ידי קבלת התורה.

(עמותת אורים)

www.meirtv.co.il