אני נגד העניין גם במקרים כמו של אבי כהן, במקרה שיש מוות מוחי, סבתא שלי, שהייתה בתרדמת ונושמת עם מכונה כל הזמן הזה או אריאל שרון,שיש לו נזק מוחי. במקרה של אבי כהן וסבתא שלי הלב שלהם הפסיק לעבוד,אבל כל עוד הם בתרדמת/קומה אסור לדעתי לנתק מהמכשירים או לעשות הרדמת חסד. מדוע? הנימוק שלי הוא כיום אין טיפול או תרופה למצב שלהם,אבל בעתיד יכול להיות ולכן זה לא הומני לקחת לו או לה את החיים, לפני שהגוף נכנע סופית והלב מפסיק לעבוד.
נכון להחזיק אותם בחיים עולה כסף והרבה מאוד וזה לא נותן להם כבוד לחיות בצורה כזאת, אבל מצד שני תרופה או טיפול שאין היום, שיחזיר את אותם אנשים אלינו הופך את העניין למוצדק לדעתי.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

[לגבי מוות מוחי ההגדרות החוקיות ברורות למדי ואני מניח כי לא בזאת עוסקת שאלתך שכן אריק שרון ככל המתפרסם בעיתונים אינו מצוי במצב שכזה]

נקודה נוספת מצד שני: מספר מכונות ההנשמה ואנשי הצוות הנדרשים לתחזוק חולה מונשם - מוגבל. מה יקרה בנקודת הזמן בה תצטרך לבחור בין חולה מחובר למכונה המצוי במוות מוחי לבין פצוע חדש שרבים סכוייו לשוב לחיים רגילים?

אתה שואל אותי? אני נגד ניתוק או הרדמת חסד.
תשאל את מי שבעד ניתוק חולה בקומה או מוות מוחי.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

קשיש בן 100 שמחובר למכשירים לא יתחיל פתאום לרקוד או לרוץ מרתון
אני נגד מסיבה אחרת-אין לנו שום זכות למנוע חיים גם אם ההגדרה לעניין הזה כ"חיים" מוטלת בספק
אבל ציינת את עניין אריק שרון ונתת לי רעיון לדיון שאפתח מיד

כמובן שכאשר נקבע מוות מוחי בכל גיל - יש לנתק אך ורק לאחר שאבריו הבריאים של ה"מת" הושתלו במועמדים מתאימים וחייהם ניצלו.

במקרה שלא נקבע מוות מוחי והחולה מצוי ב"קומה" - אין "למשוך" את ההחיאה המלאכותית מעבר לתקופה סבירה, שתקבע ע"י ועדת מומחים המורכבת מרופאים. כמובן שגם במקרה זה, אם וכאשר תתקבל החלטה על ניתוק, יש לנהוג כפי שחייבים לנהוג במצב של מוות מוחי.
אני מניח שככל שהחולה צעיר יותר ו"בריא" (למעט התרדמת) הצוות הרפואי ימליץ לקיים את ההחיאה למשך תקופה ארוכה. לגבי אדם מבוגר וחולני ההמלצה תהיה לתקופת החיאה קצרה יותר ( עמה ? לרופאים פתרונים).
משפחות שלא תקבלנה את המלצות הרופאים, תאלצנה לפנות את החולה מבית החולים ולהמשיך את ה"טיפול" בביתם ועל חשבונם.

ומה עם התשלום לביטוח לאומי כל חודש, שאותו אדם שילם כל השנים בהן הוא חיי ועבד? על מה בדיוק הוא שילם את הכסף הזה? הכסף הזה נותן לו זכות להיות מחובר למכונה , עד שתהיה תרופה או טיפול או שהגוף שלו יכנע והלב יספיק לעבוד לבד וזאת הדעה שלי מדוע לא לנתק.

אם כל המשפחה רוצה לנתק את הבן, בת, אבא או האימא וזה כולל כל אדם מדרגה ראשונה אישה, בעל, ילדים והורים תלוי מי בקומה או במוות מוחי אחרת אסור לעשות את זה וכן להחזיק ככה אדם גם 50 שנה, אם צריך להשאיר אותו/ה מחובר/ת למכונה, שמחזיקה אותו/ה בחיים.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

ציטוט:

במקור נכתב על ידי linuxsboot אריאל שרון... הרדמת חסד. .

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

ואני מציין זאת מאחר וישן השוללים לחלוטין כל התערבות שהיא במקרים כלשהם.

.

1. חולה סופני הנמצא בהכרה מלאה ואחראי למעשיו.
2. חולה סופני שאינו נמצא בהכרה ומישהו אחר צריך לקבל את ההחלטה.

בשני המקרים אין שוני בין בחור בגיל 20 לבין זקן בן 100. אין כאן שיקולי עלות מול תועלת.

אם החולה מבקש לסיים את חייו בצורה מכובד כדי לחסוך ממנו סבל - יש לכבד את זכויותיו להיות אדון לגופו כפי שקיים במספר ארצות באירופה.
ההלכה היהודית מכירה במצב וכעיקרון תומכת בהימנעות מהארכת חיים שאין בה תוחלת.
המתת חסד פסיבית

החוק מאפשר זאת גם היום בצורה כלשהי.
אני לחלוטין בעד, ולצערי מנסיון.
לצערי כי זה כואב, מאד כואב. אבל כשזו ההחלטה הנכונה לעשות זה באמת חסד.
וועדת שטיינברג היא די מרחיקת לכת בהחלטות ומוסכמות שבה.
אפשר לסיים חיים של חולה לא רק אם הוא מונשם, או נמצא בהגדרת מוות כלשהי.
בתנאי שהחולה אינו מודע למעשיו, לעתים יש לקבל את ההחלטה הקשה הזו של לא להאריך חיים.
לא לחבר חולה למכונות הזנה, או הנשמה זה הרבה יותר קל (עם כמה שזה קשה) מאשר להחליט לנתק אותו אחרי זה.
יש חיים שבאמת אינם חיים, וייתכן שזה בדיוק מה שהיה רוצה החולה אם היה יכול להגיד משהו שמוגדר קביל משפטית.

אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx

'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese