שלום חברים.
אני התגייסתי באוגוסט 10 ל- מ.צ וסיימתי טירונות ב- 5 באוקטובר.
כבר למחרת עברתי לקורס שיטור שהסתיים ב- 1 בנובמבר ולמחרת
כבר עברתי לקירייה.
כל תקופת הטירונות והקורס עברה עלי בצורה הגרועה ביותר שיכולה להיות.
ההלם הראשוני הוא דבר לגיטימי ולכן בהתחלה לא ייחסתי לבעיה שלי חשיבות והייתי בטוח שאתרגל.
בטירונות ובקורס לא יכולתי להתקלח עם אנשים אז הייתי מתקלח לבד ולפעמים גם לא מתקלח בכלל.
בנוסף היתה לי גם בעיה של להחליף בגדים ליד אנשים אז הייתי עושה זאת בשירותים, בתא לבד.
מעבר לכך היתה לי בעיה של לישון עם אנשים. לא יכולתי להירדם ליד אנשים ותמיד היו לי חרדות וסיוטים בלילה. הייתי בוכה לבדי עד שכבר הייתי ממש עייף והייתי נירדם. וגם במשך היום הייתי שקוע בעולם
משל עצמיי, עולם של דיכאון, בכי ובבדידות. וכך גם בתקופת הקורס, לא התרגלתי ולא התאקלמתי
והמצב תמיד היה כזה שמלווה בבכי, בדיכאון, בבדידות, ובלילה היה לי קשה להירדם והייתי חרד
עד שאני נירדם וגם שם היו לי סיוטים.
ואז הגעתי לסדיר. הגעתי ללקירייה. מקום שקרוב לי לבית.
המצב מאז לא השתפר ואף מחמיר. אני לא מסוגל לישון כאן.
קבעתי תור לקב''ן והפגישה תהיה רק בעוד שלושה שבועות וחצי ואיני יודע מה לעשות עד אז,
איך אני אשן כאןן עד הפגישה ומה אעשה במידה וקב''ן לא יסכים לעזור לי.
אני לא מסוגל לישון בבסיס מחמת חרדות וסיוטים שמתקיפים אותי בלילה.
בנוסף קיימת בעיה נוספת, אישית יותר וגם מביכה שאין לי את האומץ לספר עליה ככה, ברשת,
אבל תמסכו עלי שהבעיה היא אכן עוד סיבה מצודקת לזה שאני צריך לקבל לינת בית.
אני מפחד שהמצב שלי יחמיר עד כדי כך שזה כבר לא יהיה תחת שליטתי.
אני בדיכאון שבכל יום מתעמק יותר ויותר. זה מתבטא בבכי שנמשך במשך כל היום והלילה,
בהרגשה שאני נחות מכולם, שלא מגיע לי שיהיה לי טוב ולאחרים כן מגיע,
בבדידות ואני מתחיל ללכת כפוף (מבלי ששמתי לב לשינוי) והרבה מעירים לי על זה.
בנוסף הלילות עוברים עלי מאוד גרוע, אני סובל כמו בגהינום לפני שאני נירדם,
הדבר מלווה בבכי רב ובחוסר היכולת להירדם. אני נירדם שעות ארוכות לאחר כיבוי אורות
וגם באמצע הלילה, עד שנירדמתי הדיכאון לא עוזב אותי ויש לי סיוטים בלילה.
בנוסף יש לי קשיים בלהחליף בגדים ליד אנשים ולהתקלח איתם.
חברים אני חייב את עזרתכם. מה להגיד לקב''ן? כיצד לשכנע אותו? האם מפקד היחידה יוכל לסייע
לי בדרך כזו או אחרת? האם ישנן עוד סממכויות שיכולות לעזור לי? מה לעשות במידה ולא יעזרו לי ולא יתנו
לי לינת בית? אני במצב גרוע. אנא חברים, עיזרו לי.
מתנצל מראש על ההודעה הארוכה.

אף אחד לא יכול לעזור לך פה חוץ מפסיכולוג מוסמך.

אתה עובר משבר, תנסה להחזיק עד הפגישה עם הקב'ן.

כמו שזה מעליי אמר אף אחד לא יכול לעזור לך חוץ מקב"ן.
לי אישית גם היה את אותו משבר אז החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולנסות לשפר את היכולת להסתגל במקומות שקשה העצה הכי משמעותית שאני יכול לתת לך היא פשוט 2 מילים שים זין בהתחלה זה קשה אבל פשוט תנסה ואז לאט לאט תתחיל להתקלח אם חברים ותראה שאולי משהו משתנה לטובה בהרגשה שלך.