בוועדת השרים לענייני חקיקה החליטו שלא להחליט בעניין חוק הספרים.
אחרי חודשים של דחיות חוזרות ונשנות, יוקם צוות חשיבה מחודש שיגבש
גרסה להצעה משופרת.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4004611,00.html

------------------------------------------------------------------------------------------

ואני שואל למה עניין עיסקי נטו מגיע לכנסת? מה שונים הסופרים מהציירים, פסלים או עובדי
הקבלן שחלקם עובדים בתנאי עבדות אמיתיים? הרי אף אחד לא מכריח את הסופרים לעבוד
עם מו"ל מסויים, בדיוק כמו שאף אחד לא מכריח את המו"לים לעבוד עם חנות ספרים מסויימת.
אם הסופרים חושבים שמגיע להם יותר כסף שיתכבדו וימכרו את הספרים שלהם בעצמם ואז
ניראה כמה הציבור באמת מוכן לשלם עליהם.

שוק הספרים מצליח להיות תחרותי וגם את זה רוצים לקחת מהציבור הישראלי. מה השלב הבא? אולי יעלו את מחירי הסלולרי? הרי המהנדסים שעובדים בחברות הסלולריות רוצים עוד כסף.

בחיי שאין גבול לחוצפה.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

שוק הספרים איננו תחרותי
הוא דואופול דורסני שקובע מה יהיה בשוק
זה לא שוק חופשי או תחרותי

אם בשוק הספרים יש דואופול דורסני כמו שאתה טוען יש דרכים
מקובלות לטפל במצבים כאלה (הרשות להגבלים עיסקיים וכו')
ואין שום סיבה שהממשלה/כנסת תחוקק חוק מיוחד בעניין. למה
הסופרים שונים מכל מגזר אחר? למה רק בשבילם מחוקקים
חוקים מהסוג הזה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי rubber_duck אם בשוק הספרים יש דואופול דורסני כמו שאתה טוען יש דרכים מקובלות לטפל במצבים כאלה (הרשות להגבלים עיסקיים וכו') ואין שום סיבה שהממשלה/כנסת תחוקק חוק מיוחד בעניין. למה הסופרים שונים מכל מגזר אחר? למה רק בשבילם מחוקקים חוקים מהסוג הזה?

גם בסלולרים יש פעולות של הרגולטור דהיינו משרד התקשורת
וגם הבנקים מטופלים ע"י רגולטור
העובדה שהרגולטורים לא עשו עד כה דבר
אבל נדמה שנשאר חלוקים

אין לי בעיה עם רגולציה, כל עוד היא נעשת בחוכמה, יש לי בעיה כשהמחוקק
מתערב ומחליט מה יהיה המחיר שבו ימכר מוצר מסויים. אתה מכיר עוד מוצר
שהמחוקק החליט לגביו שאסור למכור אותו באיקס אחוז הנחה בשנה הראשונה
למכירתו כמו שרוצים לעשות עם הספרים? ואם כבר מחוקקים חוק טיפשי כזה למה
רק לגבי סופרים/ספרים? למה לא לגבי שירים/משוררים? למה לא לגבי פסלים/פסלים?
מי החליט שתלוש המשכורת של הסופר יותר חשוב מתלוש המשכורת של אחרים?

הסופרים נאבקים בשביל זכויותיהם כמו שלמשל החרדים נאבקו על זכויותיהם בפרשת המסכים באוטובוסי אגד. יכולת ההרתעה שלהם בסופו של דבר הביאה לניצחון במאבק.

אף אחד לא אמר שלסופרים מגיעה הכרה ופרנסה יותר מכל אחד אחר.

המאבק שלהם יכול להיות התחלה למאבקים נוספים של גופים יותר גדולים שזכאים לזכויות משמעותיות.

איך אתה יכול להשוות את מקרה החרדים והמסכים למקרה הזה? הרי במקרה של החרדים המחוקק לא התערב ולא רצה לחוקק חוק שאוסר על אגד להציב את המסכים האלה באוטובוסים. אם הסופרים היו יוצאים להפגנות ובצורה הזו משכנעים את חנויות הספרים לתת להם את הכסף שמגיע להם לא היית שומע ממני מילה. אבל הם לא יצאו להפגין הם פשוט מנסים לעקוף את חוקי השוק החופשי ע"י הפעלת החברים שלהם בכנסת. אנחנו חיים במאה העשרים ואחת, אם הם חושבים שחנויות הספרים עושקות אותם יש להם, או להוצאות שלהם, דרכים אחרות לשווק את הספרים שלהם, לא צריך לרוץ לחברים בכנסת בשביל זה.

ושוב שוק חופשי אין כאן

יש כאן דואופול דורסני שמכופף את כולם ומחסל את החלשים

יותר.

חברי כנסת ישרים

מי מכריח את המו"לים למכור את הספרים שלהם דרך סטימצקי או צומת ספרים?
אין שום דבר שימנע מהם למכור את הספרים שלהם באופן עצמאי או דרך כל
חנות ספרים אחרת ולכן אני לא חושב שיש פה דואפול. אם המו"לים בטוחים
שהספרים/סופרים שלהם אטרקטיביים כל כך אז שימכרו אותם רק לחנויות ספרים
קטנות באיזה מחיר שהם רוצים, ויתנו לציבור להחליט אם הם הסופרים האלה
שווים 90 ש"ח לספר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי rubber_duck מי מכריח את המו"לים למכור את הספרים שלהם דרך סטימצקי או צומת ספרים? אין שום דבר שימנע מהם למכור את הספרים שלהם באופן עצמאי או דרך כל חנות ספרים אחרת ולכן אני לא חושב שיש פה דואפול. אם המו"לים בטוחים שהספרים/סופרים שלהם אטרקטיביים כל כך אז שימכרו אותם רק לחנויות ספרים קטנות באיזה מחיר שהם רוצים, ויתנו לציבור להחליט אם הם הסופרים האלה שווים 90 ש"ח לספר.

טוב שלא שאלת מי מכריח אותנו לצרוך מים אם מחירם עלה או דלק או חשמל
בשוק הקמונאישל הספרים יש שתי רשתות מובילות ששולטות בו
כמו שבסלולרי יש 3 חברות מובילות כיום
רוצה סלולרי את חייב לפגוש בהן

כל הדוגמאות שנתת הן של מונופולים שאין לך שום ברירה אחרת חוץ מלקנות מהם וגם לגבי מפעיל סלולרי אני מסכים איתך, יש רק ארבע כאלה וכרגע אין לך אפשרות אחרת להשתמש בתקשורת סלולארית אם אתה לא מתחבר דרך אחת מהן. לגבי חנויות הספרים זה לא נכון, תפתח דפי זהב בת"א למשל ותראה כמה חנויות ספרים שלא קשורות לרשתות גדולות יש לך. אז נכון שסטימצקי וצומת ספרים הם הכי גדולים ויש להם את נפח המכירות הכי גדול אבל הם בפירוש לא האופציה היחידה, הם רק האופציה הקלה שמצריכה מינימום מאמץ מהמו"לים לשווק את הסחורה שלהם. עדיין לא הצלחת להסביר לי במה הסופרים שונים מאומנים אחרים שלא מצליחים לסגור את החודש או אפילו ממפעל שמייצר חמוצים לצורך העניין ורשתות שיווק של מוצרי מזון מוכנות לקנות את התוצרת שלו רק במחיר לא ראלי מבחינתו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי rubber_duck כל הדוגמאות שנתת הן של מונופולים שאין לך שום ברירה אחרת חוץ מלקנות מהם וגם לגבי מפעיל סלולרי אני מסכים איתך, יש רק ארבע כאלה וכרגע אין לך אפשרות אחרת להשתמש בתקשורת סלולארית אם אתה לא מתחבר דרך אחת מהן. לגבי חנויות הספרים זה לא נכון, תפתח דפי זהב בת"א למשל ותראה כמה חנויות ספרים שלא קשורות לרשתות גדולות יש לך. אז נכון שסטימצקי וצומת ספרים הם הכי גדולים ויש להם את נפח המכירות הכי גדול אבל הם בפירוש לא האופציה היחידה, הם רק האופציה הקלה שמצריכה מינימום מאמץ מהמו"לים לשווק את הסחורה שלהם. עדיין לא הצלחת להסביר לי במה הסופרים שונים מאומנים אחרים שלא מצליחים לסגור את החודש או אפילו ממפעל שמייצר חמוצים לצורך העניין ורשתות שיווק של מוצרי מזון מוכנות לקנות את התוצרת שלו רק במחיר לא ראלי מבחינתו.

