סקירה היסטורית

תחילת יצור הטייגר החלה בין יולי 1942ואוגוסט 1942. חברות "הנשל" ו"וואגמן" יצרו עד אוגוסט 1944 1355 יחידות. חברת "הנשל" יצרה את שלדת הטנק וחברת "וואגמן" יצרה את הצריח.

שיא היצור היה באפריל 1944 כאשר בחודש זה נבנו 105 טנקים. הסיבה העיקרית למספרים אלו הייתה העלות הגבוהה של יצור ובנית הטנק.

500 טנקים שרתו ביחידות אס- אס. ב7 ליולי 1943 ביקר השגריר היפני ביחידת 502 והתרשם מאד מטנק הטיגר. טנק אחד בלבד נמכר ליפנים, אולם מעולם לא השתתף בקרבות, לבסוף הושאל החזרה לצבא הגרמני ושירת ביחידה 101. "הנשל" חייבה את היפנים בסכום של 645.000 מרקים גרמנים, עבור טנק מצויד במלואו, כולל תחמושת ומערכות רדיו. (לציין כי המחיר הרגיל של טנק טייגר היה 300.000 מרקים גרמנים).

3 טנקים נמסרו ביולי 1944 לכוחות ההונגרים, מקורות מודיעין של בנות הברית דיווחו על התעניינות של הספרדים ברכישת הטנק-אבל העסקה לא יצאה לפועל.

בטנק הטיגר היו 5 אנשי צוות: מפקד, תותחן, טען, מפעיל רדיו ונהג. פנים הטנק היה מחולק לארבע חלקים: תא הנהג, תא מפעיל רדיו והטען, צריח ותא המנוע. תא הנהג ותא הטען ומפעיל הרדיו היו בעצם תא אחד שנחלק לתאי משנה ע"י מערכת התמסורת ומערכת הנעה קדמית. הנהג תפעל את הטנק ע"י הגה אשר הפעיל מערכת הידראולית. במקרה של תקלה, היו שתי ידיות הפעלה ידניות, ידיות אלו שימשו גם לעצירת/הפעלת כל מערכת זחלים בנפרד וגם שימשו כמעצורי חניה.

טנק הטייגר מייצג את שינוי התפיסה של הצבא הגרמני שעבר ממלחמת "בליץ קריג" (מלחמה מהירה) למלחמת מגננה ונולד עקב הצורך להתמודד עם הטנקים הסובייטיים ושל בנות הברית שהיו עדיפים על הטנקים הקלים שאפיינו את ה"בליץ קריג".העלות הגבוהה של הטנק וקשיי ייצור גרמו לכך שרק 1355 יחידות יוצרו.

הטנק עצמו סבל בעיות טכניות רבות שנבעו עקב משקלו הרב והתכנון המהיר (עקב לחצו של אדולף היטלר לתת מענה מהיר בשדה הקרב) שלא אפשר הרבה ניסיונות, (לדוגמא-זמן החימום לטנק הטייגר לפני נסיעה היה כ-שעתיים) מערכות התמסורות כשלו עקב המשקל הרב של הטנק, ותצרוכת הדלק הייתה עצומה (2.75 גלון דלק למייל בנסיעה רגילה).

לסיכום

הטנק לא היה מהפכני במיגונו. השריון אף לא היה משופע ולא שאב לקחים מההיתקלויות בT-34. למרות זאת, הודות לעוביו היה המיגון חזק מאד וחדירה של הטנק מקדימה בטווחי קרב סבירים הייתה קשה מאד. החימוש העיקרי היה תותח 88 מ"מ, שהיה מבוסס על תותח הנ"מ הגרמני הנודע. תותח ה-88 היה מסוגל להשמיד כמעט כל טנק שבעלות הברית ייצרו במלחמה מטווחים ארוכים ביותר(יוצא דופן הוא טנק הסטאלין הרוסי). הטנק הונע על ידי מנוע בנזין 592 כ"ס בהתחלה, אולם בגרסאות מאוחרות היו מנועי בנזין 700 כ"ס. מהירות הטנק הייתה 38 קמ"ש, איטית יחסית לT-34 אך סבירה בהתחשב במשקל הטנק הגדול(כ-57 טון).

מבחינת ה"שילוש הקדוש" של הטנק, כלומר כוח אש-מיגון-ניידות, נראה על הנייר הטייגר כטנק הטוב בעולם עם ייצורו. המציאות הייתה מסובכת בהרבה. משקלו הרב של הטנק בצרוף למערכת זחלים מסובכת (שני סטים של בוגים, לדוגמא) ומערכת צידוד צריח הידראולית קשה לתפעול, גרמו לבעיות טכניות ובעיות תפעול רבות. הטנקים נטו להיתקע בפעולה, ובשל משקלם רק טייגר אחר יכול היה לחלצם.

כתוצאה מכך הוכתב שהטייגר הופעל ברוב המקרים מול כמות עדיפה בהרבה של טנקים זריזים ואמינים ממנו. הסתבר שהטייגר, יותר משהוא טנק להבקעה, מסוגל להילחם ככלי מגן מול שפעת השריון הסובייטי והאמריקאי ולגרום לה אבדות נוראיות.עצם הופעתו של טנק טייגר בשדה הקרב הייתה לעיתים גורמת פאניקה בקרב צוותי השרמן, וזאת בצדק לאור מקרים בהם טייגר בודד השמיד עשרות כלי רק"ם אמריקאיים לפני שחוסל.

בתכנון היה טנק טייגר 2 (לא הקינג טייגר), אולם טנק זה לא עבר את שלב האבטיפוס.





תרשימים של הטנק.




הטנק המוגמר יוצא מהמפעל. ומובל על גבי רכבת ליעדו הסופי, שימו לב שלא כל גלגלי המז"קום מורכבים, הם יורכבו ביחידת היעד הספוי וגם השרשראות יוחלפו לרחבות יותר.





טיפול בטנק בתנאי שדה.

ראשית ברצוני לציין כי כמות החומר שקיים באינטרנט ומקורות אחרים לגבי תהליך היצור של הטנק, היא מועטה וקשה מאד למצוא חומר בנושא.

כאשר ניגשתי לנושא, הייתי חייב להחליט על איזה קטע בשלב היצור ברצוני להתמקד. והחלטתי להתמקד בשלב 8 (TAKT 8).

בבניית דיורמה מסוג זה, אין הרבה מקום לדמיון, והבניה צריכה להתבסס על חומר כתוב ומהימן.

חשוב לציין כי אין דגם מוכן של מפעל כזה. והכול חייב להבנות מסקרץ'.

כמובן שהקנ"מ המקובל עלי הוא 1:35. ראשית לקחתי את המרכיבים הבסיסיים (מנוף גשר, משרד, כלי הרכבת הצריח, תובה, דמויות אביזרים ועוד), מיקמתי אותם על גיליון בריסטול תוך שמירה על פרופורציות נכונות – יש להיזהר מלגלוש לעומס וגודש של מרכיבים אשר עלולים רק לגרוע.

לאחר מספר ניסיונות התקבל בסיס משטח של 50 ס"מ על 60 ס"מ. מראש הזמנתי משטח מדורג כדי ליצור בסיס לכיסוי פרספקס. רעיון גדול היה מיקום כל הדיורמה על בסיס מסתובב של מכשיר טלוויזיה – כך ניתן לסובב את הדיורמה לראות את התהליך מכל הזוויות.

התחלתי לצייר (עם עפרון מחיק) על המשטח את מיקום הקירות החיצוניים, העמודים, ומרכיבים קריטיים נוספים



חדי העין שבנכם יבחינו כי השתמשתי באבני לגו שחלקן נשארו גם בדיורמה הסופית (אגב ניתן להדביק אבני לגו עם דבק לדגמים על בסיס אצטט – הדבק הרגיל ביותר).

לאחר מכן צבעתי את המשטח בצבע ריסוס במיכל בגוון ביטון. ואת בסיסי העמודים והעמודים בגוון אפור בגימור של ביטון. חשוב לציין כי בניית דיורמה מסוג זה מחייבת תכנון מהלכים מראש עד לשלב הסופי והבנה בגיאומטריה וקצת בהנדסה – אחרת אתה נתקל בבעיות לא צפויות שעלולות לקלקל את כל הדיורמה ולעיתים אפילו לא להשלים אותה. כמו כן חובה לשמור על זוויות נכונות (היכן שצריך 90 מעלות. זה בדיוק 90 מעלות) אחרת אתה נתקל בתופעה שאני קורא לה "טעות מצטברת" שבה טעות בנקודה אחת משפיעה על עוד שתי נקודות אחרות אשר כל אחת משפיעה על עוד שתי נקודות, עד שבסוף אתה נתקל במחסום בלתי עביר, ואז מתחיל פירוק והרכבה מחדש – במידה והדבר ניתן, או בניה מחדש של מכלולים שלמים. שלב הבא הינו בניית הקירות החיצוניים .(עדין ללא החלונות).









כל הקירות החיצוניים, הגגות, המכלולים, האביזרים והעמודים נבנו מEVEGREEN וחלק מהעמודים נבנו מאבני לגו מודבקות וצבועות.

שוב אני חוזר ומדגיש – יש לתכנן מראש את גודל וצורת החלונות לפני בניית הקירות החיצוניים.

כמובן ושיש לבנות מראש את כל המכלולים הגדולים הפנימיים.

היי אשריקו.
מה זה ?

משחזרים היסטוריה ???

זמיר בועז.


פלא : 050-5072633
מייל : boazinbalzamir@gmail.com

כן, מאחר ולא כל גולשי פורום פרש נכנסים לפורום דגם, החלטתי להעלותו גם כאן,

קו יצור של כלי מורכב ומסובך כגון טנק, מצריך המון כלים ומתקנים שיעזרו בביצוע העבודה,
להלן חלק מהכלים.

ארון חלקים

ארגזים עם חלקי חולייות

במה להרכבת הצריח

דלת מתרוממת ע"י מערכת של שרשראות

מתקן לליבון חלקי מתכת

תותח נ"מ להגנה בזמן התקפה אווירית

מאגר של חבייות וחומרים שונים

משטח עבודה על מכלולים גדולים ומקום איחסון עד לשלב הרכבתם.

שולחן עבודה עם חלק מרצפת הטנק.

טובה באמצע תהליך היצור כולל סימנים של תהליך היצור

מונע הממתין להרכבה

טנק חילוץ שתפקידו להניע טנקים בחלק משלבי היצור

מנוף פנימי קטן.

מנוף גשר ענק הנוסע לאורך כל ההנגר.


ארגז המכיל מנוע חדש

כלי ריתוך והלחמה

מנוף קטן וחלק מהמכלולים הקטנים הפזורים בהנגר כולל קומפרסור ועוד

בבית חיל האויר, היא מדהימה!
כעת, כשאני קורא ורואה איך בכלל כל זה התחיל ובמה זה היה כרוך....אין לי מילים!

מדהים!

אגב - מהיכן הבאת את כרזות התעמולה שעל הקיר?....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני בבית חיל האויר, היא מדהימה! כעת, כשאני קורא ורואה איך בכלל כל זה התחיל ובמה זה היה כרוך....אין לי מילים! מדהים! אגב - מהיכן הבאת את כרזות התעמולה שעל הקיר?....

ראשית. תודה.
את כרזות התעמולה מצאתי בשיטוט באינטרנט "פרופוגנדה גרמנית מלחמת העולם השניה"
תתפלא איזה כרזות היו שם, אלו "הכי עדינות" יש כרזות מפלצתייות.

יש ברשותי אוסף של גלויות שכאלה.....

