משהו בעקבות הימים האחרונים שאין לי מושג איך יתקבל

שריפה,אחים,שריפה פה במדינת היהודים
לא באושוויץ אלא בחיפה
לא בשנות ה30 האפלות אלא בשנות ה2000+ המתקדמות
שריפה,אחים,שריפה
ושוב נעלמו המחלוקות בין יושבי הארץ
וכולם נותנים יד לסייע וגם לבכות
מי זוכר שעכשיו חנוכה?
מעתה והלאה "באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש" תשאר שורה מצמררת
שריפה,אחים,שריפה וגם הפעם לא נכנע
התקווה והאמונה תחזק את רוחנו
שהגשם יגיע,הכרמל ישוב להיות ירוק במהרה
ושאנחו נמשיך לתת יד אחד בכל מצב מצוקה לאחינו לצרה.

מאחל מפה שהמפונים יזכו במהרה לשקם את ביתם, שבעלי החיים ישובו במהרה יחד עם הצומח לבסס את הכרמל בדיוק כמו שירו של יורם טהר-לב, כהר הירוק תמיד.
וכמובן השתתפות בצער משפחות ההרוגים על מות יקיריהם הגיבורים שנפלו בעת מילוי תפקידם
והחלמה מהירה לפצועים.

רומק, הפתעת אותי, שאתה תפתח אשכול במיוחד עבור "אנשים שלא קרה להם כלום"?

חנוכה 2010- חג שהכרמל לא ישכח...

כנראה שלא הבנת שיש הבדל בין פורום משבראש לשאר הפורומים בפרש.
אתה לא תכניס פוליטיקה או תגיב לגוף גולש אצלי בפורום.
אזהרה לפני חסימה.
אם יש לך מה לומר לי או לו אתה מוזמן להמשיך זאת בהודעה פרטית.

כשאני כותב "יש הבדל בין פורום משבראש לשאר הפורומים בפרש"
אני ממש לא מתכוון ששם מותר לקלל גולשים או להתנכל אליהם!

לא הבנתי למה אתה בכלל מקשר בין השואה לבין מה שקורה בכרמל...

ולכן ההתחלה בעצם היא לעמוד על ההבדלים למרות שאין קשר ישיר
להגיד שבעצם גם כשיש לנו מדינה אנחנו לא מוגנים מאסונות
ובאיזשהו אופן קיימת הרגשה של חוסר אונים בהשתלטות על האש כפי שנשמעת לעיתים

אני יודע מתי נכתב השיר המקורי, ולכן אני לא מבין למה אתה מקשר ביניהם.

לעמוד על ההבדלים? אתה אומר את זה כאילו שיש איזה שהוא דמיון, חוץ מהעובדה שבני המקרים היו יהודים שנשרפו (בשואה ד"א, ברוב המקרים הם נשרפו לאחר שהומתו)...חוץ מפרובוקציה (בינונית מינוס) אין פה כלום.

להזכירך גם אני נצר למשפחה שחלקה נספתה בשואה
רשמתי את מה שעל הלב שלי ולצערי זאת אסוציאציה שעלתה לי ששומעים ורואים את מימדי האסון
יכלתי להיות יותר בוטה ולהמשיך בהאשמות אבל כרגע, מוקדם מידי בשביל זה כשהאש עדיין משתוללת

הוא נכתב בעקבות איזה פוגרום באוקראינה.
ואגב, השם המקורי זה "העיירה בוערת".

השיר המקורי נכתב על פוגרום שהתרחש לפני השואה.

וההשוואה באמת טיפשית.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy