שבוע שעבר הלך לעולמו רבי יהודה פיאמנטה, ממקימי יחידת המסתערבים.
מעניין מאוד לקרוא.

http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=47910

מעניין!
בכתבה מוזכר מקרה שלא פורסם עד היום ואני מבקש למצוא לו סימוכין ברישומים נוספים:
בכ"ט בנובמבר היו שבעה מסתערבים בפיקוד יהודה פיאמנטה מצויים בתוך "המון ערבי מוסת" שנע לכיוון "ירושלים החדשה".
פיאמנטה חשש מפוגרום שיבצעו הערבים ביהודים אך לרשותו עמדו רק 7 רימוני רסס.
לפקודתו טיפסו הוא וחבריו לגג בניין ג'נרלי והשליכו למטה את הרימונים.
ההמון התפזר מאיר אחריו פצועים והרוגים מהפיצוצים.

הכותב לא מתעלם מכך שהבניין היה חלק מ"בווינגראד" ומרכז האפסנאות של הצבא הבריטי.

לא זכור לי ששמעתי על ארוע דומה.
התקיפה הערבית שנחשבת ל"תקרית הראשונה במלחמת השחרור" התרחשה רק למחרת ב30.11.1947 כשערבים תקפו בירי אוטובוס מנתניה לירושלים בסביבות פג'ה (ליד פ"ת).

מישהו יכול להוסיף פרטים?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לאירוע עם פצועים והרוגים חייב להיות ביטוי כלשהוא בעיתוני התקופה, אולי ישנם אי־דיוקים בפרטים המובאים על ידי בני המנוח והאירוע קשור להצתת המרכז המסחרי בממילא שהיה בערך באותה תקופה?
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94...9%D7%9C%D 7%90

רמז שיתכן ויש קשר לאותו אירוע הוא עיתון דבר מ־3.12.47 (יום לאחר הצתת המרכז המסחרי) המתאר את מעצרם של 17 צעירים יהודיים, ביניהם נקוב שמו של יהודה פיאמנטה.
http://www.jpress.org.il/Default/Sc...3&ViewMode=HTML

אני זוכר ראיון עם ההיסטוריון ואיש ההגנה מאיר פעיל, בערוץ הכנסת, שבו הוא דיבר על מקרה שבו כוח קטן עצר המון ערבי מוסת ע"י זריקת רימונים.
אם אני לא טועה, הוא יצא לפעולה הזאת מבית ההסתדרות ששכן מול מסעדת פינק ז"ל (רחוב ההסתדרות דהיום), או היה בקשר עם פיקוד ההגנה ששכן שם.

אם אתה רוצה הפנייה לאיש ש"י בי-ם שמתנדב בבית אליהו גולומב וכנראה ישמח לעזור - צור איתי קשר בפרטי.

הכתב נתן לעצמו דרור בכמה מהתאורים.
רוב בני ירושלים ידעו את השפה והתרבות הערבית על בוריה, אליהם אפשר להוסיף את בני טבריה, צפת ויפו.

*

אין כמובן ויכוח על האישיות המיוחדת הזאת ותרומתה לביטחון ישראל.אבל את הקרדיט להקמת יח' "המסתערבים" צריך לדעתי לתת לארכיאולוג לשעבר שמריהו גוטמן ז"ל. שמריה הקים את המחלקה הזו בפלמ"ח שנקראה-"השחר",ועם הקמת צה"ל הוא העביר אותה לחיל המודיעין.שמריה היה מראשוני חיל המודיעין בדרגת-רב סרן,אז דרגה בכירה.
שמריה שהצטיין תמיד ביוזמות מיוחדות,הביא גם לסיפוחה של עין גדי ומדבר יהודה הדרומי למדינת ישראל.במסגרת מבצע "עובדה" הוא פנה לידידו יגאל אלון מפקד חזית הדרום,להוסיף גם את הכיבוש הזה,למרות שלא ניכלל בהוראת המטכ"ל.הוא הצליח לשכנע את יגאל אלון שנתן לו יד חופשית,ובעזרת כוח קטן הוא הגיע לעין גדי והר ישי,ושם נקבע קו הגבול ע"י משקיפי האו"מ.

אם כבר בקרדיטים עסקינן, ראשית ההסתערבות הא"י הייתה במסגרת שיתוף הפעולה בין המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית וה SOE הבריטי, הכוח היה בפיקודו של יגאל אלון ונקרא המחלקה הסורית בפלמ"ח שפעלה בעיקר בסוריה ולבנון בשנים 41-43, הכוח הראשוני שנשלח היה של חמישה אנשים ופעל תחת שלטון וישי עד הפלישה של בעלות הברית. הכוח הבא שנשלח בצורה קצת יותר מסודרת היה תחת שלטון צבא צרפת החופשית ונועד ליצור תשתית מודיעינית למשימות מיוחדות במקרה של חדירה נאצית לאזורנו דרך הקווקז. הכוח התבסס בסוריה ולבנון ויצר את הרשת המודיעינית שהיתה אמורה לפעול במקרה של כיבוש נאצי.

ב 43, עקב כך שחלפה סכנת הפלישה הגרמנית לאזור והפסקת שת"פ של מוסדות הישוב עם הבריטים, פורקה המחלקה הסורית בפלמ"ח והוקמה במחתרת המחלקה הערבית (השחר).

מי שנחשב לאבי המסתערבים במחלקה הוא שמעון סומך (סמעאן) ז"ל, שנפטר לא מזמן.

כתבה על שמעון סומך מאתר דובר צה"ל.

http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%...7%93_59813.html