26-06-2010, 07:15
|
|
|
|
חבר מתאריך: 02.06.07
הודעות: 6,305
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי skydiver
א. ננו ספירה היא גוף כדורי שגודלו הוא מיליארדית המטר ואשר יכול להכיל בתוכו חומרים שונים. הוא יכול להיות עשוי מחלבונים או מחומר אנרטי כפי שציינת בסיפא של הודעתך.
יפה, אני יודע היטב מהי ההגדרה של "נאנו"! אל תהיה שבוי בסמנטיקה: שום חלקיק בגודל כזה עוד לא נבנה ע םתכולה שאתה מציע. צ'יפ מסחרי, גדלו מספר מילימטרים, וזה גם הגודל התחתון שמאפשר משדר ולו בסיסי ביותר. קיימת מגבלה של גודל האנטנה הדרושה לשידור סביר.
ב. אין לי מושג לגבי טווחי שידור ואמרתי זאת במפורש.
גם התקן קיים - משדר למרחק של סנטימטרים, מספיק לגלאי יד לאתרו.
ג. העלתי קונספט. על מנת להפוך אותו לאפשרי צריך לחקור. לא התכוונתי להביא פה מוצר מוגמר. כמו שרשמת בהודעתך די בחומר אינרטי על מנת למנוע דחיה. במחקר הנ"ל: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/pubmed השתמשו באלבומין לציפוי מעטפת עשויה זהב על מנת למנוע דחיה.
ראשית - קונספט חייב להתבסס לא על מאוויי לב, אלא על עובדות. שנית: המאמר שאתה מביא אינו רלבנטי מהרבה סיבות, ולא מכיוון שזהב הוא בעצמו אינרטי (מבחינת המערכת האימונית) ואלבומין עובר דגרדציה די מהירה, כך שאינו יכול לשמש בפועל. אל תיכנס לאקסטזה מכל מאמר שאתה קורא.
ד. כיצד חלקיק שנמדד בננומטרים יכול לחסום כלי דם שגודלו המינימלי הוא כ8 מיקרון כגודלו של אריטרוציט? כמובן שצריך יהיה לחשוב כיצד למנוע צבר של החלקיקים אך עדין תידרש כמות לא מבוטלת של חלקיקים ננומטרים על מנת ליצור תסחיף שיהיה גדול מ8 מיקרון.
כשדיברתי על חסימת כלי דם התייחסתי מראש לטכנולוגיה קיימת, ולא לחלקיקים דמיוניים.
ה. המחשבה שלי היתה שעקב גודלם של החלקיקים הם יוכלו לעבור בדיפוזיה דרך דפנות מערכת העיכול כפי שעושים הסוכרים, השומנים, המלחים וכו שצריכים להגיע לכלי הדם.
תחליט: האם מערכת הדם היא "סגורה" כפי שכתבת לעיל, או שהדיפוזיה עושה אותה חדירה לכל כיוון. בכל מקרה מעבר החומרים במעי אינו כל כך פשוט כפי שאתה מציג.
ו. ננואנקפסולציה היא אחת האפליקציות של מעטפות ננומטריות.
מיקרואנקפסולציה ולא ננואנקפסולציה! ולא, אתה כנראה באמת לא מכיר את החומר.
באשר לשאלתך בפרטי - הסק את המסקנות בעצמך.
|
|