לוחם בקומנדו הימי נפצע אנושות במבצע חשאי שעשתה השייטת לאחרונה רחוק מתחומי ישראל. למרות פציעתו הקשה של הלוחם, המבצע הסתיים בהצלחה. "מדובר בלוחמים אמיצים שיודעים כי הם נכנסים לעיתים ללב הסכנה", אמר קצין בצה"ל

לוחם של שייטת 13 בקומנדו הימי נפצע באורח אנוש, במהלך מבצע חשאי שעשתה השייטת לאחרונה מחוץ לתחומי ישראל, כך נודע היום (חמישי). למרות הפצוע האנוש, מפקד הכוח, שהוא בכיר בשייטת, החליט להמשיך במבצע שהסתיים בשלום. הכוח חזר לישראל.

"לוחמים מהשורה הראשונה". שייטת 13

המבצע יצא לפועל הודות למידע מודיעי שהתקבל. קצין בצה"ל מסר כי פרטי המבצע עצמו ישארו סודיים, וכי לא ניתן לפרט על התקרית שבה התרחש האירוע, למעט העובדה שהלוחם אכן נפצע.

"מבצעים כאלה הם מורכבים מאוד ומתוכננים בקפידה, לעיתים על ידי הכנות בארץ", אמר הקצין. "יש להבין כי הלוחמים הם מהשורה הראשונה של חיילי ישראל. מדובר בלוחמים אמיצים שיודעים כי הם נכנסים לעיתים ללב הסכנה הרחק מגבולות ישראל".

בחודש נובמבר האחרון התייחס מפקד חיל הים, אלוף אליעזר מרום (צ'ייני), לפעולות חשאיות של שייטת 13. מרום הסביר כי "בעת האחרונה פעלה השייטת במספר רב של מבצעים בהם פעלו בזמן קצר וביצירתיות, מרבית הפעולות לא נחשפו וכך תישארנה".

שייטת 13 היא אחת היחידות המבצעיות והפעילות כיום בצה"ל. אירועי המשט למרמרה, הם דוגמא אחת לפעולה שביצעו לוחמיה. מומחיותה של השייטת היא העבודה בטווחי זמן בלתי הגיוניים.

גורם בכיר בשייטת סיפר אמש כי כיום מסוגלת היחידה להעביר את בסיסה תוך מספר שעות בודדות לכל מקום בארץ, כאשר לוח זמני היחידה צפוף והיא עוברת ממבצע למבצע ואף פועלת במספר מבצעים במקביל. בשייטת 13 פועלים גם מעבר לקווי האויב ובמרחק רב מאוד מחופי מדינת ישראל אולם על מבצעים אלה לא ניתן יהיה להרחיב

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=779684

מלבד העובדה שאכן נפצע לוחם, כל יתר ה"ידיעה" הזו היא קשקוש מוחלט.
הוא ראה "עובדה" שם היועצת הארגונית/פסיכולוגית של היחידה סיפרה על מבצע בו נפצע קשה לוחם, ויצא בידיעה?? איזה עורך אישר את זה? פשוט מצחיק

מסכים איתך לחלוטין - מדובר במחזור של מידע שהתפרסם אתמול בעובדה ונראה כי לא נעשה שום תחקיר מצד המפרסם. ובהקשר הזה ארצה לציין שהתוכנית אתמול של אילנה דיין הייתה מעניינת מאוד והציגה דברים שמעולם לא הוראו בטלוויזיה (למיטב ידיעתי). חורה לי שאין מזכירים זאת בפורום, מאחר ועל התחקירים הפחות טובים דאגו לדבר, ולעקוץ את אילנה על חוסר חדשנות ומיחזור ידיעות. והנה עד שבאה כתבה מעולה - אין היא מוזכרת אלא באשכול על ידיעה שמוחזרה מתוכה.
גם אני מודה שאילנה לא פעם מבטיחה סקופים ולבסוף מציגה דברים שהיו ידועים כבר. אך אני חושב שהפעם התעלתה על עצמה, וזה ראוי לציון וייזקף לזכותה.
ממליץ למי שמורעל על השייטת לראות את הכתבה. יש בה הרבה מידע על מסלול הלוחם וניתן לקבל מושג על השגרה בה.

... זה רק מראה שאי אפשר "למכור" ידיעות ממוחזרות לעם החכם היושב בציון.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

איך זה לא הגיע לתקשורת בחו"ל? יש קרב יריות, בין 2 ארגונים למיניהם נניח .
הארגון לא יוצא בהודעה כזאת או אחרת שהייתה לחימה?

המדינה היא שלנו ומה שנעשה הוא מה שיהיה

1.שהפציעה היא כתוצאה מקרב יריות (יש גם תאונות מבצעיות)
2.שהארגון השני בהכרח רוצה בפרסום הארוע.

אפרופו הכתבה אמש
במהלך הכתבה (לקראת סיומה) צוין שנורו 70 יריות ע"י הכוח למרכז מסה.
רק 9 הרוגים?
כנראה שתוספת זו ("למרכז מסה") היא כבר תוספת של הכתב...

אם אני זוכר נכון, בכתבה נטען כי בסך הכול נורו 308 כדורים, 70 מתוכם למרכז מסה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

המספרים שציינת נשמעים לי נכון (מהזיכרון).

אינני רופא, אבל גם אם לא כל כדור למרכז מסה גורם למוות, עדיין היחס בין כמות הכדורים שנורו לבין כמות ההרוגים לא ברור .

אתה לא יודע מה היה שם. אולי היו מספר יורים על כל מטרה? אולי היה מקלען?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

יודע שהירי מתבצע בשתי יריות כל פעם
ובטח יודע גם שממרחק בינוני ומעלה חלק מהכדורים אינם פוגעים
ככה שממש לא נכון לנסות לחשב מס' ההרוגים לפי מס' הכדורים שנורו למרכז המסה
מה גם שהיו גם לא מעט פצועים................

הירי מתבצע בשתי יריות כל פעם - כתב שקדי,
ואני בקריצה מוסיף : אתה ענתיקה, יא שקדי (וכאן אייקון של סמיילי מחייך).

מטחים יורים כבר מזמן בשלשות שקדי

! This is Sparta

גאד דאממיט.....מתי הם שינו את זה??
וגם זה מראה בוודאי איזה ענתיקה אני.........

ענתיקה אבל פוגע?...
פעם, במהלך הכשרה שהעברנו במסגרת ביטחונית מסויימת, הגיע אלי במפתיע קודקוד בכיר מאוד(הגיע אלינו לראש הפרמידה מיח' שנחשבת לטופ שבטופ במשימות שהשתיקה יפה להן...) לביקור במהלך תרגילי הפתעה.
שאל אותי אם יכול לנסות את הנשקים החדשים... נכנס למצב שלא ראיתי מעולם-כולל בספרות מקצועית -ונראה כמו משהו שלקוח ממלחמת העולם ה1, אבל הפגיעות...איזה פגיעות!

אחרי שהלך עשיתי חשבון נפש בנוגע לכל הדוגמנות שקיימת בתחום..

מצטרף לרעיון.

כשמדתי לירות באקדח, בצבא, חוקי האחיזה העמידה וכו היו נוקשים מאד... "ככה עושים".
פגעתי בינוני.

לימים, הייתי כבר לוחם, הגיע להרביץ בנו תורה מישהו שיודע את מלאכת האקדח, ושאל אותי: למה אתה מחזיק ככה?

השבתי בנימוס כי ככה לימדו בביה"ס המכובד...
מיד הבנתי מה הולך לקרות - עמדתי נוח, החזקתי נוח, והפכתי ל"לאקי לוק".

(אגב, לימים במסגרת אחרת, מראש התפיסה היתה: "נוח לך? אתה פוגע מצויין? אין בעיה עקרונית כל שהיא?- אז תמשיך!)

