לרקע כללי-
שיא תפוקת הנפט

מסמך ויקיליקס שהתפרסם השבוע- מעלה בי תחושה שזה מגיע, ובתקופה הקרובה ("תפן 2012-2017"...)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4025912,00.html

ע"פ הכתבה, סעודיה מנפחת ארה"ב מסתירה, ויש סיכוי שהעולם יעצור לכמה שנים......

התגובה של הסתרה, ושמירת הקלפים קרוב לחזה, מאוד מתאימה לצפי שלי להתנהגות של סעודיה וארה"ב.

מדינות הנפט יעדיפו לשדר עסקים כרגיל ולשמר את כלכלתן ומקומם בעולם למשך זמן רב ככל שניתן.
במקרה שמשבר חריף באמת מגיעה, נראה שיש אינטרס אמריקאי לשמור ולהערך בשקט (ובזול..) כדי להיות מוכנה עם מאגרים שיאפשרו להם להיות תמיד "האחרונים שטסים"

השאלה הרלוונטית אלינו, היא איך צריכים להערך כאן למציאות כזו.

מציאות שבא ליטר דלק עולה פי עשר ויותר מהיום, ובכלל לא ברור שיהיה מי שימכור לנו.
אז אולי תהיה תקופת שבא לא יהיו כמעט בכלל מכוניות פרטיות בארץ וזה לא כזה רע....

השאלה איך הצבא צריך להתמודד- להכין מאגרים ענקיים? להערך להחלפת מנועים? איזה מנועים בכלל יכולים להיות רלוונטים?

לגבי זה שסעודיה (ואולי גם מדינות אחרות) מנפחת את כמויות הנפט במאגרים יש ידיעות כבר הרבה שנים.
כמה סיבות למה הנפט לא יגמר בקרוב:
1. השיטות להפקת נפט משתכללות עם השנים - כך שאפשר להוציא יותר נפט ממאגרים קיימים.
2. יש מאגרי ענק של פצלי שמן בכמה מדינות שמהם אפשר להפיק נפט - אבל במחיר סביבתי גבוה.
במחיר מספיק גבוה של נפט ינצלו גם אותם.
3. אפשר להשתמש לתחבורה כבר היום בתחליפי נפט - גז טבעי, מתנול המופק מצמחים ועוד..
4. הצבא האמריקאי מתכונן לתרחיש הזה - הוא משקיע הרבה משאבים במחקר בנושא תחליפי נפט ואנרגיה מתחדשת בכלל - צה"ל יכול בהחלט ללכת בדרך דומה.
5. בגלל שהנפט לא יגמר ביום אחד, אלא יהיה תהליך מתמשך של עליית מחירים, לעולם יהיה זמן להתכונן ולמצוא תחליפים - מה שכבר עושים כמה שנים ברצינות רבה.

בעניין האזרחי, אין מה לדאוג.
בוודאי שמעת עליהם: www.betterplace.com
לפי החברה, כבר השנה יעלו מכוניות חשמליות על הכביש. ועד 2020 ישראל לא תהיה תלויה יותר בנפט.

אני מאמין שמנוע חשמלי מבוסס מחולל טעינה מימן יביא את הגאולה לעולם,

או טנקים עם מנוע גרעיני

או סכינים גרעיניות!

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

השאלה איך הצבא צריך להתמודד- להכין מאגרים ענקיים? להערך להחלפת מנועים? איזה מנועים בכלל יכולים להיות רלוונטים?

הרבה לפני שמגיעים לרמה הטכנית של איך פועלים בסביבה של מחירי דלק גבוהים, צריך לחשוב איך סביבה כזו תיראה בכלל.
למשל- ארה"ב תלויה מאוד בדלק מיובא, גם לכלכלה וגם לביטחון. קפיצה במחירי הנפט תכניס אותם למשבר כלכלי ותקשה עליהם מבצעית- אבל מצד שני, תעלה עוד יותר את חשיבות המזה"ת מבחינתם (מחירי נפט עולים--> האיזור חשוב עוד יותר בכלכלה העולמית). ברור שאיראן, בתוספת הכנסה של מיליארדי פטרו-דולרים, תנסה לבדוק את הגבולות של ארה"ב. אם נתפרע קצת, אפשר לחשוב על מכירה של צוללות תקיפה גרעיניות אמריקאיות לישראל, במאמץ לשמור על היציבות באזור.

ברמה הטכנית, צבא בסביבת מחירי נפט גבוהים צריך להיות מבוסס על נשק מדויק+ מערכות שו"ב ומודיעין, ולא על הנעת מאסת כוחות באוויר וביבשה. זה הכיוון של צה"ל בכל מיקרה.

אם יש לך גז טבעי, פחם או פסולת אורגנית - אתה יכול להפוך אותו לדיזל ולדס"ל (ובנזין) סינטטי (תהליך פישר-טרופש). דלק סינטטי יהפוך לכלכלי כאשר מחירי הנפט יהיו גובהים מספיק ובלי סיכוי לירידת מחירים. כבר היום נבנים מתקני פישר טרופש מסביב לעולם.

ארה"ב מפיקה הרבה מהנפט שלה מחולות הביטומן של אלברטה, קנדה. יש שם המון נפט.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

בינתיים נראה שעושים בדיוק ההיפך.
המגמה בצה"ל ובעולם בפרט היא להוסיף עוד ועוד מיגון לכלים ולהעלות את המשקל שלהם וכמובן גם את צריכת הדלק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי zivlon בינתיים נראה שעושים בדיוק ההיפך. המגמה בצה"ל ובעולם בפרט היא להוסיף עוד ועוד מיגון לכלים ולהעלות את המשקל שלהם וכמובן גם את צריכת הדלק.

טוב, אבל זה רק בגלל שרכב שהושמד בשדה הקרב על צוותו מועיל הרבה פחות מרכב שמבזבז דלק.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

באיזה שהוא שלב בעתיד, יעברו לרק"מים חשמליים עם גנרטור דיזל.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

בוא ניקח קצת פרופרציה:
- טנק אברמס, זללן דלק ידוע לשימצה, עושה 0.6 מייל לגלון.
- בגלל שזו מכונה מורכבת, אחזקתה עולה כיום כ-300$ לכל מייל.
- בחבית נפט יש 42 גלון, כלומר היא מספיקה ל-25.2 מייל (נניח שאין אבדן בזיקוק).
- כדי שמחיר מייל נסיעה באברמס יעלה ב-10% (30$), מחיר הנפט צריך לעלות ב- 25.2*30=756$, בערך פי 10 מהמחיר היום! ברור ששינוי כזה במחיר הנפט ישפיע על הכלכלה הרבה יותר מאשר הצורך להשקיע עוד 10% בתקציב הפעלת הרק"מ.

כלומר, הידלדלות/התייקרות הנפט תביא לבניית כלים יעילים יותר או כאלו שמונעים באנרגיה אחרת, אבל ההשפעה המשמעותית תהיה למעבר לסוג חדש של כלכלה- כזו שבה אתה גר יחסית קרוב לעבודה, לסידורים, ולמקורות המזון כי הנסיעות וההובלה פשוט יקרות מאוד. נסיעות לחו"ל יחזרו להיות עיניין לעשירים או למהגרים. % גדול מאוד מהכלכלה יעבור לסייברספייס. יהיו טנקים, מסק"רים, מטוסי קרב וכו' והם יהיו דומים למדי לאלו של ימינו (כי לא תהיה טכנולוגיה אחרת)- אבל במספרים קטנים יותר, כי הכלכלה לא תוכל לתמוך בצבאות גדולים ומתקדמים, עם ציי המשאיות ומטוסי המטען שנדרשים לתמוך בפריסה שלהם בחו"ל.

כאשר כותבים על עלות אחזקה, לרוב היא לא כוללת עלות דלק, עלות תחמושת או עלות תיקוני שבר (בעקבות פגיעה) או שכר כ"א וכדומה. נתונים אלו מפורסמים בסעיפי תקציב אחרים. כלומר, 300$ זה רק הטיפולים השוטפים.

אין ספק, שכוחות השיריון יכולים לספוג עלויות דלק גבוהות יותר מבלי להשתנות. (להקטין פעילות, או להקטין סד"כ איננו שינוי מבחינתי). אבל גם לזה יש איזשהו גבול. המעבר נקודת הגבול הזו היא נושא האשכול.

כאשר יגמר הנפט המאובן הטבעי, וכל האלטרנטיבות שלו בטבע, כנראה יתחילו לייצר דלק סינטטי.
עלות הדלק הסינטטי תלויה בעלויות האנרגיה. מפני שמוצרי נפט תמיד יהיו הדרכים הנוחות ביותר להחזיק לשמר ולנייד אנרגיה - לזמן ארוך.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

אין ספק, שכוחות השיריון יכולים לספוג עלויות דלק גבוהות יותר מבלי להשתנות. (להקטין פעילות, או להקטין סד"כ איננו שינוי מבחינתי). אבל גם לזה יש איזשהו גבול. המעבר נקודת הגבול הזו היא נושא האשכול

הרבה לפני שמחיר הדלק יגיע לנקודת הגבול לאי-כדאיות להפעלת שריון (שהוא ממילא פלטפורמה יקרה מאוד), כבר לא יהיה כדאי לפרוס דיוויזיה במרחק רב מבסיסה, לסוע 50 ק"מ לכל כיוון לעבודה, לאכול סושי מסלמון שהוטס מנורווגיה, לטוס לתערוכה בארה"ב, לתת למ"פ רכב צמוד וכו'.

אין ספק, שמחסור בנפט מאובן, יגרום למשבר אנרגיה, שישנה מאוד את סגנון החיים שלנו, בדיוק כפי שכתבת.
כל הודי או סיני רוצה לחיות ברמת החיים של ארה"ב. שזה מכונית לכל פועל או פועלת. חשוב על הביקוש לדלק!.

אבל אני אופטימי, שמצד אחד עלויות סינטזה של דלק, יורדות בהדרגה. מהצד השני ישנם פיתוחים מבטיחים בתחום מקורות אנרגיה חלופיים, המבטיחים ניצולת גדולה יותר או קיבולת גבוהה למצברים וכד'... . האם מקורות האנרגיה החלופיים והדלק הסינטטי יפגשו? מתי? ובאיזו עלות? אלו שאלות פתוחות.

לפי התרחיש הטוב, נהנה מאותה רמת חיים, אם לא טובה יותר - בלי נפט מהאדמה. כלומר, בעוד 10 שנים לדוגמא, נפט סינטטי / מכונית חשמלית יהיו כלכליות יותר מאשר מנועי בעירה פנימית ונפט מאובן.

במקביל, תמיד אפשר לחלום על איזשהו פיתוח מהפכני ולא צפוי. פתאום יתחילו לתדלק מטוסים עם מימן... (לא לנסות בבית!).

בעוד 10 שנים, הטנקים ימשיכו לעבוד על דיזל, אבל יהיו חסכוניים יחסית להיום.
בעוד 50 שנה, לטנקים יהיו מקורות אנרגיה חלופיים, וינועו על שש או שמונה רגליים.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

נכון להיום ישנו מפעל ראשון בעולם (בארה"ב) לייצור דלק סינטטי באופן מסחרי (מסוג אתנול),
כאשר עלות הדלק בשערי המפעל הינה רק 2 דולרים לגלון (והמחיר ממשיך לרדת מדי שנה).

היות ואתנול יעיל פחות מבנזין (שמופק מנפט), מקובל לומר שהעלות לאותה יחידת אנרגיה
מגלמת עלות כדי סדר גודל של כ- 2.5$ אמריקאי לגלון בנזין.

קרי:
מחירי דלק סינטטי נכון להיום כבר שווים לעלות בנזין שמופק מנפט, וזאת כאשר מחיר חבית
נפט עומד סביבות 80-100$ .

אם כן, המחסום היחידי שנותר בין האנושות לבין הנעה בדלק סינטטי מסוג אתנול, הוא איננו עוד עלות הפקתו,
כי אם שתי הנקודות הבאות:
1. הקמת תשתית יצור מסחרית - בהיקף כזה המסוגל לספק דלק לצריכתו של כל העולם
(התשתית הינה למעשה לא רק המפעלים כי אם גם התשתית החקלאית לייצור חומר הגלם הדרוש).
2. הסבת צרכני הדלק (כלי רכב ותעופה) לבעלי יכולת תנועה בדלק שכולו 100% אתנול.
אם יחלו כבר מהיום לייצר כלי רכב דו-דילקיים (שבנתיים ינועו על בנזין וכאשר אתנול יהיה זמין יעבדו
עימו ללא צורך בהסבות למינהן) יהיה מעולה.


כל שתואר לעיל הינו רק חזית אחת מני רבות:
א. ישנה במקביל גם חזית נוספת עליה טרם דברנו, והיא יצור ביו-דיזל.
ביו דיזל הינו למעשה שמן צמחי, שניתן להפיקו מכל צמח שמניב שמן: החל מסויה, המשך בחמניות וכלה בשמן
שמופק מאצות ים (המהווה את ה-חזית הטכנולוגית).
כמעט כל מנוע דיזל מסוגל לעבוד על ביו-דיזל (או שדורש שינויים קלים בכדי לעמוד בדרישות).
ב. הנעה באנרגיה חשמלית - כאן ידוע הפרויקט הגלובאלי של שי אגסי:
אנחנו לא מדברים על העתיד הרחוק, אלא על התחלת הטמעה מסחרית כבר בשנה הבאה 2012,
כאשר תוך שנים בודדת ניתן יהיה להחליף חלק לא מבוטל מצי-הרכב בכלים מבוססים הנעה חשמלית.
ההערכות התשתיתית תדרוש עמדות טעינה בפריסה ארצית, ושדרוג יכולת הפקת החשמל בתחנות הכח.


אלו הן שלושת החזיתות שרצות כיום, הם אינן עתיד רחוק, אלא תולדה של הבשלה איטית כאשר שורשיה העקריים
נמצאים אי שם כ- 10 עד 15 שנים אחורה (שנות ה- 90).


ישנו ברשותי קובץ PDF שמתאר עבודת מטה מקיפה של משרד הבטחון האמריקאי:
זו מתארת את צבא ארה"ב "בעידן של אחרי הפטרוליום",
ובהתאם את הערכותו של משרד הבטחון האמריקאי לצבא מונע דלק סינטטי.

ציטוט:

נכון להיום ישנו מפעל ראשון בעולם (בארה"ב) לייצור דלק סינטטי באופן מסחרי (מסוג אתנול), כאשר עלות הדלק בשערי המפעל הינה רק 2 דולרים לגלון (והמחיר ממשיך לרדת מדי שנה).

קראתי במאמר פופולרי שהבעיה ההיא שבשיטות החקלאיות המתועשות של ימינו, גידול התירס+שינוע+זיקוק האתנול צורך יותר אנרגיה משיש באתנול המתקבל.

ציטוט:

Located in the premier corn-growing region of the world, scientists at Iowa Stat University (Reilly,1988) state that ethanol production is an energy negative. Ethanol production survives by the grace of a subsidy by the U.S. government from taxpayer dollars. Continuing the production of ethanol is purely a device for buying the midwest U.S. farm vote

בכל מיקרה, גם אם תימצא דרך לגדל תירס ולזקקו לאתנול עם פחות נפט, עליית מחירי הנפט עדיין תעלה את מחיר האתנול- לא בטוח ש"המחיר ימשיך לרדת מידי שנה"..

כמו כן, כדוה"א סובל לא רק ממחסור בנפט אלא גם במחסור במזון- מחירי התירס (וה-"ביו" ב-"ביודיזל") יעלו כשחלק גדול יופנה לייצור דלק סינטטי (מעבר לעובדה שציינתי, שדלק מאובנים מהווה % מסוים בעלות המוצרים החקלאיים עצמם, בצורת דלק למיכון חקלאי וחומר גלם לחומרי הדברה ודשנים).

ציטוט:

If the fertilizers, partial irrigation [in part provided by oil energy], and pesticides were withdrawn,corn yields, for example, would drop from 130 bushels per acre to about 30 bushels..The additional hundred bushels has been produced from "ghost acres" which do not exist except in the form of the fertilizers, largely made with natural gas, and oil for pesticides. When the "ghost acres" provided by oil and natural gas no longer exist, the agricultural productivity will be dramatically reduced

תעשו גוגל על משק הדלק לתחבורה בברזיל.
מה שקורה בארה"ב זה ממש ממש לא ניצנים ראשוניים.

לפי ויקיפדיה, בברזיל

ציטוט:

EROEI (Energy Return over Energy Invested) for sugarcane ethanol is about 8

בעוד שבארה"ב, עבור תירס, היחס הוא 0.6 (כלומר, משקיעים באתנול יותר אנרגיה משיש בו). מי מהמספרים נכון יותר לייצור אתנול גלובלי? האם האזורים הטרופיים יהפכו לנסיכויות הנפט של המאה ה-21?

בארה"ב מדובר על EROEI של 1.5-2 בהפקה מתירס. בברזיל זה 8 ואפילו 9 בהפקה מקנה סוכר.

וכן, לא מעט מדברים על העובדה שמעבר לכלכלת אתאנול יזרים כספים לחקלאים במדינות נחשלות במקום לנסיכים במזה"ת. בטח גם במקרה הזה, דיקטטורים מקומיים ירכזו לידיים שלהם את ההון, אבל עדיין מדובר על הזרמה של כסף למדינות שצריכות אותו ושהפיזור הגיאוגראפי שלהן גדול בהרבה מזה של מדינות אופ"ק.

צר לי אך אתה ו- ishpuz אינכם מעודכנים:
יצור אתנול מתירס וקני סוכר נחשב האתמול.

החזית כיום מתבססת על יצור cellulose ethanol
כאשר על הפירוק אחראים אנזימים, שעד לא מזמן עלו הון וגרמו
לכך ששיטה זו לא היתה כדאית מבחינה מסחרית.

פריצות דרך טכנולוגיות והורדת דרסטית בעלות יצור האנזימים שינתה את התמונה מקצה לקצה.

cellulose ethanol זו הדרך היעילה, הזולה, והנקיה ביותר לאתנול,
כאשר אין פגיעה כלל במקורות המזון!

יתרה על כך, כל חומר גלם קביל, החל מניירות וקרטונים (תרומה למחזור ולסביבה נקיה)
וכלה בשיחים שגדלים טבעית ללא מגע יד אדם, ללא חומרי הדברה וללא צורך
בהשקיה: זורקים את השיח לגדול בחולות, השיח עמיד כמעט בכל מזג אויר,
אחרי זמן מה קוצרים אותו ומזינים למפעל.
קרי: גם מחיר הגידול החקלאי כחומר גלם יירד דרסטית.

לא רק אלא שהגידולים (השיחים) בעת גדילתם (תהליך פוטו סינטזה) סופחים למעשה את הקרבון מהאויר
שבתורו חוזר לאויר בעת בעירת הדלק. יש כאן סייקל שחוזר על עצמו ללא תרומה
ממשית של קרבון לאטמוספירה - קרי: כמעט מיצוי מושלם של 100% מחזור של קרבון מהאויר ובחזרה בעת
בעירת הדלק. אתה מכיר תהליך יצור דלקים יותר ירוק מזה ?

המחיר של 2$ לגלון בשערי המפעל מתייחס לטכנולוגיה זו וזה מה שמדהים,
שלראשונה בהסטוריה שנת 2010/2011 סימנה את ההגעה לנקודת שיווי המשקל
בה יצור דלק מסוג אתנול שווה ערך למחיר דלק כאשר חבית נפט נסחרת סביב
80-100$ לאחת. ולא רק, אלא שזה דלק נוזלי מקביל לדלק מאובן מבחינה אפליקטיבית ונקי כמעט לחלוטין וזה בונוס שלא היה קודם לכן כאשר המיצוי היה
מקני סוכר או תירס.

תתחיל ללמוד - חסרות לך משהו כמו 5 שנים לפחות של התקדמות טכנולוגית שאתה מפספס פה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Cellulosic_ethanol

ועוד לינק לנושא:
http://www.newenergyworldnetwork.co...uel-enzyme.html

תודה!

יש לי הרגשה שאתה נמצא 5 שנים בעתיד (במקרה האופטימי). ייצור אתנול מתאית הוא אמנם הדבר החם הבא אבל כרגע מדובר בעיקר בהקצאת כספים למחקר, בהודעות נרגשות לעיתונות ובמפעלים מסחריים שמאחר והיקף הייצור שלהם, הקיים והמתוכנן עומד על בערך פרומיל מהיקף ייצור האתנול בארה"ב הם לא הרבה יותר מפיילוט. זה לא תעשייה, זה סטארט-אפים שיש להם עוד דרך ארוכה לעשות עד שיהיו מרכיב קצת יותר מזניח בכלכלת האנרגיה.

כאשר מדברים על דלק סינטטי synfuel, מדברים על בנזין, סולר, קרוסן שמקורו בסינ-גז. פחם או גז טבעי (גם אשפה וביוב).

לרוב, אתנול מופסק בתהליך ביולוגי, מתסיסה של סוכר או עמילן תירס. לכן קוראים לו ביו-דלק. biofuel.

בעתיד כנראה, ישלבו את השניים: חלקי הצמח שאפשר להתסיס - יותססו לאתנול. השאר ישרף לסינגז שיהפוך לבנזין, סולר, קרוסן.

זה נכון שביו-דלק יקר להפקה. אבל אתה לא יכול לעקוף את הצורך בדלק, מקור אנרגיה שאתה יכול לקחת איתך במיכל, או לשמור במיכל גדול במשך שנים, למקרה שתזדקק לו. לכן יהיה צורך בדלק כל עוד אי אפשר לסחוב מקור אנרגיה או מצבר אנרגיה זול וקל משקל כמו האנרגיה האגורה בדלק הכימי. זה כל העיניין בדלק, מכשיר לאגירת אנרגיה והולכתה, במקום כמקור אנרגיה כפי שהיא היום, מנפט מאובן.

מחיר הנפט הסינטטי יהיה יקר מאוד, אבל סופי. מחירו יהיה תלוי בעלות האנרגיה המופקת ממקורות אחרים.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ראה התייחסותי מעלה לקודמים בשרשור אשר מכניסה גם אותך להבנה, שאינך מעודכן כלל בחידושים האחרונים בתחום. התחיל לקרוא בבקשה את הלינק אליו הפנתי.

כשממשלת אמריקה החליטה להשקיע בייצורו לפני מספר שנים, והפנתה תקציבי על לכך, מה שגרם להמון חקלאים לעבור מייצור חיטה ושאר ירקות לתירס להפקה, ואז עלה המחיר של הלחם וכל מוצרי הבסיס לאנשים הפשוטים וגם לאלו שיש להם (אחת הסיבות שהפילו את הכלכלה האמריקאית ב2007)

אז גם אם מחליטים לייצר אתנול\ מתנול, זה משפיע ישירות על הכלכלה שהיא בעצם מניעה ממשלות וצבאות לצאת למלחמה או להתצמצם

עד כמה שידוע לי, מדובר בפרופגנדה של בעלי עניין שמאויימים מהאתאנול.
הביקוש לתירס לאתאנול בארה"ב תרם אמנם לעליית מחירי המזון בשנים שלפני המשבר הכלכלי אבל בשיעור זניח. אני זוכר מספרים של בערך אחוז עד שניים של עליית מחירים בשנתיים-שלוש במחירי המזון שנגרם כתוצאה מהביקוש לאתאנול.

מה על עליית מחירי הבגדים כתוצאה מדילול בגידול הכותנה?

ונכון שאלו אחוזים נמוכים כל כך שכמעט ולא מורגשים בכיס, אבל הם משנים לגמרי את כל התל"ג לנפש הממוצעת, וזה בהסתכלות של ממשלות בא בחשבון

לא לקחתי בכלל בחשבון את החיטה כי היא לא קשורה לנושא. הדיון המרכזי בארה"ב התמקד בתירס, שהוא גידול שמשמש גם למזון וגם לאתאנול.
ושוב, המסקנה בארה"ב הייתה שמרכיב העלייה במדד המחירים לצרכן שנגרם מהביקושים של תעשיית האתאנול הוא קיים אך נמוך. למעשה, מרכיב הרבה יותר משמעותי ממנו היה העלייה העולמית במחירי הנפט בשנים ההן וההשפעה שלה על מרכיבי הייצור וההובלה של המזון ושאר מוצרי הצריכה.

נשמע הגיוני,

אז בא נאמר שמעכשיו יתחילו להתמקד יותר בייצור תירס להפקת אתנול כדי שהצבא יוכל לזוז, מאיפה יהיה אוכל?

מה שאני מנסה להבהיר זה: האם יש סיבה להסתמך על אתנול כשהשיקול של ההפקה הוא על חשבון מה יאכלו אנשים, בלי קשר לעליית המחירים שתהיה, אם חלק גדול בעולם יעבור לשימוש באתנול יהיו הרבה יותר שדות שיגדלו תירס על חשבון מחיה מינימלית, מה שלא סביר שהעולם יתן לזה לקרות

לכאורה, אפשר להפיק אתנול גם מחלקים של הצמח שאינם ראויים לאכילה. כמו שבבי עץ, גבעולים של תירס וכדומה.
לאתנול כדלק יש בעיות נוספות. הוא דליק יותר והוא מועדד חלודה. לכן מוהלים אותו עם דלק רגיל. אתנול בלבד לא פותר שום בעיה.

שני הפתרונות הסבירים ביותר, שאין יותר נפט:
1. סינטזה של מוצרי נפט, מכל דבר שעשוי מפחמימנים. אפשרות אחרת, רחוקה יותר: הפקה של מוצרי נפט משמנים צמחיים, או מעצות. (הרבה יותר פשוט, לשרוף את הצמחים האלה, להפיק גז שמימנו אפשר לסנטז נפט).
2. פיתוח של מצברים חשמליים בעלי קיבולת, צפיפות אנרגיה, משקל נמוך המספיק כדי לאגור חשמל לנסיעות ארוכות.

אני לא מאמין במימן כדלק למכוניות (מתקנים אחרים כן, אבל לא מכוניות).

הפתרון, כנראה, יהיה משולב. גם יפיקו נפט סינטטי, גם יהיו מצברים טובים יותר למכוניות חשמליות.
כמו כן, אסור לקבור את האנרגיה הגרעינית. עוד נראה אותה הרבה, עם כורים קטנים וסוללות גרעיניות.

כל אלו, לא קורה, היום בגלל שמחירי הנפט לא גבוהים מספיק. אבל רבים חושבים קדימה וההשקעה בתחליפים גדלה מאוד בעשור האחרון.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

לא נראה לי שהתסריט הזה יתממש. קודם כל בגלל שתירס לאתאנול הוא לא פתרון יעיל במיוחד והוא מתקיים רק בגלל רגולציה מאסיבית בארה"ב שמתבטאת בסובסידיות למגדלים מקומיים ובמיסוי על אתאנול מיובא.
אני לא רואה מצב שבו מחירי המזון הופכים לבלתי אפשריים ואנשים גוועים ברעב בגלל שחקלאים מגדלים תירס (או גידולים אחרים) לאתאנול בגלל שחוץ מהתערבות ממשלתית לשינוי הרגולציה, השוק עצמו לא ייתן לזה לקרות. אם תירס למזון יתייקר לרמה מסויימת, יהיה יותר רווחי לחקלאי למכור למזון ולא לאתאנול.

בכל מקרה לטווח הארוך יימצאו כבר פתרונות יעילים וכלכליים יותר משימוש בגידול כמו תירס, דוגמת תחום האתאנול מתאית שכבר דובר בו בשרשור או דיזל מאצות, שיותר רלוונטי לצריכה צבאית (ושיש בו פיתוחים מעניינים שרלוונטים גם לספיחת גזי חממה מתחנות כח וכו').

ואגב, אם כבר יש ממה לחשוש מצמיחת שוק האתאנול זה מתופעת בירוא יערות גשם בברזיל (ובכלל) לטובת גידול קנה סוכר לאתאנול, דבר שמשפיע שלילית על גזי החממה.

אני חולק עליך בעניין זה:
אנשים לאו דווקא יגורו קרוב למקום עבודתם - כי זה סותר את אחד מעקרונות הכלכלה המודרנית: "התמחות". לשם המחשה העקרון אומר שאם בעבר רופא היה מרפא את כל סוגי המחלות - היום יש רופא שמומחה לטיפול מסויים באיבר מסויים. (לאחרונה שמעתי על רופא שמומחה בניתוחים פלסטים רק של כפות הידיים).
בעניין עיקרון ההתמחות לא ילכו אחורה ( אלא רק יקצינו את המצב הקיים) וכל מקום עבודה ירצה את העובדים שהכי מתאימים לו בדיוק. ומה יהיה על זוג שהבעל עובד בת"א ואשתו בירושלים?

אז מה יקרה?

