28-01-2011, 10:32
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
האמת שחיי די משעממים מבחינת התפניות הבלתי צפויות, אבל...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "אשכול הדברים שבהרהורי שנות העשרים חשבנו שנעשה ובחיי שנות השלושים+ ידענו שממש לא!!"
הייתי בטוח שאני "אחנוק" את הילדים עם כל מיני תחומי עניין שאני טוב בהם ושהייתי בטוח שאני אחנוך בהם את הילדים, לפחות בשביל שיטעמו קצת...
* והנה אני כבר ראוה בעיני רוחי איך עוד איזה אי אילו עשרות שנים, כשאני כבר לא ממש פה (בקבר או בסיעודית...) אחד הבנים/בת עושה סדר בדברים שלי, מוצא איזה דיסק-און-קי ישן נושן, מוצא דרך להפעיל אותו, ואחרי שעה מתקשר לאחים שלו ואומר "ידעתם שאבא ממש אהב היסטוריה?"
הייתי בטוח שיהי מה, לעולם לא אגיע למצב שבו חודשים שלמים אני חי במקצב של "כוס קפה בדקה וחצי + מילקי בשביל האנרגיה + קראית מיילים באוטובוס" בשביל לגמור את הבריאות. אני חושב שאולי זה הכשלון הגדול ביותר שלי מבחינת מה שהייתי בטוח שאמנע מלעשות.
* ככה בערך אני חי... וגרוע מזה: אני לא מוצא כוחות לשנות זאת, למרות שזה אפשרי.
_____________________________________
.
|