יונה אברושמי, רוצחו של פעיל "שלום עכשיו" אמיל גרינצוויג, ישוחרר הבוקר (רביעי) מהכלא, לאחר שריצה 27 שנות מאסר. אברושמי צפוי להשתחרר בשעה 11:30 מכלא הדרים.

אליעזר גרינצוויג, אחיו של אמיל, הגיב להחלטה ואמר כי "נותר לנו רק לקוות שבעתיד האיש הזה יעסוק אך ורק בשיקומו העצמי ולא בהסתה וברצח".

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1211701.html

וזה נכון לכלל הרוצחים

לא ידעתי שבישראל יכול לקרות שאדם יהיה אסור 27 שנה...

.

כל עוד זה פגיעה בשמאל, הכל אפשרי

שנים רבות מאוד. העניין הוא שמורשעים מן ה"סוג" של אברושמי לרוב לא סוגרים 27 שנה בכלא בישראל. לא משנה את מי רצחו.

.

ואולי גם סעיפים נוספים

ככה זה הרי בד"כ עם כלל מאסרים על רקע לאום/טרור או רוצחי ילדים וכו' אם אין 'עסקה' באמצע.

אבל דווקא במקרים של רצח בכוונה תחילה העונש של אובדן חופש לכל החיים כמחיר לנטילת חיים הוא מאוד חשוב. לפחות כמסר מוסרי ולמען תחושת קרובי הקורבן.

ולמה אני מתכוון כשאני אומר "בפועל": לא למה שזורקים אנשים באוויר בשיחה לא מחייבת, אלא למה שהם מוכנים לתמוך בו גם כאשר המציאות עומדת מול פניהם. כאשר אדם מתעמת מול המציאות של מישהו שהוא מכיר/רואה לעיתים קרובות, ואשר נמצא תחת השפעה מכרעת של ענישת החוק, וכו'. מנסיוני בחיים רוב רובם של האנשים שמשחררים הצהרות בעלות אופי טוטאלי, לא מסוגלים להתנהג לפיהן כאשר הם מאומתים פנים אל פנים מול המציאות... פתאום כאשר נאסר איזה פדופיל על שהוא אחיין של זו שהם שוחים אתה בקאנטרי כבר שמונה עשרה שנה, אז הם הופכים מאוד אלטרואיסטים (כאילו) ו"מבינים". יש סוהר בצוות שלי במילואים וניהלתי אתו הרבה מאוד שיחות לגבי הדינמיקה של מערכת הענישה. הבנתי ממנו שרק בודדים מאוד מקרב כל מי שמעורב במערכת הענישה (כולל אפילו קורבנות) מסוגל להתמיד מבחינה רגשית בגישת "קיר ברזל". נתקלתי בתופעה הזאת פעמים אין ספור בחיי: בסיטואציות של לחימה, כאשר יש לטפל ב"ילד המופרע" שעושה את המוול לכיתה שלמה, כשסכינאי נלכד בידי ההמון (הייתי עד למקרה כזה) ואפילו כשנחשף הב8-זונ& שבמשך שנתיים גנב לעשרות עובדים במשרד כל דבר שיכל (ולא, הוא לא היה חולה מפש, ולא - לאמא שלו לא היו חסרים מאה אלף $ לניתוח בחו"ל: הוא היה סתם עשב שוטה שנזרק מקיבוץ מתפרק והפך לכזה בחסות מערכת חברתית לא מתפקדת). אנשים פשוט הופכים לאולטרא מצפוניים כאשר למי שמיועד "לחטוף" את גזר הדין יש שם ופנים.

לדעתי זו נגזרת של תופעת האינדבידואליזם של החברה המערבית, בשילוב עם תכונת הרחמוענאס של היהדות.

.

למה אתה כותב "רק בישראל" כאילו שבדקת מה קורה בשאר המדינות? (רמז: זה לא)

יהיה משהו, כי יש משהו

אבל אתה שייך לדור שלא הכיר את השיר המיתולוגי....

היי... יקנעם אמנם משתדלת מאד לקבל את המעמד, אבל היא עדיין לא מדינה בפני עצמה!

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

זה לא המגדל פיקוח של נמל התעופה הבין לאומי יוקנעם? עוד מעט יגידו לי שחאן קירה זה לא איפה שהאבות המייסדים של יוקנעם התכנסו והחליטו על הקמת המדינה...

.

ביבי לא יהיה ראש הממשלה שלכם
אלי ישי לא יהיה שר הפנים שלכם
אבי לוזון לא יהיה יו"ר התאחדות הכדורגל שלכם

http://www.bibleage.com/site/yoqneam.html

לא, אבל ראש הממשלה יהיה סימון.... כבר לא ברור מה עדיף...
וגל - המגדל עדיין קיים, הוא פשוט הוסט לכיוון יקנעם המושבה עם הרחבת הצומת. וברור שהחאן הוא מקום התכנסות
האבות המייסדים (או לפחות זה רעיון טוב בתור סיפור לחניכי כיתות ד' בשבט הצופים המקומי... )

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

כל גברי, נשי, ילדי וזקני המושבה יצאו החוצה לחזות בפלא... מין רגעים קטנים כאלה של הארה: כמו הפעם ההיא, כבר הרבה אחרי גיל 20, שטעיתי בדרך באזור הסינרמה ופתאום הסתבר לי שאני בגבעתיים... ועד אז חשבתי תמיד שגבעתיים זו מין עיר חלומות דמיונית כזו שהזו כמה שחקני "מבוכים ודרקונים". ופתאום אני מגלה שזה מקום אמיתי.

וחנקירה הוא אחלה מקום לאגדות... כמו זו שפעם שמעתי שאומרת שהוא נהרס בשטפון ענק בשנות השישים. עכשיו הייתי שם ואני נשבע שהוא עומד על הר, מה שהופך את השטפון למופלא עוד יותר כי אצלינו בישראל שטפונות הם בד"כ בנחלים, או לפחות מקומות נמוכים.

.

גבעתיים לא באמת קיימת.

היא נוסדה בכלל כעיר דמיונית בגרסת המונפול הישראלית הראשונה [היה צורך ליצור מקום שגם יהיה קטן וגם יפקיע מחירים] ואומצה בהמשך כגימיק במסיבת פורים של מפא"י. פשוט היה חבר ותיק בלי תפקיד מתאים אז בנו בשבילו מועצת פועלים פקטיבית והצמידו לה את השם שזכרו מהמונפול בכדי שיוכל להקרא 'מזכיר' ואז כל מיני פנסיונרים של המפלגה באו לקבל שרות ותוך כדי זה שהם המתינו בתור הם בנו כל מיני סככות שיהיה להם איפה לנוח ואז סגרו את המרפסת של הסככות וכל השאר הסטוריה.

בפועל, במדינות אלה המורשע יושב כ15-25 שנה בדרך כלל, אחרי קיצוב וקיצור שליש. במקרים נדירים ומזעזעים במיוחד, קיצוב העונש בא מאוחר מאוד, אם בכלל, או שאין קיצור שליש גם בהנתן קיצוב העונש. כך צבי גור יושב כבר 30 שנה בכלא היות ועונשו נקצב ל-45 שנה אך הוא לא מקבל קיצור עונש (גם בשל חומרת מעשהו-חטיפתו ורציחתו של ילד) וגם בשל העובדה שנמלט מהכלא. סיכוי טוב שאכן ימות בכלא (בלי קיצור הוא צפוי להשתחרר בגיל 78, והכלא לא מקום אידיאלי לאריכות חיים). בדומה, רוצחי דני כץ יושבים תקופה דומה לזו של אברושמי (נעצרו באותה שנה כמוהו) אך בינתיים לא אושר להם קיצור שליש. רוצח החייל משה תמם יושב בכלא מאז 1985 ללא קיצוב. גם החלאה הידועה קונטר ישבה ללא קיצוב בכלא במשך 29 שנה עד ששוחרר בעיסקה הזכורה לרע.

ההומניזם המערבי הורג את עצמו כבר חצי מאה לאט לאט מרוב רחמים על הרשע.

צריכים להכניס את הסמרטוטים שהחליטו לשחררו לכלא על המחדל.
רק בארץ אדם יכול לרצוח , לא להביע חרטה על מעשיו, להיות עם גליון התנהגות שלילי מהשב"ס כאסיר, ולקבל בתמורה טפיחה על השכם ולהשתחרר עוד לפני שמלאו לו 60.
הוא לקח חייו של אדם, קצין צנחנים, רק בגלל דעותיו. להקיא מחלאה כזה.. לא מגיע לו להשתקם. לא מגיע לו לחזור לחברה. הקורבן שלו לא יכול לחזור לחברה אז על מה המתנה הזו?!
לקנאות במערכת המשפט והצדק של ארה"ב. שם הוא היה נרקב עד יומו האחרון או מוצא להורג.

פשוט חיית אדם, לא עברה שנייה מרגע שעזב את כותלי הכלא וכבר הוא תוקף בברוטליות חבורת עיתונאים ישרים,אמיצים ותמימים שבסך הכל באו לעשות את עבודתם נאמנה... עבורנו... הציבור....

http://www.the7eye.org.il/DailyColu...g_a_killer.aspx

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

הרי המטרה שלהם הייתה לגרום לו לתקוף אותם כדי שיגישו נגדו תלונה על אלימות ושיוחזר לכלא בתואנה שהוא עדיין מסוכן לציבור

כל שעליו היה לעשות הוא להתמסר ברצון לשאלות הכתבים. להגיע למסקנות הרצויות (הימין מלא ברוצחים שצריכים לחזור בתשובה) ללטף כמה תינוקות ערבים, לעשות סיבוב במסוק של שלום עכשיו ולבסוף לכתוב ספר מלא רגש. אם זה הצליח לשרה אנג'ל (ספר) ולהררי (דן שילון, עובדה) אין שום סיבה שזה לא יצליח לאברושמי.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”