23-02-2011, 09:27
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,378
|
|
ציטוט:
|
זה תלוי בשליט, בתקשורת, באופוזיציה ובכח העמידה של הצדדים.
|
במדינה כמו סוריה ועיראק של סדאם אין ממש "תקשורת" או "אופוזיציה עם כוח עמידה". יש שליט בראש ממסד. השליט והממסד יכולים לרצות קשרים טובים עם ארה"ב, והממסד מצהיר על נאמנות לשליט אך עשוי לשקול להחליפו או פשוט לא לתמוך בו.
למשל בהיסטוריה של טוניס, הנשיא המודח בן-עלי עלה לשלטון ב-87' כשהכריז על חביב בורגיבה, גיבור המאבק לעצמאות של טוניס, כ-"בלתי כשיר רפואית" (בפועל, בורגיבה נפטר רק 12 שנה אח"כ..). זו דוגמא לאי- נאמנות של הממסד לנשיא. סביר שב-87' בן-עלי לא היה "מנהיג" אלא "ראשון בן שווים"- קשה לומר כמה זה השתנה ב-23 השנים מאז. ייתכן והמהומות בטוניס לא פוזרו בכוח כי הממסד (כלומר, בעלי כוח עצמאי משל בן-עלי) לא היה נאמן במיוחד לבן-עלי, ורצה לשמור על קשרים טובים עם ארה"ב. בפרט כשהמפגינים התאמצו לא לתת עילה לפיזורם בכוח צבאי.
במצרים, די ברור שהצבא רצה מאוד לשמור על קשרים טובים עם ארה"ב (שמצידה הקפידה לשבח אותו כל הזמן, ולדרוש ממוברק להתפטר). ייתכן שזו היתה יותר "הפיכה" נגד מוברק, חולה אנוש שתכנן להוריש את הנשיאות לבנו גמל, מ-"מהפיכה". כרגע שולט שם הצבא- נחיה ונראה האם השלטון יעבור לידי "אופוזיציה בעלת כוח עמידה".
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
