מובא כ"שירות לציבור"...
אין קשר בין מכון פישר לכנס זה, ואף אני לא ממארגניו.

http://www.technologies.co.il/beta/...d=17&PageId=926

האם מי מבין חברי הפורום שנספר ב - 480 הצפיות בהודעה הראשונה מתכוון להגיע לכנס זה, ויוכל לדוח לשאר חברי הפורום על ההרצאות השונות?

כנראה אהיה שם מחר, ראית הרצאות מעניינות/מומלצות במיוחד ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הקשקשן כנראה אהיה שם מחר, ראית הרצאות מעניינות/מומלצות במיוחד ?

כל אחד לפי טעמו ותחומי העניין שלו. מכיוון שנבצר ממני להיות בכנס, הייתי שמח לראות דיווח על ההרצאות במושב החלל בדגש על הרצאת מבת חלל ואלתא, וכן על נושא עוקב הכוכבים.

כמי ש"פונק" להיות נוכח ברוב הכנסים של מכון פישר, אני יכול לציין, בכזבה, שחלק מן ההרצאות ששמעתי היום בכנס - היו הרצאות שכבר שמעתי לפני למעלה משנה במכון פישר.

אחת ההרצאות אף מוחזרה מהכנס אשתקד וחבל... הייתי מצפה ליותר מכנס טכנולוגי שעיניינו חדשנות.

באשר להרצאה אודות 'עוקב כוכבים' - ההרצאה (נכנסתי אליה לקראת סופה בשל השתתפות הרצאה אחרת באולם מקביל) נשאה אופי תיאורטי בעיקר ובו הוצגו מודלים מתמטיים וחישובי סטיות שונים...

בעיקרון ההרצאה עסקה בצורך לייחס את מיקומו של מיירט במרחב על מנת ליצור מפגש בינו ובין המטרה על סמך ייחוס ביניהם - ייחוס הנעשה מן הקרקע.

על מנת לקבל מיקום מדוייק של הטיל, ולייחס את תנועתו - נדרשת מערכת ג'יירו מדוייקת שפוגעת בטיל בכמה מישורים: מישקל, נפח ומחיר.

בהרצאה הוצע (לא דובר בחלק אותו שמעתי על מימוש) להחליף את הג'יירו היקר במערכת עקיבה אופטית לייחוס מיקום המיירט במרחב על ידי ייחוסו לכוכבים - תוך ציון שישנם מעל 3000 כוכבים שמיקומם מוכר ויציב ועל סמך חישוב מיקום הטיל ביחס לכוכבים - ניתן לייחס את מיקומו במרחב.

את הייחוס הזה ניתן לקבל באמצעים פשוטים, זולים וקטנים משמעותית.

אם תרצה - אוכל לכתוב כאן את תקציר ההרצאה כפי שהובא בחוברת הכנס.

לצערי החמצתי את ההרצאה אודות הצבת לווינים על-ידי שיגור מהאוויר, לעומת זאת על חלק מההרצאות שעסקו בתעופה אזרחית היה עדיף לוותר..

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

תודה. מה קורה בשיגור ביום? איך רואה עוקב הכוכבים כוכבים? אני מניח שזה ישים בגובה רב מאוד.

אשמח לקרוא עוד חומרים ולראות שקפי מצגות - אם יש לך או למי שהיה בכנס.

מה שמפריע לנו לראות כוכבים ביום זו האטמוספרה ששוברת את קרני השמש.
מחות לאטמוספרה אפשר לראות כוכבים גם ביום.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

1. החללית מרינר של נאס"א השתמשה בניווט ע"פ כוכבים.
2. אני חושב שגם טילים בליסטיים בין-יבשתיים השתמשו/משתמשים בעיקרון הזה.
לפני היות ה-GPS, לטיל בין יבשתי זה היה פתרון אפשרי לתיקון הסטיות של המערכת האינרציאלית.
3. אם אני זוכר טוב, לפני כשנה נערה בת 17 קיבלה זכתה בתחרות של נאס"א עם תוכנה שממשת ניווט ע"פ כוכבים.

אכן נמצאים בייצור ובשימוש כבר שנים לא מעטות במספר מדינות. בארה"ב הובילה בזה בזמנו בין היתר חברת פירצ'ילד, שנמכרה ללוקיד, משם עברה ל- BAE ומשם עבר התחום הזה בלבד ל- Goodrich. מספר חברות אחרות גם הן ייצרו חישנים כאלה הן בארה"ב והן מחוצה לה.

למי שמתעניין הנה קטע מתוך ספר טוב אבל יקר: Modern Inertial Technology של Anthony Lawrence המתיחס ל"עוקבים" הללו בקצרה:
( אגב הסבר מתומצת נמצא גם כאן: http://www.innovations-report.com/h...tes_137220.html

עד כמה שידוע לי, הקונספט קיים כבר עשרות שנים.
בלווינים הראשונים השתמשו בעוקב שמש ובמשימות הלא מאויישות הראשונות לירח השתמשו גם בעוקב ארץ, אבל כבר בשנות השישים הקונספט של עוקב כוכבים היה קיים. לא יודע מתי עוקבי כוכבים נכנסו לשימוש, אבל בשנות השמונים המוקדמות כבר היו לווינים (EXOSAT האירופי לדוגמא) שנשאו מיחשוב ועוקבי כוכבים מודרניים ויכול להיות שהיו נוספים כבר לפני כן, בשנות השבעים.

הייתי בכל ההרצאה על עוקב הכוכבים, כך שאוכל לפרט.
כפי שכבר דובר באשכול זה מדובר בעוקב כוכבים משולב ברב"ת.

שימוש בכיוון כוכבים מאפשר לשחרר דרישות דיוק מג'ירואים בשתי פונקציות:

1. מדידת קצב קו ראיה לצורך ביות.
2. הכוונה ראשונה של הרב"ת על מנת למצוא את המטרה.

הפונקציה הראשונה מושגת ע"י השוואה של תנועת המטרה לכוכבים.
הפונקציה השנייה מתקבלת ע"י שימוש רגיל בתכונות עוקב כוכבים למציאת כיוון אינרציאלי.

הורדת הדרישות שלעיל מאפשרת להשתמש בג'ירואים פשוטים יותר, לכן קלים וזולים יותר.
כמובן שיש כאן הנחה מוסווית שרב"ת מסתכל החוצה מכדה"א (מצב טבעי) ושאין שמש באזור החיפוש (ניתן לשלוט ע"י תנאי ההתחלה).


רעיון זה ייושם כנראה בחץ 3.

================================================== =



הכנס עצמו היה בסימן הגנה אקטיבית, בערב חולקו פרסי חדשנות.
הפרס הראשי הלך לפרויקט כיפת ברזל, ללא ספק בצדק.
פרויקט חץ 3 קיבל פרס שני - על "חשיבה יוצרת", קצת מוזר לדעתי לחלק פרסים בשלב שהפרויקט נמצא על הנייר. אבל מדובר ככל הנראה במאבקי יוקרה בין החברות.


================================================== =


כוכב נוסף של הכנס היה מל"ט חדש עם המראה/נחיתה אנכית : ברדלס ומיני ברדלס.

עושה רושם מצוין. הגרסא הבאה עם תאי דלק תזכה ל 6 שעות שהייה.



================================================== =


הייתה הרצאה מעניינת של boeing על שימושים צבאיים של לייזרים.

בגדול הוצגו דברים מוכרים, אך למדתי מההרצאה שככל הנראה לייזר העתיד יהיה FEL ולא לייזר מצב מוצק. הוא צריך רק חשמל לעבודה, אך לא סובל מבעיות חימום כמו לייזר מצב מוצק.


עוד משפט שנאמר בהרצאה, הוא שבכל מקרה, בשימוש נגד רק"ק, מערכת הלייזר תהיה מערכת משלימה למערכת קינטית, ותופעל רק כאשר מזג האוויר יאפשר.

נו, Ynet

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3985011,00.html

"לוויין קמיקזה" הוא ביטוי שמהווה מתחרה ראוי לביטוי "מל"ט מתאבד" בתחרות הטימטום, הפופוליסטיות ובתחרות אבדניות כלי טייס

לטעמי היה מעט מוחמץ.

הרצאות טובות בתחום שכבות ההגנה מפני איומי טילים (ברבדים השונים) אך,כפי שציין סולו, ללא כל חידוש .

15 הדקות שהוקצו לכל מרצה - מעט. מעט מידי.

מסכים (לצערי) עם סולו גם בנוגע למושב התעופה האזרחית...

הייתה ההרצאה הסוקרת את מערכת רקלייט של רפאל ויישומיה באפגניסטן.

עכשיו אני צריך רק קצת זמן...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

האם למערכת הזאת התכוונת או ל- Litening של רפ"אל/Northrop ? עד כמה שידוע לי האמריקאים לא רכשו את ה- RecceLite האם אני טועה ?

הגרמנים משתמשים בפוד RecceLite באפגניסטן (מטוסי טורנדו).

אכן.
לא הייתי בטוח שהם אכן משתמשים שם בטורונדו לצרכי צילום. עכשיו גם נזכרתי בכתבה: http://www.dw-world.de/dw/article/0,,6036891,00.html

תודה על ההארה.

גם ההולנדים והאיטלקים.

אחד היישומים שהציגו בכנס הייתה יכולת ההשוואה האוטומטית של המערכת בפיענוח צילומים ומעקב אחר שינויים בצילומים.

יכולת זו מאפשרת למשל לזהות שינויים קלים בשטח עד כדי זיהוי מטעני צד ברמת הפגז המונח לצד הדרך...

המערכת מספקת גם יכולת עקיבה לאורך זמן (כמובן שתלוי שהייה של הפלטפורמה הנושאת באוויר) וכפועל יוצא מאפשרת ניתוח אירועים - למשל בעקבות פיגוע - את היכולת לבדוק את ההתרחשות לאחור ולהפליל את נקודת המוצא לפיגוע ונתיב התנועה אל היעד.

המערכת אף נוסתה על גבי כטב"מ איתן וניתנת להתקנה בפוד מבוזר על גבי כלים קטנים יותר כדוגמת השובל - כמובן שכל אלה בנוסף להתקנהרגילה על מטוסי קרב.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

הנושא בכללותו זכה בשנים האחרונות לכמה מינוחים בתחום ה- IMINT :

WAP - Wide Area Persistant Surveillance
ניתן להוסיף דעת בין היתר כאן: http://www.persistentsurveillance.c...%20Brochure.pdf

ויש המכנים אותו גם:
Forensic Surveillance

הדיסקרימינאטורים העיקריים (הגורמים המבדילים יכולות כאלה בין מערכות בשוק) בדרך כלל הם רזולוציות קרקע גבוהות הן בתחומי ה- EO והן בתחומי ה- IR, כיסוי השטח המירבי לו מסוגלות המצלמות ואורכי גל של חישני המצלמות כמו גם פרמטרים אחרים שלא כאן המקום להתעקב עליהם.

גם אני לא הייתי בכנס, שכן צפיפות ההצגות וזמנן המוגבל הובילו אותי למסקנה שהמארגנים הם קרוב לוודאי יוצאי "יחדות המחץ של ה- Twitter" .... ותוכן רב לא יהיה שם.

אז את המעט החדש שכן הוצג שם אני מנסה לדלות ב..."עקיבה לאחור"