לצי הגרמני יש להם בית ספר ימי צף הנקרא GORCH FOCK שזאת ספינת מפרשים המשייטת בימים.
(נדמה לי שהיא גם בקרה אצלנו לפני כמה שנים)
המפרשית בעלת 3 תרנים היא הגאוות הצי. בחודש נובמבר האחרון כאשר היתה הספינה בנמל SALVADOR DE BAHIA הברזילאי, נפלה מהתורן צוערת בת 25 ונפצעה פצעי מוות ולאחר כמה ימים נפטרה.

הקורס הופסק וכל הצוערים הוחזרו במטוס לגרמניה. המשקיפים העוקבים על ביצועי הימיה הגרמנית חשדו כי משהו לא תקין ארע. במשך השנים היו כבר כמה מקרים טראגיים דומים, אך אף פעם הקורס לא הופסק.

לאחר חקירה קצרה התבררו העובדות, שכל צוער צריך לעלות לתורן (כאילו בהתנדבות) ולהרים ולהוריד את המפרשים ללא חגורות ביטחון ותוך סיכון עצמי רב. לאחר המקרה הצוערים סרבו לעלות לתרנים ולהפעיל את המפרשים וזה גרם לקצינים להתעמר ולהשפיל אותם. הצוערים בקשו ששלטונות הימיה יכירו בהרוגה כחלל
אשר נפלה בזמן מילוי תפקידה אך סורבו. כשלא ניתן להשתלט על המורדים, מפקד הקורס שלח את כולם הבייתה במטוס. עכשיו יושבת מפקדת הצי על הענשת הצוערים או על הדחת המפקדים...

http://wyborcza.pl/1,76842,8981871,...ndesmarine.html

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

מעניין לי ת'תחת

נחסמת. מה דעתך עכשיו?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

עם באמת מאלצים אותם לסכן את עצמם כמעין מבחן אומץ ו(במקרה הזה) משךבים את זה עם השפלות וכנראה גם לא מעט תירתורים לא נחוצים אני לא יכול ממש להאשים אותם,האשמים הם המפקדים שלהם ואותם צריך להדיח.

הדבר היחיד המעניין בידיעה, הוא שהצי הגרמני מחזיק אוניית מפרש ("מיושנת", "יקרה", "ארכאית", "אחזקה", "תקציבים / אין כסף") . זה הכל.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

מאוד מפתיע לשמוע שדווקא הגרמנים שנחשבים למאוד פדנטים ועובדים לפי הספר, שולחים צוערים לטפס על תרנים ללא אמצעי בטיחות כלל.

בקשר לאחזקת ספינת מפרש עתיקה, ציים רבים באירופה מחזיקים רפליקות של ספינות שהיו פעם בשימושם במאות קודמות, ויש כמובן את הקונסטליישן של הצי האמריקאי.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

לפני תשעים שנה, שבועיים לפני תום מלחמת העולם הראשונה, הורה האדמירלים שיר והיפר, מפקדי הצי הקיסרי, לאנשיהם להערך ליציאה לקרב האחרון והסופי מול הצי הבריטי, כזה שיגאל את חרפת שנות ההסגר שכפו על עצמם הגרמנים מאז קרב יוטלנד בקיץ 1916 ואולי גם ישבור את טבעת החנק של בעלות הברית על הסחר הימי של גרמניה. אפעס, גרמניה של סוף 1918 הייתה על סף תבוסה, הפיכה ומלחמת אזרחים, והמלחים הגרמנים התמרדו בהמוניהם, תחילה במאות ולאחר מכן ברבבות, כנגד מה שראו כמהלך אבוד ומיותר של שלטון מתפורר ברגעיו האחרונים. התוצאה הסופית ידועה, הצי נותר בנמליו ושבועיים לאחר מכן גרמניה נכנעה והקיסר נמלט מארצו, שהפכה לרפבוליקה.

חודש לאחר מכן הפליג הצי הקיסרי בכל זאת לדרכו האחרונה - היישר אל נמל ההסגר בסקאפה פלו שבצפון סקוטלנד, וזאת כחלק מתנאי הכניעה שקבעו בעלות הברית לסיום מלחמת העולם הראשונה. ביוני 1919, אחרי חצי שנה של דיונים אינסופיים הגיע רגע החתימה על הסכם ורסאי, הסכם הכניעה שסיים סופית את מלחמת העולם הראשונה (בנובמבר 1918 נחתם כזכור רק הסכם הפסקת אש). רק מה, הגרמנים הערמומיים ניצלו את חוסר העירנות של בעלות הברית, חיבלו בספינותיהם ושלחו את רובן אל מעמקי הים הצפוני. סיום אירוני וטרגי לצי המפואר שהיה אמור לקרוא תיגר על שליטתה הבלתי מעורערת של בריטניה בימים.