22-03-2011, 22:13
|
|
|
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,353
|
|
משאל העם במצרים אישר החוקה הזמנית
ביום שבת נערך במצריים משאל עם לעדכון החוקה. השינויים שהוצעו אושרו ברוב גדול מאוד. היות והעניין זכה לסיקור דל יחסית בארץ, אני סבור שיש מקום לדון בו כאן, למרות שאינו צו"ב טהור.
- המועצה העליונה של הצבא, שנטלה את השלטון ממוברק, הטילה על ועדה של 8 משפטנים לחבר חוקה זמנית שתאפשר בחירות. החוקה הישנה הטילה מגבלות רבות על הזכות להיבחר, ולכן היה צריך לעדכן אותה לפני בחירות חופשיות.
- ב- 26/2 הועדה פירסמה את המלצותיה. היא עדכנה 8 סעיפים בחוקה וביטלה סעיף נוסף. השינויים כללו הגבלת כוח הנשיא ומשך כהונתו, ארגון הבחירות ע"י וועדת בחירות בראשות נשיא ביהמ"ש העליון, הרחבת היכולת לעמוד לבחירה, וכו'. סעיפים בעייתים רבים נותרו, ובראשם סעיף 2 המציין כי דת המדינה היא איסלם, והוא מהווה בסיס לחוקיה. הכוונה המוצהרת היא שהפרלמנט שייבחר יעדכן את החוקה באופן יסודי.
- המחנה הדמוקרטי והקופטים תמכו בדחיית החוקה הזמנית, הן כדי שכבר החוקה הזמנית תהיה דמוקרטית יותר והן כדי לדחות את הבחירות כך שיוכלו להתארגן אליהן. המחנה השמרני תמך בשינויים, כדי לזרז את הבחירות ולנצל את הארגון הטוב שלו שכבר קיים.
- כאמור, ביום שבת נערך המשאל. 77% מהמצביעים תמכו בשינויים.
- בצד החיוב, המשאל עצמו היה הבחירות החופשיות באמת הראשונות במצריים מזה עשרות שנים (בתקופת נאצר ויורשיו נדרש "פנקס בוחר" ממשרד הפנים, וזכות ההצבעה היתה מוגבלת). אחוז הצבעה היה 41%, גבוה במצריים. קבלת ההצעה סוללת את הדרך לבחירות לפרלמנט ולנשיאות תוך חודשים ספורים, ולהעברת השלטון מהצבא לממשל יציג.
- בצד השלילה, המשאל חשף את חולשת המחנה הדמוקרטי, זה שהפגין בכיכר תחריר, ביחס למחנה השמרני. סביר שהמחנה השמרני ייזכה בבחירות. הוא אמנם נהנה מתמיכת הרוב, אבל אלמנטים דמוקרטיים אחרים כמו זכויות אדם, חופש פולחן וכו' לא ממש מעניינים אותו. ייתכן ונראה את העיקרון האיסלמיסטי One man, one vote, one time בפעולה. אני מניח ששלטון פופוליסטי-איסלמיסטי יהיה עוין מאוד לישראל.
ציטוט:
צריך לומר גם שהאיסלאמיסטים נקטו באסטרטגיית שכנוע של פיצול המסרים לפי קהל היעד. 'מעל השולחן' בעימותים הטלוויזיוניים ובזירה האינטרנטית הם חזרו על המסר הרשמי כי יש לקצר את תקופת המעבר ולפשט העברת הסמכויות וכך למנוע מצב של קיפאון ואי סדר. קהל היעד היה המעמד הבינוני-גבוה והבינוני, אך ההצלחה הייתה חלקית מינוס: בקרב המעמד הבינוני גבוה נראה שלא יותר משליש הצביעו 'כן', ובקרב המעמד הבינוני לא יותר מ60%. מה שהקנה להם את ההצלחה המסחררת הייתה גיוסו המוצלח של המעמד הנמוך והבינוני-נמוך, שאליהם הם הפנו מסרים שונים בתכלית באמצעות מוסדות האחים המוסלמים והמנהיגים הרוחניים של הזרם הסלפי השמרני. לבני המעמד הבינוני-נמוך הם הסבירו, כי החילונים והקופטים מתנגדים לתיקון משום התנגדותם לסעיף 2 המגדיר את זיקתה של מצרים לאיסלאם, ושההצבעה היא הגנה על האיסלאם. לבני המעמד הנמוך שרבים ממנו אנאלפביתים הם פשוט אמרו שמי שיצביע 'צבע שחור' (צבעו של פתק ה'לא') בקלפי לא יגיע לגן-עדן.
|
מקור- פוסט באתר העוקץ
שאלה חשובה כאן היא תפקיד הצבא. האם הצבא המצרי יכול (או בכלל רוצה) להיות "שומר הדמוקרטיה" כמו בטורקיה?
נערך לאחרונה ע"י קרן-אור בתאריך 22-03-2011 בשעה 22:15.
|