תודה.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

בשונה מבניה רגילה של מבנה - בניה חיצונית והכנסת המכלולים פינמה. בבניה דיורמה, בונים את הפנים, "ומצפים" עם קירות חיצוניים,
חשוב לציין כי בניית דיורמה מסוג זה מחייבת תכנון מהלכים מראש עד לשלב הסופי והבנה בגיאומטריה וקצת בהנדסה – אחרת אתה נתקל בבעיות לא צפויות שעלולות לקלקל את כל הדיורמה ולעיתים אפילו לא להשלים אותה. כמו כן חובה לשמור על זוויות נכונות (היכן שצריך 90 מעלות. זה בדיוק 90 מעלות) אחרת אתה נתקל בתופעה שאני קורא לה "טעות מצטברת" שבה טעות בנקודה אחת משפיעה על עוד שתי נקודות אחרות אשר כל אחת משפיעה על עוד שתי נקודות, עד שבסוף אתה נתקל במחסום בלתי עביר, ואז מתחיל פירוק והרכבה מחדש – במידה והדבר ניתן.

ליצירת העמודים השתמשתי בסט עמודי חשמל של חברת HEKI, ליצירת המנוף גשר השתמשתי בלוחות ומוטות של EVERGEEN וקשתות "ששדדתי" מגשר של רכבת חשמלית.
השרשראות נרכשו בחנוייות העוסקות במלאכת יד.
הדימוי קירות נעשה מלוחות FOAM של חברת HEKI,

הדמוייות, חלקן מסטים מוכנים של ITAKERI וחלקם "ממגרת הספרים" שלי. הכלב והחתול מסט חיות הבית של TAMIYA.
בסיס הדיורמה רוסס לאפור מט של המברול. בחלק מהמקומות ריססתי בצבע מיוחד המכיל גרגרים אשר הגימור נותן אפקט של יציקת ביטון.

כל המכלולים נצבעו בגוון 27 של הומברול





מבטים כללים על מיקום המכלולים הפנימיים.

בניית קירות חיצוניים- שוב גם כאן דרוש דיוק מרבי ותכנון מדוקדק, כדי למנוע קריסת המבנה עקב עומס הגג ומנוף הגשר.יש להדביק חיזוקים בצורת X כדי לקבל רושם של מבנה מתכת, הצביעה התבססה על גוון 27 של המברול בתוספת "דרי בראש" גוון 127 ומעט גיוון בעזרת צבע 113 של המברול. לאחר גמר הרכבת הקירות החיצוניים יש למקם קירות אבן פנימיים (העשויים מדפים של חברת HEKI). גם בסיסי העמודים התומכים בגג, מצופים מאותו חומר. (יש לשים לב כי כאשר בונים קיר רחב וגבוה מלבנים, נדרשות לבנים יותר רחבות).

רצפת ההנגר – לאחר מיקום העמודים מתחיל שלב ההתיישנות של הרצפה. שלב ראשון יש לסמן ריבועים גדולים על הרצפה אשר אמורים לייצג קוביות של משטחי בטון אשר מהם בנויה הרצפה. הרווח בין הקוביות מולא בזפת שחורה (דבר זה מאפשר תנועה של קוביות הרצפה מבלי שיסדקו-תנועה הנוצרת עקב תנועת כלים כבדים, תנועת הקרקע ושינוים תרמיים). למרות האמור לעיל, מומלץ ליצור סדקים ושברים על משטחי הבטון, כדי לתת תחושה אמיתית יותר. תהליך דרי בראש נעשה בעזרת צבע H342 של חברת גונזה (OIL), וצבע 27 של המברול.

מאחר ומדובר במשטח עבודה של תעשיה כבדה, יש ללכלך את הרצפה בכתמי שמן וללכלוך. מומלץ להדביק את פסי הרכבת (אשר עליהן נעה התובה – כאשר עדין אין לה שרשראות) לפני השלמת הלכלוך על הרצפה, יש להקפיד על מרווח בין הפסים-בדיוק ברוחב התובה.

בניית הגג – תחילה יש לבנות את מסגרת החיצונית של הגג – גם כאן יש להקפיד לשמור על זוויות ישרות. עזרה רבה קיבלתי מאבני הלגו שהשתמשתי בהן לחיזוק פינות וקבלת בסיס לעמודים פנימיים.

המשך בניית הגג.
לתכנון המשולשים יש צורך בקצת חישובים מתמטיים. עת עבודת החיתוך ההדבקה והצביעה אני עשיתי על לוח עץ הצבוע בלבן. כמו כן הדבקתי לוח זכוכית קטן (30 X 40) לצורך החיתוך עם סכים XTACO ומשורית קטנה.

לאחר בנית והרכבת כל המשולשים למקומם, מתחיל שלב ציפוי הגג – יש לתכנן מראש את החלונות אשר יהיו בגג (בתור סקילייט). ניתן להרכיב את הציפוי כיחידה אחת גדולה, אני העדפתי להדביק לוחות בודדים (לדעתי ריאלי יותר), לא לשכוח פסים דקים על מקומות החיבור של הלוחות. וחצי צינור על ראש הגג.

החלטתי לפתוח שלוש חלונות בגג ההנגר כדי לתת יותר "חיים" לגג וכדי לשבור את החדגוניות של הגג.








כתוספת בניתי מיגדל אוורור המוצב על הגג. שתפקידו להוציא אוויר חם מתוך המפעל החוצה.

לפני הרכבת החלונות, יש לצבוע את כל חלקי הגג גם בפנים וגם בחוץ, אחרת ייווצר מצב שבו יהיו חלקים לא צבועים שאין גישה עליהם אחר כך.

את החלונות יצרתי מחומר שקוף VIVAK שאותו ניתן לרכוש אצל ווילנציק. לצערי חומר זה ניתן להדבקה רק עם סופרגלו.

יש להשתמש במטלית רכה כדי למנוע שריטות על החומר השקוף. כמובן שיש להקפיד על התאמה מלאה של החלקים לפני ההדבקה, מומלץ לא להסיר את ציפוי המגן מהחומר השקוף עד שלב ההדבקה הסופית (יש להתחשב בעובי הציפוי בזמן בדיקת ההתאמה).

מומלץ לא להדביק את הגג למקומו, רק לאחר סיום מוחלט של כל הבניה והמיקום הפנימי של כל המכלולים בדיורמה.

מכלולים פנימיים – כאן הייתה הבעיה הקשה ביותר, בגלל חוסר באינפורמציה. ונאלצתי להשתמש במקורות על טנקים אחרים.

למשל-מסתבר כי: 1. התובה של הטנק מגיעה לא צבועה והיא סופגת חלודה, לכן עושים לו ניקוי חול לפני תהליך הצביעה וההרכבה הפנימית. 2. הצריח אמנם מורכב במפעל וואגמן, אבל הוא מגיע ערום לגמרי, ללא קנה וללא כל מכלול פנימי. דברים אלו מושלמים במפעל הראשי.

מצב זה הביא אותי לתהליך שאני קורא לו "קניבליזם" כלומר לוקחים קיט שלם וחדש של הטנק ו"שודדים" ממנו חלקים לדיורמה.

בדיורמה יש מספר סולמות – לבנות סולם זה סיפור מורכב. וגם כאן הגיעו לעזרתי אבני הלגו, שחלקן משוננות, הרכבתי אחת לשנייה עד שקיבלתי עמוד מאבני לגו משוננות באורך הסולם הרצוי. הנחתי את עמוד אבני הלגו, כאשר השניים המשוננות כלפי מעלה, על הרווח שבין שיני אבני הלגו, הנחתי את השלבים של הסולם (יש לוודא שכולם באתו אורך), ואז הדבקתי להם את מוטות הסולם משני הצדדים.

מעקות – בדיורמה יש מספר רב של מעקות בעוביים שונים, את רובן הכנתי ממוטות עגולים של EVERGREEN אשר נחתכו לאורך המתאים והודבקו למקומם, לעומת זאת המעקות של המשטח טיפולים העליון (מעל שלושת העמודים התומכים בעגורן גשר) עשיתי ממעקות מוכנים של HEKI אשר נחתכו לאורך המתאים. יש לשים לב שכאשר עובדים עם מוטות פלסטיק דקים מאד, יש להשתמש בכמות מזערית של דבק, כדי למנוע עיוות.

הערה: בתמונות מופיעים חלק מהמכלולים הפנימיים לא במיקומם הסופי.

חלונות – בדיורמה יש כמות רבה של חלונות, הן על הגג והן בקירות החיצוניים וגם יש חלון קטן ב"משרד". עלינו להבין שמדובר בחלונות של מפעל תעשייתי אשר לגביו יש להתחשב במספר גורמים.

1. בתהליכי היצור נוצר אבק ולכלוך בכמות רבה ואין תמיד זמן ואפשרות לנקות.

2. מדובר בחלונות גדולים אשר משקלם רב – דבר המצריך קונסטרוקציה מיוחדת.

נעשו מספר רב של ניסיונות ליצור ללכלוך על החלונות. הן בעזרת טינר מלוכלך והן בעזרת גוון "עשן אפור". התוצאות היו לא משכנעות, עד אשר החלטתי לשפשף את החלונות בעזרת "סקוטשברייט" ירוק. כמובן בעדינות ולהיזהר לא להגזים אבל לשמור על אחידות של המשטח המשופשף.

את החלונות יש לחתוך תוך התחשבות במסגרת החיצונית (כלומר יש להוריד ממידות החלונות את עובי המסגרת) כדי לקבל התאמה מוחלטת.

את כל פסי החיזוק שמודבקים על החלונות, יש לצבוע מכל הצדדים לפני ההדבקה. ההדבקה עצמה מתבצעת בעזרת "סופר גלו". אזהרה חמורה. סופר גלו מכיל ציאנואקרילאט, שהינו חומר רעיל ביותר. יש לעבוד במקום מאוורר היטב ומומלץ להשתמש במסכת מגן. כמו כן, סופר גלו מדביק את האצבעות תוך שניות ומשאיר כתמים לא סימפטיים על הדגם. יתרונו של הסופר גלו הוא בזה שההדבקה מהירה ואינה משאירה כתמים חלביים על החומר שממנו עשויות החלונות.

שרשראות – חלק מהשרשראות נעשו מקיט תוספות מספר 10 של ACADEMY, חלקן (הארוכות יותר) נעשו משרשראות שנקנו בחנות לתכשיטים ועשויות מאלומיניום אשר עבר צביעה בשחור מט. השרשראות שמיועדות לדלת הרמה עברו גם תהליך של דרי בראש בצבע כסף. מובן שגם המערכת המכאנית של דלת ההרמה עברה תהליך דומה.

ציפוי הקירות החיצוניים נעשה בולחות של EVEGREEN בעלי גימור "גלי" הכל עבר צביעה ב-H27.

איזה יופי.
פשוט להסתכל וללמוד !!
ת-ע-נ-ו-ג.

חיים.

לא נכשלתי, רק מצאתי 10,000 דרכים בהם זה לא פועל.(תומס אדיסון)

היי אשריקו.

למרות אין ספור הפעמים שראיתי את המוצר הסופי וגם בשעתו עברתי ברפרוף על היומן המקורי עדיין אין לי מילים...

זמיר בועז.


פלא : 050-5072633
מייל : boazinbalzamir@gmail.com

פשוט בא לי לצעוק:

אשר תעשה לי דגם

נפלא ממש!

וההסברים, עד רמת האבק, מצויינים.

תודה.

מרשים ביותר!

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

תודה תודה

שמילו, אין עלייך.
שמילו הדגם משו משו...
כמה זמן בניה וסבלנות צרכת.
חנוך