כך לפחות טוען יותם יעקובוסון במאמר שלו:

באוצר חושבים על כסף
פקידים במשרד האוצר בחרו להצהיר ש"תקציב שירותי הכבאות גדול דיו, אלא שרוב רובו מנותב למשכורות, ולכן לא נותר כסף לקניית ציוד ולאימונים". כמה ערל לב אפשר להיות כדי לומר זאת בעוד האנשים שאותם הוא מכפיש עסוקים בחירוף נפש בכיבוי השריפה שהוא עצמו אחראי להתפשטותה? למה שירותי הכבאות כה מוזנחים? האם זו יד המקרה, הירדמות בשמירה או עצלות? ואולי מדובר בהזנחה מטעמים חמורים יותר? האם יתכן שבימים אלו ממש מופיעות על המסך פניו המודאגות של אחד מהאחראים, וממש באותה שעה הוא חוכך ידיו בהנאה מאחורי גבו, ואומר לעצמו: "הצליח לי!"

למה הצליח? כי עכשיו סוף סוף יוכח שהמדינה אינה מסוגלת להקים שירותי כבאות מהימנים ותקינים. מה הפתרון? הפרטה, כמובן. מי יקים כזה גוף? בעלי ההון המקורבים לחברי הממשלה הכואבת את האסון. מי ישלם לחברות הכבאות המופרטות. המדינה. אבל המדינה זה אנחנו – משלמי המסים.

למאמר המלא:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3994118,00.html