יעברו בכל מה שניתן לעבודה מרחוק, לעבודה באמצעות שיחות וידאו, למכירה דרך האינטרנט, למכירת קבצים ולא דיסקים וכו'.
אנשים יבואו לעבודה רק אחת לשבוע או אחת לחודש אם בכלל וכל שאר הימים יעבדו מרחוק.
(כמובן שעדיין ישארו מעט עבודות שבהן יהיה קיים מרכיב שתלוי במיקום פיזי והן תהיינה יקרות מאוד. במשך השנים חלקן בתל"ג ילך ויפחת).
כמובן שגם כל מערכת החינוך תהיה בלימוד מרחוק (כפי שקיים כבר היום באיזורים נדחים של אוסטרליה, קנדה ועוד).

מבחינה צבאית: פשוט יעברו לפלטפורמות לא מאוישות כך שהן תהיינה קטנות יותר וממוגנות פחות וצריכת האנרגיה שלהן תהיה נמוכה ותוכל להתבסס על מעט דלק או אנרגיה סולארית.
כמובן שבר היום חלק גדול מהלחימה לא מתנהל בשדה הקרב ע"י הנעת דיוויזיות משורינות אלא ע"י וירוסים במחשב, לו"פ, תקשורת וכו'

ציטוט:

אני חולק עליך בעניין זה: אנשים לאו דווקא יגורו קרוב למקום עבודתם - כי זה סותר את אחד מעקרונות הכלכלה המודרנית: "התמחות". לשם המחשה העקרון אומר שאם בעבר רופא היה מרפא את כל סוגי המחלות - היום יש רופא שמומחה לטיפול מסויים באיבר מסויים. (לאחרונה שמעתי על רופא שמומחה בניתוחים פלסטים רק של כפות הידיים). בעניין עיקרון ההתמחות לא ילכו אחורה ( אלא רק יקצינו את המצב הקיים) וכל מקום עבודה ירצה את העובדים שהכי מתאימים לו בדיוק. ומה יהיה על זוג שהבעל עובד בת"א ואשתו בירושלים?

האם "עקרונות הכלכלה המודרנית" עבדו כשהאימפריה הרומאית קרסה, כשבריה"מ התפרקה, כשארה"ב נכנסה למשבר הכלכלי של 29', כשגרמניה ואנגליה היו במצור ימי במלחמת העולם השניה וכו'? נניח וצמצום היצע הנפט יעלה את מחיר הדלק ל-15 ש"ח לליטר, ואת סל המזון של משפחה ממוצעת מ-2000 ש"ח בחודש ל-5000 ש"ח בחודש- פתאום יירד מאוד הביקוש לניתוחים פלסטיים של כפות הידיים וכו'. המון עסקים "מתמחים" ייסגרו, כי לאנשים פשוט לא יהיה כסף פנוי לבילויים.

בעשרות השנים האחרונות אנו בתהליך של מעבר מכלכלה של מוצרים פיזיים לכלכלה של מוצרים "לא פיזיים": מוצרים עתירי ידע, מיחשוב, מוצרים של קניין רוחני (מוסיקה, ספרות, אומנות וכו')
אנשים עובדים פחות שנים ולומדים יותר שנים (שוב פחות כלכלה "פיזית")
אנשים מוציאים חלק גדל והולך מכספם על "מוצרים" שאינם פיזיים או שהמרכיב הפיזי בהם שולי.
בעבר כמעט 100% מהכסף שימש לאוכל, ביגוד וכו' והיום הרבה יותר משמש לחינוך, פנאי, תרבות, וכיו"ב.
תהליך זה לא ידלג על הצבא!
הצבא ישתמש ביותר מודיעין, ידע, מיחשוב וטכנולוגיה והרבה פחות בפלטפורמות ענקיות מפלדה שצורכות עשרות/מאות ליטרים של נפט ליום.

בתיאוריה, אתה יכול לנצח כל מלחמה עם 3-5 מתנקשים / חיילי קומנדו. שיכולים להופיע בלילה באוהל מצביא האויב, שיכולים ללחוץ חזק על נקודת תורפה של האויב, שיכולים להפיל המון פלישתים במעבר צר עם שתי קשתות בלבד.

ייתכן, והטכנולוגיה תאפשר מבצעים כאלה, לעיתים קרובות יותר.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה