האם אדם צריך לרדוף אחר מטרה אם הוא סובל מהדרך?
לשם הדוגמא: נניח שאדם סובל מאוד מללמוד על מנת להוציא תואר, האם עליו ללמוד בכל זאת רק בשביל שיהיה לו תואר?
ובאופן כללי אני מדבר על דברים שלוקחים תקופות מהחיים ועושים אותם רק בשביל להגיע למטרה וככה מבזבזים תקופות מהחיים שסובלים בהם רק על מנת להגיע למטרה המסויימת.
מה דעתכם?

בהנחה שאתה לא היפי, כן תתכונן לסבול בשביל להצליח בחיים.

יש המון מטרות בחיים, ואנשים שרוצים להשיג הרבה מהם ובזמן קצר - צריכים להיות מוכנים לקחת על עצמם דברים לא הכי כיפיים או טובים שיש. אחרת, אתה יכול לקחת את התואר ולעשות אותו לאורך 15 שנים, ואני בטוח שהוא יהיה פשוט יותר...

לפני כמה זמן הבנתי שבחיים, כל צעידה לקראת הגעה ליעד חדש דורשת הליכה בנעליים לא נוחות.

יש פה שיקול מאוד טכני של רווח והפסד. אתה כל הזמן צריך לשאול את עצמך: "אם אני לא אעשה כך וכך, מה יהיה המחיר של זה בטווח הקצר ובטווח הארוך והאם אני מוכן לשלם את המחירים האלו כדי שלא אאלץ להתמודד עם דברים שלא מתחשק לי להתמודד איתם?".

אני מניח שבבראשית הקיום של בני האדם הם היו מאוד עסוקים בפשוט להתקיים ולשרוד (למצוא מחסה, להשיג אוכל וכו') ובעולם המודרני שלנו אנחנו יכולים לקבל מענה בסיסי די מוצלח לכל הצרכים הבסיסיים שלנו בלי יותר מידי מאמץ ככה שיש לנו המון זמן לשדרג את עצמנו או לחילופין להרגיש אשמה בלתי פוסקת על שאנחנו לא משדרגים את עצמנו.

רק אם בא לך.

אם המטרה שאתה משיג תעזור לך בהמשך החיים, זה לא נקרא לבזבז, זה נקרא להשקיע.

אני אישית שנים נלחמת במקצוע שאני לא טובה בו, כי אני יודעת שברגע בו תהיה לי שליטה ומיומנות, זה יהיה שווה את הכל.

אי אפשר לקבל הכל בקלות. כמו המשל של לה פונטיין על החרגול ועל הנמלה. הנמלה אמנם לא נהנתה מהתהליך, אבל בסופו של דבר, היה לה אוכל. היא הייתה בטוחה.

בעיני, סופו של התהליך, גם אם אני לא נהנת ממהלכו, שווה את הכל. תשקיע בדברים שאתה אוהב למען העתיד שלך ושל המשפחה שלך. תמיד אפשר לתבל את הדרך הקשה בפינוקים קטנים כדי לא לגמרי לקרוס.. אבל זה יהיה הרבה יותר קשה אם תעשה את זה בדיעבד.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אבל גם אם אתה לא מצליח, אז כן יש דברים ששווה להתאמץ בשבילם. אני בטוחה שאתה מכיר את הביטוי "החיים הם לא פיקניק".
אבל בסופו של דבר, החיים שלך הם הבחירה שלך.

Ze blog | KozlikArt

בשביל החלטות חשובות תשב עם עצמך ותחשוב על היתרונות מול החסרונות...
כדי להגיע למטרה אתה צריך הכשרה וזה לוקח זמן...
יש דברים שלוקחים יותר זמן ויש כאלה שפחות זמן...
לא כל החיים זה כיף צריך גם לסבול כדי להגיע למה שאתה שואף... שום דבר לא יגיע לך על מגש של כסף...

The only emperor, is the emperor of ice cream

גם אני מתלבט בשאלה הזו.
כרגע אני בהחלטה לסבול מוקדם בשביל להנות מאוחר.
אעשה תואר עכשיו וכשהוא יסתיים אקצור את הפירות.
התחלתי תואר שנה שעברה, נהניתי יחסית מהתכנים בו, אבל ראיתי שלא יהיו פירות לקצור כי התואר לא בין השימושיים.
השנה התחלתי שוב תואר שבו יש סיכוי סביר לקצור פירות.

במהלך השנה, אחרי שעזבתי את התואר ההוא (וגם במהלכו) עבדתי. ראיתי איך אנשים איכותיים מקבלים משכורות נמוכות ואני לא רואה בזה הנאה גדולה לאורך זמן להיאבק במשכנתא+גנים לילדים+הוצאות שוטפות.
עדיף בטחון כלכלי (יחסי) של עשרות שנים אחרי התואר (אם לא מתים בדרך) על כמה שנים בודדות של תואר, לא?
אותם אנשים אומרים שהם היו מעדיפים לעשות תואר אם היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.
נשמע לי שהם באמת מרגישים ככה.

זה לא העדפה של סבל על פני הנאה אם לוקחים בחשבון את כל החיים של האדם, ולא את השנים הבודדות של התואר.
למען האמת התואר זה לא סבל מוחלט, זה בא בגלים של סבל והנאה. יש הנאה. ויש סבל.

אגב, תואר זה לא כזה הרבה זמן. זה בערך באורך חטיבת ביניים/תיכון/צבא.

יהיה משהו, כי יש משהו

דעתי היא שאת הגלגל אי אפשר להחזיר, להוציא תואר זאת חוויה בנוסף לתואר עצמו שיכול רק לקדם.


שלא תופיע המילה "בדיעבד.." בעוד כמה שנים. לעשות עוד דברים יהיה זמן אחר כך.

ותואר זה קשה רק למי שלוקח את זה קשה, לומדים הרבה - ככה משיגים תוצאות, זה חלק מהרעיון. כדאי מאוד שכבר בשלב הזה תלמד איך להתאמץ בשביל להשיג את המטרה הזאת, תואר זה חשוב, וכולה מדובר בלשבת וללמוד - רק סיבה של עצלנות יכולה להפריע פה. זה העתיד שלך.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הולי וכולה מדובר בלשבת וללמוד - רק סיבה של עצלנות יכולה להפריע פה. זה העתיד שלך.

יש אנשים שזה לא "כולה" בשבילם.. כמו בשבילי למשל.
זה לא אומר שלא עושים את זה כן? אבל זה מלווה בהרבה מאבקים עם עצמך.

דגל ישראל אין הוא "סך הכול ביטוי של מקל עם סמרטוט כחול לבן עליו". דגל ישראל הוא אני ואתה ואת, הוא והיא, הם הן, אנחנו וילדינו, וגם מי שהלכו ולא ישובו אלינו. ואנו כולנו, אין אנו סמרטוט.