מי שרוצה למכור ספרים נזקק לצומת ספרים וסטמצקי - הן שולטות על השוק
היתר שוליים

אם תימכור מספיק בשוליים אז תעקוף את הגדולות ואני בכלל כבר לא מדבר על דרכי שיווק אחרות כמו באינטרנט למשל, אבל כמובן שיש בזה סיכון כי באותה מידה את יכול לגלות שהציבור לא מוכן לשלם 90 ש"ח על הספר שלך מה שיכול לפגוע באגו של לא מעט סופרים שמחזיקים מעצמם. אם הסופרים והמו"לים רוצים ללכת בדרך הקלה, קרי מכירת הספרים שלהם בשתי הרשתות הגדולות, אין להם ברירה אלא למכור את הספרים לרשתות האלה במחיר שבו הן מוכנות לקנות כמו שקורה עם כל מוצר אחר בשוק החופשי. אם המחיר הזה לא מתאים להם שלא ימכרו לרשתות הגדולות ושימצאו מישהו שמוכן לקנות מהם במחיר גבוהה יותר.

כלומר:
א) משרד התקשורת קובע כמה ספקיות סלולרי יהיו.
ב) ספקיות הסלולר משלמות הון עתק למדינה על עצם הזכות להיות ספקיות סלולר.

משמע, כמות היזמות בתחום זה היא אפסית ומכאן שהתחרות מוגבלת מלכתחילה.

על מים אין בכלל מה לדבר, אין לך אפשרות להתחבר לתשתית מים אלטרנטיבית.

מצד שני, כדי לפתוח חנות ספרים, הוצאה לאור או כל עסק אחר הקשור לתחום הספרים אתה לא זקוק לשום דבר חוץ מרשיון עסק רגיל לחלוטין.
התערבות הממשלה בתחום זה רק תקטין את התחרות ותקבע את המצב הקיים.

חברי כנסת ישרים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי stoned כלומר: א) משרד התקשורת קובע כמה ספקיות סלולרי יהיו. ב) ספקיות הסלולר משלמות הון עתק למדינה על עצם הזכות להיות ספקיות סלולר. משמע, כמות היזמות בתחום זה היא אפסית ומכאן שהתחרות מוגבלת מלכתחילה. על מים אין בכלל מה לדבר, אין לך אפשרות להתחבר לתשתית מים אלטרנטיבית. מצד שני, כדי לפתוח חנות ספרים, הוצאה לאור או כל עסק אחר הקשור לתחום הספרים אתה לא זקוק לשום דבר חוץ מרשיון עסק רגיל לחלוטין. התערבות הממשלה בתחום זה רק תקטין את התחרות ותקבע את המצב הקיים.

גם חנות מכולת אפשר לפתוח אבל הרשתות שולטות ברב הארץ
במצב השוק כיום יש דואופול ששולט על השוק

חברי כנסת ישרים

אם יש עוד חנויות ספרים שלא קשורות לשתי הרשתות הגדולות לא מדובר על דואופול. אז נכון שלמכור
לחנויות הקטנות מצריך הרבה יותר מאמץ והשקעה מאשר למכור לרשת גדולה, אבל זה עדיין לא אומר
שיש דואופול.

זה יכול להיות דבר טוב שפונים לכנסת בהצעות לחוקים כאלה. זה יכול למשוך בעלי מקצוע נוספים להגן על זכותם.

במקרה הזה החוק יפגע בסופרים צעירים ששמים את הפרסום בראש סדר העדיפויות שלהם ולכן לדעתי סופר ידוע כמו א.ב. יהושוע צריך לעשות הסכם מראש עם ההוצאה שהספרים שלו לא משתתפים במבצעים של חנויות הספרים.

הוא לא שלו ולא גרוסמן ובטח שלא רות סירקיס או אהרוני הטבח הידוע.

החוק הוא כמובן מטופש ומושחת. עם מישהו רוצה לדאוג לסופרים ולא לחמישים אנ"ש - הוא צריך להתמקד בשאלה האם קיים מונופול של הרשתות הגדולות.אם התשובה לכך היא - לא. אז 'זה מה יש'... זו מהותו של שוק חופשי

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

אנשים שוכחים ששוק חופשי, פירושו דמוקרטיה צרופה - מתן ביטוי לרצונות הפרטים בחברה.

או שפשוט יכתוב ספרים מעניינים...ניסיתי לקרוא את 'אש ידידותית'. באמת שניסיתי - היושב במרומים עדי, אבל רבאק, בנקודה מסויימת גיליתי שיותר מעניין לנהל תצפית על שיירת נמלים שעברה במקום.

כל זמן שדורות של תיכוניסטים יאולצו לקרוא את "מר מאני" או
"המאהב" (את הראשון קראתי, ומהשני חמקתי בקושי רב), הרי
שפרנסתו לעולם לא תקופח - ולא משנה עד כמה ספריו מייגעים,
וחסרי כל חן.

האמת היא שמעטים מאוד מהסופרים ה"אמנותיים" הצליחו לרתק
אותי. אפילו חתן פרס נובל לענייני הצטרפות למרצ, עמוס עוז,
הצליח לא להרדימני רק כשקראתי את קובץ הסיפורים הקצרים שלו
"פה ושם בארץ ישראל" (ברגע שניסיתי לקרוא את "סיפור על
אהבה וחושך", חיש-קל תקפה אותי נמיכות ימנית אופיינית,
והשלכתי את הספר במיאוס. אוי, כמה שהוא משעמם וטרחני.

נדמה לי שהיחיד מבין ה"נחשבים" שמצליח לכתוב משהו מרתק,
זה אמיר גוטפרויינד, אלא שהוא לא באמת אחד מהחבר'ה (רבאק,
הוא אפילו היה סא"ל בקבע בחיל האוויר של הציונים).

את מר מאני אומנם לא קראתי, אבל המאהב היה ספר מגוחך שכמו שאר הספרים של מר יהושוע אותם התפתתי לקרוא הצטיין בחוסר אמינות בסיסית של הדמויות. מבין ספריו האחרונים, "הממונה על משאבי האנוש" היה משמים למדי (מישהו צריך להזכיר לסופרים שספר זה קודם כל סיפור טוב) והשיבה מהודו היה לפחות מעניין לפרקים. את השאר (אלו שניסיתי) לא הצלחתי לסיים.
היחס שלי לעמוס עוז זהה, אם כי נהניתי מקובץ הסיפורים הראשון שלו (ארצות התן) וגם מ"קופסה שחורה" (למרות המסרים הפוליטיים-גיזעניים השקופים להחריד שבו). גם מגרוסמן אני לא מתלהב. את הכתיבה של מאיר שליו לעומת זאת אני מאוד מאוד אוהב. ואם בסופרים בעלי עבר צבאי-ציוני עסקינן, הרי מבין כולם דווקא מאיר שליו (בעל המראה החנוני המובהק) יכול להתהדר בשירות קרבי במיוחד-השתתף בקרב העקוב מדם על תל פאחר כלוחם בסיירת גולני ונפצע קשה כמה חודשים אחר כך מאש כוחותינו בפעילות מבצעית נגד מחבלים בביקעה.

(ברוטו) יותר ממה שסמנכ"ל צ'ק פויינט צריך עוד 500 ש"ח ברוטו למשכורת. הם מרוויחים מספיק מכמה וכמה נגזרות של כתיבת/מכירת ספרים. שני הסופרים (עוז וא.ב) "מאומצים" ע"י אין ספור ארגונים וגופים בינלאומיים, ללא ספק ברמה תמוה (עבור סופרים של מדינה שולית וקטנה, ואני אומר זאת ללא קשר לדעותיהם הפוליטיות והייתי חושב כך גם לו היו לאומיים למהדרין). "אימוץ" אומר המון הכנסות (חוקיות) - זה כמעט כמו להיות ביל קלינטון, או מיכאיל גורבצ'וב מבחינת המאמץ הדרוש מהם להרוויח כסף רק מלהיות קיימים.

כמובן שלא מדובר פה על כספים המאפשרים רכישת "בלוק" בניינים במנהטן, אבל בישראל עסקינן ובישראל שכבת השומן העבה ביותר היא עדיין דקה.

.