אני בתהליכי סיום של קריאת הספר הנ"ל (לאור ג'ט לג, לא מצליח לקרוא יותר מחצי שעה רצוף), לא התרשמתי ממנו יתר על המידה, ויש תחושה שמיהרו לרוץ איתו לחנויות לפני שפרשת מסמך הרפז (גלנט) תתקרר.
התחושה שלי מהספר לא נוחה, מכמה סיבות:
1. הספר נראה כמו נסיון לגלגל בזפת ונוצות את גבי אשכנזי עת צאתו לאזרחות וככל הנראה לקריירה פוליטית עם תום תקופת הצינון. אינני יודע מהם מניעיו של ברגמן, אך מרגלית מועסק ע"י שלדון אדלסון, אשר יש לו אינטרסים פוליטיים ידועים. אני מאמין בלב שלם שגבי אשכנזי איננו שה תמים, בדגש על התמים, אבל יש כאן נסיון מאוד ממוקד (בלי קשר למוצדק או לא) לפגוע בתדמיתו.
2. קברניטים רבים מוצגים שם כמחרחרי ריב ומדון, בוחשים פוליטיים, ומקבלי החלטות על רקע אישי ולא מקצועי. קצרים בתקשורת על רקע אישי בין קובעי מדיניות מוצגים שם לרוב. עושה רושם שלכולם יש יותר מדי זמן פנוי לפוליטיקה.
3. לשכות מתנהלות כמו חצר ביזנטית, עם "בני בית", ולא על בסיס מקצועי גרידא.
4. איזה ברנש, יוסי יהושוע מופיע פעמיים לפחות בספר
עוד מישהו קרא את הספר ומעוניין להגיב?
הבהרה: הספר מתהלך על הקו הדק בין פוליטיקה לצבא, אני מעוניין להשאיר את הדיון בצד הצבאי/מקצועי כדי להימנע ממחיקות. הספיקה לי פעם אחת שעבדול נחסם על כך שענה לי.