במקור נכתב על ידי קרן-אור
הבעיה העיקרית שלי עם ההגיון שלך היא שהוא לא ציוני, כפי שאני מבין את מושג הציונות. האם עלינו ארצה, נלחמנו, חידשנו את העברית, הקמנו מדינה לתפארת עם תעשיה, מדע, חקלאות, צבא ומוסדות תרבות רק כדי להישאר, בסופו של דבר, עוד קהילה יהודית התלויה ברצון הטוב של ההמון הנוצרי? איפה היהודי החדש, זה שעושה מה שהוא מוצא לנכון ושיתהפך העולם?
אני טוען שמדינת ישראל מאז 1965, באותן שנים בהן נודע שמפתחים פה שק גרעיני בדימונה, מאז ועידת הוותיקן המכונה Nostra Aetate בה הוחלט לזכות לכאורה את היהודית מאשמת רצח ישו - נמצאת במתקפה מתוחכמת על זהותה היהודית.
דהיינו, התיזה שלי טוענת שבעקבות פיתוח הנשק הגרעיני כאן, ואמצעי השיגור שלו, איבדו הנוצרים את תקוותם להשמדה פיזית בידי שליח ( השליחים היו הערבים האהבלים דאז עם שליטיהם המגוחכים שהיו כלי משחק בידי המעצמות). אבדה להם התקווה לראות את החרבת המדינה הצעירה על ידי מדינות ערב שהתנפלו עליה מיומה הראשון בגיבוי ותמיכה שקטים של אירופה.
היות ואבדה התקווה הזאת לפתרון מהיר ואלגנטי ורווי מדם של בעיית היהודים - עברו לפתרון המשני: התקפה שקטה על יסודות המדינה היהודת. התקפה על הזהות היהודית וניסיון למסמס אותה אט אט וכך לגזור את מחלפות שמשון הגרעיניות.
אם כך, זה סיפור המסגרת שלי:
כל ילד נוצרי יאמר לך שלנצרות אין קיום לצד היהדות.
יהדות משגשגת היא סתירה לנצרות. השתיים אינן יכולות לדור באותו העולם בו בזמן. ולמה? כי ע"פ כתבי הקודש הנוצריים, היהודים מקוללים כי רצחו את בן האלוהים. קללת עולם. ולכן השואה היתה סוג של עונש שהנוצרים ציפו לו ולא ממש התאמצו למנוע אותה. וראה מקרה פיוס ה-12 האפיפיור ששתק, מנהיגי המדינות ששיתפו פעולה, אלו שיצרו את התנאים שאיפשרו לאייכמן ולהימלר וליתר הצוררים לעבוד בנוחות.
כעת, משאבדה תקוותם להשמדה פיזית של מדינת ישראל בעקבות פיתוח הארסנל הגרעיני שלה - הם עברו למתקפה מסודרת על הזהות היהודית. על יסודות היהדות והציונות.
תחילה הם גייסו פוליטקאי רם מעלה לשירותם, שמשרת אותם ככלבלב מזה כמה עשורים. הוא אף פעם לא נבחר ישירות על ידי העם לראשות הממשלה -אבל היה פעמיים ראש ממשלה. מקרה?
במצוות אדוניו הוא הביא את אוסלו - והכניס את מדינת ישראל לסחרור שהיא לא מצליחה לצאת ממנו. לקרב נסיגה והשהיה חסר תכלית, כשהפלשתינים מזנבים בנו ומסתובבים נפוחים בסלונים בעולם.
אח"כ הם השתלטו על הבג"צ באמצעות אהרון ברק שפתח להם את הדלת ולמעשה לכל אחד באמצעות מתן זכות העמידה בבג"צ שעד אז היתה שמורה לנפגעים ישירים ממעשה או מחדל של הגוף הנתבע.
שנית, אהרון ברק מסר להם את המפתחות למינויים ובעיקר לסיכול מינויים של שופטי העליון.
משנשלם השלב הראשון ובג"צ היה בידם - הם מינו את הדחלילה בייניש שהיא שפוטה של ברק ולא מבינה בכלל מיהם הנוצרים האלו ולמה הם כל כך נחמדים אל אהרון ברק.
השלב הבא היה להציף את המדינה דרך קרנות מימון בעמותות, ארגוני זכויות וכו' שמטרתם אחת:
להתיש את המדינה היהודית, ולכפות עליה לאמץ זהות של מדינת כל אזרחיה.
כעת הם מציפים את המדינה בפליטים ובזרים ומונעים את זכותה הריבונית של מדינה לקבוע מי ייכנס בשעריה ומי יישאר בה. הם כופיל עליה נורמת של מלאכי השרת. ששום מדינה לא מחויבת בהן. כולל מדינות אירופה וארה"ב. עם חוקי ההגירה שלהן.
ארגוני ה- NIF מסייעים להחליש את צה"ל ואת המדינה באמצעות פורומים שונים בינלאומיים. גולדסטון, האג, בתי דין, טריבונלים וכו'. הם משקיעים מאות מיליוני דולרים ויורו בשנה במטרות האלו. עשרות אלפי ישראלים אהבלים יותר ופחות מתפרנסים מהם. הם נדיבים מאד, החבר'ה האלה.
כל מהגר עבודה שמגיע לכאן ידוע בדיוק את "זכויותיו", ויודע שיש לו גב ושהוא יכול להגיע הישר לבית המשפא העליון שם כבר יתנו לו את "המגיע לו".
בג"צ קציר, בג"צ איחוד משפחות, זכות העמידה, בג"צ נוהל שכן, ביטול גירושי המחבלים לירדן וללנבון ששלל מהמדינה כלי הרתעתי ממדרגה ראשונה, מאות עתירות שמתישות את מערכות השלטון ועוד.
המדינה תחת מתקפה אדירה - אבל האזרחים הפשוטים לא יודעים כלום מכל זה.
המטרה בהצפה בזרים היא פשוטה: יותר זרים - פחות יהודים. משקלם של היהודים פוחת - כך גם כוחם.
השאיפה היא ששמשון יוותר על מחלפותיו הגרעיניות. שימסור את הנשק הגרעיני שלו במוקדם או במאוחר לידי המעצמות. שיוותר . או אז - תיפתח המתקפה האמיתית. הפיזית. באמצעות שליח או ישירות. מי יודע.
ביום שהערבים והזרים יהיו פה רוב -אז הם יוכלו להנחית את המכה הבאה: בחירות בנוסח "איש אחד- קול אחד". הם יקבלו את הרוב. והממשלה שתיבחר אז תמסור את העוצמה האסטרטגית של המדינה בידי זרים ותנטרל את שמשון ממחלפותיו וסוד כוחו והרתעתו.
זאת התבנית. זאת התכנית. ועיניך הרואות - היא מתממשת לנגד עינינו ממש.
צריך רק לפקוח עיניים ולראות את התבנית. להבין את הכוחות ההיסטורייים הפועלים כאן. את משמעותם.
הציונות קמה בדיוק בשביל למנוע את התסריט הזה - ונכשלת.
אהרון ברק אינו ציוני - הוא עמוק עמוק בפוסט ציונות. הוא מעולם לא היה ציוני. אלא ילד מפוחד שנחלץ מן השואה בעור שיניו ומאז חי בפחדים איומים ומחפש הכרה, שייכות, משמעות לחייו.
לא מקרה הוא שהוא זה שפתח את דלתות הבג"צ לזרים. לכל דיכפין.
קבוצת הייחוס של ברק איננה עם ישראל ו/או האליטות כאן -אלא אירופה. משפטני אירופה וארה"ב. אליהם הוא מתייחס ואליהם הוא שואף להידמות. לשם הוא כיוון. אותם הוא ניסה לרצות. בהתחלה הוא עוד ניסה להילחם בדחף הזה- אבל לבסוף נכנע. פסיקותיו מוכיחות את זה: האיש סר אותנו לידי זרים וגויים שמהתלים בנו.
מעבר לכך, אי אפשר "לכבס את הכביסה המלוכלכת בפנים", כפי שיודע כל מי שראה סרט על שוטרים מושחתים.
בוא נשאיר לסרטים את אשר לסרטים.
אפשר לקיים מערכת משפט וכללי מוסר - מבלי למכור את המדינה לזרים.
|