...ספינות אלו נבנו בצרפת בשלהי שנות השישים ונועדו לשמש כספינות תותחים (סת"ח ), לשם כך הן צויידו במקור
בשלושה תותחי 40 מ"מ אשר הותקנו אחד בחרטום, השני במרכז הגוף והשלישי בירכתיים...
הדגם המקורי נקרא "סער 1" , וכפי שניתן לראות - גם מב"א לא היה...
(הכוונים היו נותנים "תיקוני נפילות" עפ"י המשקפות !)
חתך הספינה (המקור = "שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים" בהוצל"א משהב"ט)
...ואיך אפשר בלי החלק שרק מראהו או שמו עשוי להעלות תחושת בחילה רעה
בקרב מרבית יוצאי חיל הים...
סעפת הפליטה האיומה והנוראית !!!!.... (והיו כאלה מכל צד של גוף הספינה)....
הצילו מאיבאאאאאאך ...................
...בעעעע.....
וואללה , אתם הגנ"קניקים / הלא-מעשנים (מחק את המיותר) מפונקים...
(נאמר מפיו של מי שבילה שנתיים וחצי בעמדות'קשרות ירכתיים...)
מגורי החרטום שימשו את החייל עד שהוא היה מקבל את דרגת הסמל ,
אז הוא היה רשאי לעבור למגורי הירכתיים ששימשו את אנשי הצוות הוותיקים יותר...
ורק מי שקיבל סמל בספינות ועבר את התהליך הזה (מהחרטום לירכתיים ומצד תורן
לנגד תורן) - יכול להבין את משמעותו המלאה של המושג החיים יביני "מ ה פ ך"...
קשה מאוד לתאר למי שלא התנסה בכך את אורח החיים השונה בתכלית והבעיות
עמן צריך להתמודד איש צוות של כלי שייט בסדר גודל של סטי"ל או צוללת !
שכחת את הדבורנים , שלעומתם אנחנו היינו במלון 5 כוכבים...
אין אישור ולא היה מעולם אישור לצאת לסיפון !
לנו , אנשי מח' נשק , היו פריבילגיות משלנו...
וחוץ מזה אצלנו , הכוונים , היו עכברי-המי"ק באים לבקר כדי לשאוף אוויר נקי...
...או לחליפין להעברת האוכל מהמטבח למגורי הירכתיים כשבד"כ זה נעשה על ידי החיילים
ה"צעירים" תפקיד שנקרא בעגה של חיל הים "פנטרי" (PENTRI לא בטוח שאני מאיית נכון
אך לשם ההגיה הנכונה)
אתה מאיית נכון , אבל זה לא רלבנטי - כי כמעט בלתי אפשרי לתאר את זה למי שלא עשה...
ואם בטכניקות משונות עסקינן תארו לעצמיכם אילו כישורים נדרשים בכדי להגיע מהמטבח למגורי הירכתיים
כשבידך האחת מגש שניצלים עמוס (וספור) ובשנייה בד"כ קנקן מיץ (בגוון של סטיקלייט) כשאתה נדרש
להזהר שלא להתקל בציוד שעל הסיפון, הסיפון עצמו רטוב וחלק, הספינה מיטלטלת כמו קליפת אגוז,
לתוך העיניים לא אחת אתה חוטף שפריצים של גלי הים ובמגורי הירכתים מחכים
לך עצבניים כל הוותיקים המורעבים של הספינה.....
ואם הרגזת אותם (וזה לא היה קשה...) , הם שולחים אותך למטבח להחליף מזלג שנפל על
הרצפה ו/או להביא מלח ו/או להוסיף עוד תרכיז למים ו/או להביא עוד לחם ועוד כהנה וכהנה
"ו/או" - עד שאתה מצטער על היום שנולדת...
בחלל גוף הסטי"ל שורר קור מקפיא
באופן קבוע (כולל בנמל כשהספינה עוגנת) עקב הצורך התמידי לצנן את החום
שנפלט מהמערכות האלקטרוניות הרבות, זכור לי שהיו אנשי צוות שבאופן קבוע גם בקיץ נהגו ללבוש "דובון" צבאי על המדים בשל כך !
כבר הזכרתי שאתם הגנ"קניקים מפונקים , לא ?!
במגורי החרטום שני שולחנות מתקפלים ששימשו כשולחנות אוכל (בים סוער אין ממש תיאבון
ולא אחת אתה צריך לרדוף אחר הצלחת )
ומי שלא ראה קנקן מרק רותח "ממריא" לתקרה כאשר החרטום נופל מגל - לא יבין זאת...
למרות היתרון ב"חדר" משלו אחת הבעיות של האלחוטן היתה נעוצה בעובדה שבמהלך כל ההפלגה הוא נאלץ לשבת כשפניו אל דופן הספינה הווה אומר בניצב לכוון התנועה...
פרט לכך העובדה שהוא מנותק משאר אנשי הצוות במשך שעות גם היא לא תמיד היתה נוחה כל כך....
אבל היתרון הגדול ביותר שלו : הוא הראשון ששמע את תוצאות המשחקים מהארץ...
וכאן נראית עמדת המענ"ש (מערכת הנשק), עמדה זו היתה מאויישת על ידי שני מפעילים כשממנה בוצעו פעולות
כגון נעילת מכ"ם בקרת האש על מטרות, עקיבה אחריהן, שיגור טילים וירי בתותח...
ירי "גבריאל" ותותח מהמי"ק ?! רק בספינות בהן ק.הנשק והכוונים עלובי-נפש...
פרט מעניין נוסף הוא שעל גבי שולחן המי"ק פרוסות מפות שמתארות מהלך של קרב מול חופי סוריה עליהן משורטטים שרטוטים כפי שנראו במציאות, יפהיפה !
מבט קצת יותר מקיף על תמונת הקרב :
(המקור = "שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים" בהול"א משהב"ט)
מפעם לפעם אני נפעם מחדש מרמת ההשקעה והטיפוח של מוזיאון חיל הים !
תזהר מניר... הוא אוהב כשקוראים בשם המלא : "מוזיאון ההעפלה וחיל הים"...
לבני.