בצבא לימדו אותנו שיטת ירי מסויימת שהתאימה לסוג האקדח שהיה לנו.
אחרי הצבא במסגרת ממלכתית למדנו ניגזרת שלה שניקראת "ירי סלקטיבי" בקורס שארך מספר חודשים, כל יום תירגלנו מאות פעמים יבשים ורטובים "ניתקלת! כניסה למצב ותק תק תק למרכז המסה".
בתום הקורס כשכולנו רמבואים עם פלסטרים לבנים על האצבעות (מי שהיה בקורס כזה מבין מה הכוונה ) וסימנים כחולים מאלפי שעות קפא"פ הגיע "פרסונה" בתחום וצפה בתרגיל סיכום שכלל ירי בעוזי ובאקדח.
הוא ניגש אל אחד החניכים שבאותו רגע ניבחן ושאל אותו למה הוא עושה את הדברים כך? החניך ענה "כי זה מה שלימדו".
הפרסונה: "וזה נוח לך?"
החניך: "כן, זה בסדר, מתרגלים.."
הפרסונה: "יש לך שיטה נוחה יותר?"
החניך: "לא יודע, אני מוכן לנסות" והוא ניסה ופגע טוב יותר
הפרסונה: "עיזבו אתכם משטויות, תעשו איך שנוח לכם העיקר שתיפגעו"

ואנחנו נישארנו מבולבלים, חודשים טחנו אלפי תירגולים על השיטה הכי מפורסמת והצלחנו בה די טוב ופתאום ביום האחרון הפכו לנו את הכל..

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אני חושב שמכיוון שאנשים הם לא "סימטרים" אחד לעומת השני, בכל שיטה בה ילמדו אותך לירות אתה תמצא, עם הזמן והתרגול, ניואנסים קטנים שיכול להיות שאפילו סותרים אלמנטים בטכניקה שלימדו אותך, אבל הם גורמים לך ספציפית לפגוע יותר טוב. אני יכול להגיד שבקורס המדריך השתגע מעבודת ההדק שלי שדי סתרה את כל מה שהוא ניסה להרביץ בנו (מטאפורית, הפירוש המילולי היה שמור למדריך אחר ), ומה שעוד יותר הפריע לו זה שרמת הירי הטכני שלי הייתה מאוד גבוהה. הוא כמובן פטר את זה בכך שהוא אמר: אם היית מקפיד על עבודת הדק כמו שלימדתי אתכם היית פוגע עוד יותר טוב! אבל אני בטוח שהצדק לא היה איתו, גם כי באמת ניסיתי לאורך תקופה לא קצרה לירות בדיוק כמו שהוא רצה וגם כי אני פשוט מכיר את הגוף שלי הכי טוב. וכמו שנאמר - אם זה גורם לך לירות יותר טוב, למי אכפת.

הוא מספר את כל קורות חייו בצבא, החל משירותו בחי"ר (רויאל גרין ג'קטס) ואז המעבר לSAS ואיתו השינוי המאסיבי בסגנון הלחימה ובין היתר, הוא מספר שכשהוא היה יורה בתנוחה מסויימת מיד תיקן אותו המדריך (וגם ציין עד כמה לא היה טעם לנסות ולהעיר למדריך שככה בעצם הוא הורגל שנים)

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

"מדריך הירי המיתולוגי שאת שמו שכחתי"
אולי דייב (עם המבטא האמריקאי הכבד: "תן לו שניים")?

אענה גם לך וגם לביטיס
לביטיס - קשה לי להאמין שהחבר'ה עלו עם מקלעים לסיפון.. אחרי הכל, הקונספציה הייתה שמדובר בפעילי שלום. בנוסף, דיברו כל הזמן על ירי סלקטיבי. איך יורים עם מקלע בצורה סלקטיבית?
לשקדי - את חלקי בקורסים ובירי באקדח עשיתי, אז אני יודע איך יורים באקדח (ואצלי כבר ירינו בשלשות :-) . בנוסף, קשה לי להאמין שהיה שם ירי לטווח בינוני כמו שאתה מגדיר. הקרבות (עפ"י עובדה) היו במרחקי 0.

אני חושב שאולי הסיבה לכך היא השלב שבו ניסו בפעם השנייה לעלות מהסירות. בכתבה מוזכר שבפעם הראשונה ניסוי לעלות מהסירות ולא הצליחו. בפעם השנייה, כבר השתמשו באש חיה כדי להרחיק את המתפרעים מהדופן...

אוקיי, טעות שלי - לא קישרתי את השאלה לכתבה הנכונה...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לא ראיתי את הכתבה, אבל, מה עם מיגון?

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

http://www.mako.co.il/tv-ilana_daya...&pId=2082585621

לעולם אשא דגלך בגאווה

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.